מאסר עולם ועוד 20 שנה בכלא נגזרו על ברק בן עמי, שרצח את בתו התינוקת

בית המשפט המחוזי מרכז גזר היום (רביעי) על ברק בן עמי (35) מהוד השרון מאסר עולם ובנוסף 20 שנים במצטבר לאחר שהודה והורשע ברצח בכוונה בנסיבות מחמירות של ביתו בת ה 10 חודשים גוני ז"ל, וכן בשני ניסיונות רצח של אשתו לירון דרור וביתו בת ה-3 בחודש מרץ 2020. כמו כן קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות וקבע כי מעשה הרצח שביצע בן עמי יוגדר כחריג בחומרתו, על המשמעויות הנגזרות מבחינת קציבת עונשו של בן עמי. בנוסף יישלם הנאשם לקורבנות העבירה פיצויים בגובה 658,000 ש"ח.

במסגרת הסדר טיעון הודה והורשע בכתב האישום המקורי שהוגש כנגדו. כזכור, על פי כתב האישום שהוגש על ידיד עו"ד ליאת פלג, בחודש מרץ 2020 נקלעו בני הזוג לויכוח במסגרתו החליט בן עמי להביא למותן של אשתו ושתי בנותיו ולאחר מכן לשים קץ לחייו. בן עמי התקרב לאשתו אשר ישבה אותה העת על הספה כשביתה התינוקת בת ה-10 חודשים בזרועותיה, היכה אותה באגרוף בפניה, דחף וחנק אותה, בעוד היא מנסה להדוף אותו ממנה. מיד לאחר מכן נטל סכין מטבח ודקר את אשתו מספר פעמים בצווארה עד שנפלה לרצפה. לאחר שסבר כי אשתו אינה בין החיים ניגש ודקר את התינוקת, שנותרה על הספה, מספר פעמים בצווארה ובפלג גופה העליון. לאחר מכן ניגש ודקר גם את ביתו בת ה-3.

במקביל לכך, הצליחה אשתו לקום וניסתה לצאת מן הדירה על מנת להזעיק עזרה, ובתגובה ניגש אליה בן עמי ודקר אותה פעם נוספת. למרות זאת, הצליחה לצאת אל חצר הבית וצעקה לעזרה. הנאשם, שיצא בעקבותיה של אשתו, השיג אותה, תפס בשערה ודקר אותה שוב בבטנה. בן עמי תפס ברגלה וניסה לגרור אותה אל הדירה, אולם עזב אותה משהגיעו למקום אנשים נוספים. הנאשם חזר אל הדירה, שם חנק את ביתו בת ה-3. בנוסף, פצע עצמו הנאשם באופן שטחי בצווארו. הנאשם חדל ממעשיו כאשר נכנסו לדירה אנשים נוספים. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרם מותה של התינוקת.

במקביל לעונשים אשר הוטלו על הנאשם, קיבל בית המשפט את בקשת הפרקליטות וקבע כי מקרה הרצח חריג בחומרתו. משמעות הדבר כי ניתן יהיה לקצוב את עונשו של הנאשם רק לאחר 15 שנות מאסר (עד לקציבת העונש לא ניתן לצאת לחופשים) וכי מאסר העולם ייקצב לכל הפחות ל 40 שנות מאסר.

בהתייחס לגזר הדין מסרה עו"ד פלג שניהלה את התיק: "היום הגיעה לסיומה אחת מפרשות הרצח הקשות והחמורות שידענו. הנאשם רצח את בתו התינוקת וניסה לרצוח את אשתו ובת הקטנה בביתם, במקום שהיה אמור לשמש להן כמבצר. זהו צעד נוסף ומשמעותי במלחמה הבלתי פוסקת שלנו כפרקליטות וכחברה, למיגור האלימות בכלל ובמיגור האלימות במשפחה בפרט. ברור כי אין מילים ואין עונש מספק שיוכל לכפר על מעשי הזוועה ועל הפגיעה הנפשית שחוו ועדיין חוות, לירון וביתה שנותרו בחיים, אך יחד עם זאת, אנו תקווה כי היענותו של בית המשפט לדרישתנו להכיר ברצח כ"חריג בחומרתו", על כל המשתמע מכך מבחינת אפשרות קציבת עונשו של הנאשם, תקל עליהן, ולו במעט לשקם את חייהם."