בית המשפט העליון דחה את ערעורם של חמישה נאשמים שהורשעו בעבירות נשק אלימות

בית המשפט העליון קיבל היום (רביעי) את עמדת הפרקליטות וקבע כי אין מקום להתערב בהרשעתם או להקל בעונשיהם של חמישה נאשמים שהורשעו בביצוע עבירות נשק ואלימות במסגרת סכסוך מתמשך בין שני פלגים בישוב ערוער בנגב.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השו' ע' כהן) הרשיע היום את הנאשמים, על סמך הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לפשע, עבירות נשק ועבירות נוספות, כל אחד לפי חלקו. על פי כתב האישום, במסגרת סכסוך מתמשך בין שני פלגים בישוב ערוער בנגב, ובעקבות פגיעה קודמת באחד הנאשמים, החליטו הנאשמים ואחרים לבצע פעולת נקמה, במסגרתה יפגעו במתלונן, שמשתייך לפלג הנגדי, באמצעות ירי. לאחר תכנון ותיאום מוקדם, שכלל הצטיידות בשני אקדחים, חיפשו הנאשמים אחר המתלונן באמצעות רכבו של אחד מהם, וכשאיתרו אותו ברחוב הראשי בערוער ירו לעברו מספר יריות, שאחת מהן פגעה ברגלו. חברו של המתלונן, ששהה עמו, הצליח להתחמק מהירי, והנאשמים נמלטו מהמקום.

בית המשפט המחוזי עמד בגזר דינו על מגמת ההחמרה בענישה בגין עבירות נשק בשנים האחרונות ועל כך שיש צורך בענישה משמעותית על מנת להרתיע את היחיד ואת הרבים מפני שימוש באלימות לפתרון סכסוכים. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי ישנה חומרה מיוחדת במקרים שבהם נעשה שימוש בנשק חם בתוך שטח עירוני ובסביבת בתי מגורים, וכי הנזק שנגרם במקרה הקונקרטי הוא משמעותי, וגזר על הנאשמים בין היתר את העונשים הבאים: 48 חודשי מאסר על נאשם 1 – מי ששידל את האחרים לביצוע העבירה; 52 חודשי מאסר על נאשמים 2 ו-5 – היורים; 42 חודשי מאסר על נאשם 3 – נהג הרכב; ו-36 חודשי מאסר על נאשם 4. בנוסף, נקבע כי הנאשמים ישלמו למתלונן פיצוי כולל בסכום של 145,000 ₪.

הנאשמים ערערו לבית המשפט העליון ובמסגרת הערעור ביקשו לחזור בהם מהודייתם או לחלופין להקל בעונשים שנגזרו עליהם. בית המשפט העליון קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות ודחה את ערעורם של הנאשמים, הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש.

בית המשפט העליון (כב' השופט מינץ, בהסכמת כב' השופטים פוגלמן ווילנר) חזר והדגיש את החומרה הרבה שבביצוע עבירות הנשק, במיוחד במקרים שבהם נעשה שימוש בנשק בכוונה לפגוע באדם אחר ולפצוע אותו, וקבע כי מעשים כאלו מצדיקים עונשי מאסר משמעותיים: "אין צורך להכביר במילים על אודות החומרה הנלווית לעבירות נשק. אין היום חולקין כי עבירות מסוג זה הפכו ל"מכת מדינה" של ממש. מכה זו מצריכה מענה הולם בדמות ענישה מחמירה של הטלת עונשי מאסר משמעותיים. מצויים אנו לעת הזאת במצב חירום של ממש בעניין עבירות נשק, ולא בכדי נתקבל עתה תיקון לחוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה), התשפ"ב-2021) – שלא חל בענייננו – הקובע עונשי מינימום לעבירות נשק. הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף במקרה זה בו כאמור הייתה כוונת מכוון לפגוע במתלונן ולפצעו. קשה להלום, זולת עבירת המתה על כל גווניה, עבירת אלימות קשה יותר".

בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי בית המשפט המחוזי נתן משקל יתר לנסיבות לקולה וכי הוא בא לקראת הנאשמים כברת דרך ארוכה – גם בקביעת מתחמי הענישה המתונים וגם בגזירת עונשיהם – והקל עמם באופן משמעותי. כמו כן, דחה בית המשפט העליון את בקשת הנאשמים להפחית מסכום הפיצוי שנגזר עליהם לשלם למתלונן, וזאת בשים לב לנזקים המשמעותיים שהם גרמו לו במעשיהם, וקבע כי אין מקום להפחית מסכום הפיצוי גם בהתחשב בסולחה שהתקיימה בין הצדדים, גם אם במסגרתה שולמו למתלונן פיצויים נוספים.

בבית המשפט העליון יצגה את המדינה עו"ד אופיר ביתן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי נוהל התיק ע"י עו"ד דרור שטורק מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).