בג"צ דחה עתירתו של עו"ד דוד לוי נגד כתב האישום שהוגש נגדו

במסגרת העתירה מבקש העותר כי בית המשפט העליון יוציא צו מלפניו המורה כי "כתב האישום אשר הוגש כנגד העותר […] ולרבות כל החלטה בתיק הפלילי, כל ראייה שהוגשה בתיק הפלילי, כל קביעה ולרבות הכרעת הדין וגזר הדין הינם בטלים ומבוטלים מדעיקרם, וזאת מחוסר סמכות עניינית של בית המשפט קמא לדון בכתב האישום". זאת, לטענת העותר, מאחר שלא ניתן אישור כדין מטעם היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום נגדו.

טענת העותר מבוססת על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.1004, שכותרתה "אישור מוקדם להגשת כתב אישום" (להלן: ההנחיה). הנחיה זו מגדירה מקרים נוספים בהם נדרש אישור מראש של היועץ המשפטי לממשלה לצורך הגשת כתב אישום, מעבר למקרים המצוינים בדין. בין המקרים המצוינים בהנחיה, והרלוונטי לעניינו, הוא זה הקבוע בסעיף 2(ו) הנוגע למצבים בהם "מוגש כתב אישום נגד עורך-דין, והאישום קשור ליחסיו של עורך הדין או לקוחו עם המשטרה, הפרקליטות או רשות תובעת או חוקרת אחרת, במסגרת מילוי תפקידו כעורך-דין…". לגישת העותר, על יסוד ההנחיה היועץ המשפטי לממשלה היה צריך ליתן אישור להגשת כתב האישום נגד העותר עובר להגשתו, ומשעה שאישור כאמור לא ניתן, כתב האישום בטל מעיקרו.

עיון בתיק בית המשפט בהליך הפלילי (באמצעות מערכת "נט-המשפט") מעלה כי העותר הגיש לבית המשפט המחוזי כבר ביום 9.1.2017 בקשה לביטול כתב האישום נגדו על יסוד הטענה כי לא ניתן אישור כדין להגשתו, ובקשה זו נדחתה ביום 17.1.2017. בית המשפט ציין כי בהתאם לסעיף 5 להנחיה, "היועץ המשפטי לממשלה רשאי להסמיך את פרקליט המדינה או המשנים לו לאשר הגשת כתב אישום, שאישורו נדרש על-פי הנחיה זו שלא מכוח החוק, לגבי עניין או סוגי עניינים מסוימים". עוד צוין כי כעולה מתגובת המאשימה לבקשת העותר, ביום 31.3.2004 הסמיך היועץ המשפטי לממשלה דאז את פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים והמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים ליתן אישור מוקדם בין היתר להגשת כתב אישום כנגד עורך דין (מסמך אצילת הסמכויות צורף כנספח כ"א לעתירה). בהתאם לכך, ביום 23.10.2014 אישר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים דאז את הגשת כתב האישום נגד העותר. משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי לא נפל כל פגם בהגשת כתב האישום נגד העותר.

העותר לא השלים עם החלטה זו והגיש עתירה לבית משפט העליון ובה העלה טענות דומות לאלה שהועלו בבקשתו (בג"ץ 732/17). עתירתו נדחתה ביום 9.3.2017, תוך שנקבע כי היא אינה מגלה עילה להתערבות בית משפט העליון. זאת, שכן החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בדין וכי ככל שיחפוץ בכך יוכל העותר לערער על ההחלטה במסגרת ערעורו על הכרעת הדין כולה כשזו תינתן (ולמען שלמות התמונה יצוין כי שתי עתירות נוספות שהגיש העותר לביטול כתב האישום נגדו מטעמים שונים, נדחו גם הן – בג"ץ 7836/14; בג"ץ 352/16).

על יסוד האמור, לא היה כל מקום להגשת עתירה נוספת לבית משפט העליון. ככל שחפץ העותר להלין על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.1.2017, אשר על פניה נטועה ביסודות מוצקים, יפעל בהתאם לפסק הדין שניתן בעתירתו הקודמת. עתירת העותר אינה מגלה אפוא כל עילה להתערבותנו ודינה כאמור להידחות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.