"מספר הנשים מבקשות המקלט שנאלצו להיכנס למעגל הזנות שילש את עצמו במהלך הקורונה"

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (שלישי) דיון בנושא חסרות מעמד בישראל. יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה בפתח הדיון: "הועדה הזו דנה בנושא הזה כמה פעמים. בדיונים האלו התמקדנו בשני נושאים: נשים המבקשות מקלט ונשים הנשואות לאזרחים ישראלים. הופסקו ההליכים שמתקיימים בנושאים של חוק האזרחות. כל עוד הנשים הללו נמצאות במדינת ישראל יש אחריות כלפיהן. הנשים גם סובלות מאלימות וחלקן סובלות ממחסור בשירותים".

נעמה אבו רביעה, אישה חסרת מעמד, סיפרה: "יש מציאות קשה ותמידית של סבל. אני מכירה אישה שלא יכולה להניק את התינוק שלה כי אין לה יכולת לקנות חלב. בנוסף לזה היא סובלת מאלימות מבן הזוג ופוחדת להגיש תלונה כי הסוף יהיה במחסום והיא תגורש. בקורונה הקושי הוא עוד יותר גדול – הרבה מהנשים לא קיבלו חיסונים".

עו"ד רעות שאער, מנהלת פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח, אמרה: "הפלסטיניות הן הפגיעות ביותר. הרבה פעמים הנשים הללו נישאות ומושאות לגברים ישראלים, מביאים אותן מהשטחים הכבושים בגילאים צעירים והן הופכות להיות רכוש של הבעל. הן חשופות לאלימות על כל סוגיה והן מוחזקות בתנאים של עבדות. אין גוף במדינה שיכול לעזור להן ולילדים שלהן. הן לא פונות למשטרה כי זה יוביל לגירוש שלהן".

עו"ד ענבל בראל, מנהלת המחלקה המשפטית, ציינה: "בתיק של 27 קורבנות השכר האתיופיות ביקשנו עבורן מעמד קבע בגלל מה שהן עברו פה, עבר כבר המון זמן והנשים עדיין כאן במעמד ארעי".

ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הוסיפה: "הגשנו בקשה לשאילתה במליאה בכל הקשור לשכר על הנשים מאתיופיה. אנחנו כל הזמן פוגשות את המקרים האלו שוב. צריכים להיות מנגנונים שייסעו לנשים האלו. אנחנו חייבות למנוע את העוול הכפול הזה. תודה לך עאידה על הדיון, אצלנו בקואליציה יש לך מקום של כבוד".

עו"ד נועה דיאמונד מהמרכז לסיוע משפטי לעולים, אמרה: "במקרים הקיצוניים ביותר בין גבר ישראלי לאישה זרה, הבעל אפילו לא מוכן לפנות ולבקש להסדיר את מעמד האישה, אף על פי שהוא יכול לעשות זאת. הוא הופך במו ידיו את הבית לכלא ואת עצמו לסוהר של האישה. הבקשות של הלקוחות שלנו ממתינות חודשים ואפילו שנים להכרעה. עד הן אזרו אומץ לצאת מהבית ולהתחיל דרך עצמאית הן צריכות להיות תקופה ארוכה בחוסר וודאות. זה לא שאומרים להן לא להגיש את הבקשות, אבל הן נדחות על הסף. בשנתיים האחרונות הגשנו 24 עררים לבית הדין של נשים נפגעות אלימות שהבקשות שלהן נדחו".

עו"ד תהילה אראל, עו"ד שרית פוזן ורונית אליאן, מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, הוסיפו: "אישרנו מעל 70 אחוז מהבקשות למתן או המשך מעמד. ברגע שמגישים בקשה לוועדה, רישיון הנשים מוארך. מגיעות בקשות והן נידונות, הדלת לא ננעלת בפניהן כשלא עומדים ברשמית הקריטריונים. לוועדה מוגשות 300 בקשות כל שנה ובשנת 2021 דנו ב-244 בקשות וממליצים על אישור בין 15 ל-17 אחוז. אנחנו לא מבצעות קדימות לנפגעות אלימות מפני שכל קבוצה מבקשת קדימות. הערכאה השיפוטית קובעת לנו לעמוד בסעד זמנים".

ד"ר שני בר-טוביה מארגון אסף, סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, פירטה: "ישנן 5,000 נשים מאריתראה וסודן שנמצאות כאן מעל עשור והן חסרות מעמד. מספר הנשים מבקשות המקלט שנאלצו להיכנס למעגל הזנות שילש את עצמו במהלך הקורונה, רוב הנשים הן אימהות ומעל חצי מהן חד הוריות".

רפ"ק שרית פרץ ממשטרת ישראל, אמרה: "המשטרה לא פועלת לגירוש של נשים או אנשים חסרי מעמד -זה משהו שרשות האוכלוסין עושה. במקרים של אלימות במשפחה ושל עבירות מין אנחנו נקבל את התלונה ונטפל בה ללא קשר למעמדה של המתלוננת. היא תטופל כקורבן לכל דבר. הרבה פעמים הדיווח שהועבר אליי מארגוני הסיוע דווח כלא נכון".

תמר להבי, מנהלת תחום מקרים ארציים במשרד הרווחה, ציינה: "כ-30 נשים זרות משולבות מידי שנה במקלטים לנשים מוכות. אנחנו משלבים גם פלסטיניות שנמצאות באיחוד משפחות ושיש להן ילדים משותפים. יש קשיים מאוד גדולים, החמסים העיקריים הם של היעדר ביטוח רפואי וגישור שפתי ותרבותי. בתקופת הקורונה פתחנו את כל התקציבים הגמישים, כל סיוע של ביטחון סוציאלי שהיה, יש לנו עובדות סוציאליות במחלקות. בעיר תל אביב נתנו 20 תקנים ויש עוד 10 תקנים שחולקו בין שאר הרשויות".

יו"ר הועדה הגיבה לנתונים שהוצגו: "20 עובדות סוציאליות לתל אביב החזקה ו-10 ארצית? איך מקבלים דבר כזה? צריכים להיות עם צבע עור אחר או בלונדיניות כדי שישימו לב לנשים הללו? כי הן נראות כמו כולנו?". היא סיכמה בסוף הדיון: "כל מה שקורה בנושא הזה הוא תרגום של מדניות לא הומנית ולא הומניטריות, שמפלה בין בני האדם ומתנערת מאחריות. אם המדינה מתיימרת להיות מדינה דמוקרטית היא חייבת לעמוד בסטנדרטים ולא יכולה לעשות לעצמה הנחות. יש דרג פוליטי שייקח אחריות וממשלה שצריכה לפעול לשינוי. הן נשים ואימהות של אזרחים. צריך לתת להן מעמד. לא מתקבל על הדעת שיש נשים שמפחדות לצאת מהבית כי הן חוששות שיתפסו אותן על הדרך. מה שקרה בחוק האזרחות זו נסיגה יותר קשה כי היא עצרה את התהליכים שהיו. אני פונה לשרת הפנים ואנחנו נעמוד ונתעקש על זה שהוראת השעת הזו לא תעבור".