הקורונה הנפשית: זינוק של 100 אחוז בדרישות לאשפוזים פסיכיאטריים בקרב מתבגרים

יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עו"ס ענבל חרמוני מתריעה בפני יו"ר ועדת הבריאות ח"כ עידית סילמן על הקטסטרופה חברתית סביב בריאות הנפש של ילדים ונוער לקראת דיון שיערך מחר (שלישי) בוועדה.

עו"ס חרמוני אמרה: "איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים מבקש להרים דגל אדום, לזעוק ולהתריע: מדינת ישראל הפקירה ומפקירה את בריאות נפשם של ילדים ובני נוער. כעת, עם גל התחלואה הנוסף, וההגבלות על המשק ועל הלימודים, עשרות אלפי ילדים ומתבגרים יסתגרו בביתם: מי ללימודים מול הזום ומי לבידוד. מדובר בפגיעה נוספת במצבם הרגשי והנפשי של המתבגרים והמשך גידול בתופעות כגון דכאון וחרדה, קשיים רגשיים, הפרעות אכילה, שימוש בסמים ואלכוהול ותופעות אחרות. ככל שהוחלט כי על-מנת לצלוח את גל התחלואה נדרשות הגבלות וסגרים, על משרדי הבריאות, החינוך, הרווחה והאוצר להיערך להתמודד עם ההשלכות על בריאות נפשם של ילדים ומתבגרים. יש לפתח תכנית לצמצום הפגיעה הנפשית בילדים ובמתבגרים בעת גל התחלואה, ולדאוג לרצף מענים: איתור ילדים ונערים במצוקה נפשית, מתן סיוע ראשוני וטיפול נגיש בקהילה והבטחת מסגרות טיפול אשפוזיות. כיום משרדי הממשלה הללו לא עובדים מספיק בתיאום וזוהי נקודה אקוטית על מנת ליצור רצף מענים מועיל ויעיל."

חרמוני פירטה: "לפי סקר שערכנו בקרב עובדות ועובדים סוציאליים שעובדים עם ילדים ונוער, כ-81% מהן השיבו שמאז משבר הקורונה ישנה עליה בפניות ובצרכים הנוגעים למצוקה רגשית או נפשית. סקר זה נערך בשלהי הסגר השלישי, ומאז – התמונה שחורה אף יותר. עובדות ועובדים סוציאליים מדווחים כי דווקא עם החזרה לשגרה זוהו שלל המצוקות שנוצרו בתקופת הלימודים מרחוק, הסגרים וההגבלות. חלקן התפתחו במהלך הסגרים, אולם אותרו רק כאשר המערכות השונות חזרו לפעול. מצוקות אחרות התפרצו כאשר הילדים והמתבגרים התבקשו, לפתע, לעמוד מחדש בכללי המסגרת."

חרמוני הוסיפה: "המערכות כיום, בתום כמעט שנתיים של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי, אינן מצליחות לעמוד בצורך, והילדים ובני הנוער נותרים ללא מענה. ניקח לדוגמה את המענים בתחום האשפוזים הפסיכיאטריים. אנו מזהים קפיצה בדרישות לאשפוזים פסיכיאטריים בקרב מתבגרים, על-רקע של ניסיונות אובדניים או מצבים פסיכוטיים. מדובר בעליה של בין 50%-100% בפניות למיון ילדים ונוער. ודווקא כשהצורך כה עז מתברר עד כמה המענים חסרים. עד כדי כך שבחודשי הקיץ האחרון, מתבגרים מאזור המרכז שנזקקו לאשפוז פסיכיאטרי נשלחו לבתי חולים בצפון או בדרום, לאחר שתפוסת בתי החולים במרכז עלתה על גדותיה. המשמעות היא שבשל המרחק, נפגע הקשר של אותם מתבגרים עם הוריהם וכך גם הטיפול.

חרמוני ציינה כי "גם הצורך באשפוזים אחרים, על-רקע הפרעות אכילה, למשל, גדל בצורה קיצונית. לפי דיווחים שקיבלנו, גילן של הממתינות לאשפוז ירד בכ-3 שנים בממוצע, ומגיע לגילאי 11-12. אותן ילדות ונערות נאלצות להמתין חודשים ארוכים עד אשר יתפנה מקום לאשפוז. וזאת דווקא במקרים בהם המצב כה חמור, עד שטיפול בקהילה אינו מספיק."

עוד אמרה חרמוני: "השקעת משאבים נדרשת על מנת לנסות ולייצר מניעה של הידרדרות במצבם הנפשי של ילדים ובני נוער, וגם על מנת לטפל באופן מיטבי כאשר הפגיעה קיימת. יש לזכור שמשאבים שלא מושקעים כיום אינם בבחינת חיסכון לקופת המדינה אלא להיפך- שקל שלא מושקע היום יגרום להוצאה גדולה בהרבה בעתיד. מניעה תמיד עולה פחות מאשר טיפול, וטיפול כשהמצב באיבו עולה פחות מאשר כשהמצב הופך לכרוני. המדינה יכולה למתן את הפגיעה הרגשית בילדים ובבני הנוער, על ידי הבטחת מענים: על משרד הבריאות ליצר סטנדרטיזציה לגבי זמני המתנה ונגישות הטיפול הנפשי, וגם לתקצב זאת בהתאם. סטנדרטיזציה ללא תקצוב הולם היא לא רק חסרת טעם אלא גם עם פוטנציאל פגיעה."

לסיום התריעה חרמוני: "משרדי החינוך, הבריאות והרווחה חייבים לקיים קשר בינמשרדי ואפילו ועדת תיאום קבועה על מנת לייצר את אותו רצף מענים. יש להכניס מומחים מתחום בריאות הנפש והרווחה לתהליכי קבלת ההחלטות באשר להתנהלות המדינה בתקופת הקורונה. יש לדאוג למענים להורים, ע"י מתן מענים מספקים כלכלית למי שנפגע כתוצאה מהקורונה וע"י מתן מענה בבתיה"ס והיערכות גם למצוקות ההורים. על מנת למנוע הידרדרות נוספת במצבם הרגשי של ילדי ישראל, יש צורך בקשר שוטף של אנשי מקצוע עם ילדים ונערים השוהים בביתם ועם הוריהם, צמצום ככל הניתן של ההגבלות על מפגשים חברתיים, איתור ילדים ונוער במצוקה נפשית על-ידי אנשי מקצוע ומסגרות חינוך בלתי פורמאלי, מתן מעני התערבות ראשוניים בקהילה, הכחדת ההמתנה לטיפולים נפשיים ואחרים והשקעת משאבים מאסיבית״.