השרה להגנת הסביבה: "תוקם מנהלת שתדאג לפנות את המפעלים המסוכנים ממפרץ חיפה"

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג נשאה היום (שלישי) דברים בכנס "סביבה 2050" שהתקיים במלון הילטון בתל אביב. בכנס משתתפים גם מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתעשיות, שולי נזר, סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה, יובל לסטר, ומנהלת תחום אסטרטגיה וחדשנות, רותם שמאי.

השרה התייחסה לפינוי המפעלים ממפרץ חיפה: " אנו נבנה מנהלת ייחודית שתדאג לפנות את המפעלים המסוכנים ממפרץ חיפה. נעמוד על כך שמעבר לכלכלה לא מבוססת פחמן יהיה מעבר רציונלי כאשר ידוע לנו שמי שיפגע בדרך הן אותן אוכלוסיות מוחלשות כולל העובדים באותם מפעלים בתעשיות אלה – לכן כולנו צריכים ללכת יחד לדרך הזו. לתעשייה יש אחריות גדולה והשפעה על חיינו בעתיד ועליהם להתאים עצמם למציאות המשתנה. התעשיה הישראלית מנצלת את משאבי הטבע שלנו ללא כל בקרה – ים המלח, המדבר, היערות ושוניות האלמוגים, עליה לצמצם את השפעתה למינימום ולשקם מה שנפגע. מי שחושב שזו ממשלה חולפת וממשלות אחרות ישנו את המדיניות טועה ומטעה. הקואליציה אומנם אינה הומוגנית ויש מספר דעות רב, לפעמים קשה להגיע להחלטות, אבל ברור לכולם שנושאי האקלים והסביבה משותפים לכולנו ונמצאים גבוה בסדר העדיפויות"

זנדברג ציינה כי:"אני גאה לומר שהובלתי את ישראל לאיפוס פליטות – ישראל עוברת לכלכלת מאופסת פליטות ונעמוד בשורה אחת עם העולם המערבי. אנו מבינים שבשביל מטרות שאפתניות צריך לעבוד כבר עכשיו ולא בעתיד ב 2050 . מדיניות האפס פליטות במפרץ אילת מנעה את היקף שינוע הנפט של קאצ"א – החלטה שזכתה לגבוי מבית המשפט, כמו כן, הקפאנו את כריית הפוספטים בכל הארץ.

"המאבק במשבר האקלים הוא כבר מזמן לא רק מאבק על העתיד, אלא ההווה. ישראל נמצאת בקו ראשון לקטסטרופת האקלים, ועלינו לעשות הרבה יותר, והרבה יותר מהר. כדי להגיע ליעדים של 2050 עלינו להשתנות מהר, ואנחנו כבר מובילים את השינוי", אמרה השרה תמר זנדברג. "יחד עם שותפינו בממשלה, נקדם את יישום ההחלטה לפינוי המפעלים במפרץ חיפה, ונקים מנהלת שתתכנן ותוביל את הפינוי. אנחנו גם תומכים במדיניות הפסקת חיפושי הגז בישראל, לא רק לשנה אחת, אלא לצמיתות. מפני שגז הוא אמנם דלק מעבר, אך הוא גם דלק העבר, כשכלכלה המבוססת על אנרגיה נקייה ומתחדשת נמצאת ממש מעבר לפינה ועלינו להשליך את כל יהבנו כדי למצות אותה".

עוד אמרה השרה תמר זנדברג כי "אני שמחה לומר שהתנענו מחדש את קידום חוק האקלים. שנת 2022 תיזכר לדורות כשנה שבה ישראל העבירה חוק אקלים מקיף ואפקטיבי, שיקבע לראשונה מנגנון ממשלתי להתמודדות עם כל אתגרי שינויי האקלים, תוך עמידה ביעדים והיערכות להשלכות שעתידות לבוא. אני מודיעה מכאן גם לשותפיי לממשלה שלא אתפשר על זה. אין לנו יותר זמן לבזבז, עבר מספיק זמן מאז שקמה הממשלה, והבטחות צריך לקיים. אני אעמוד על זה כתנאי בסיסי. חוק האקלים מעוגן בהסכמים הקואליציוניים, והחוק הזה ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל".

זנדברג הוסיפה בדבריה כי "לתעשייה יש אחריות גדולה מאוד והשפעה ממשית על עתידנו, ולכן עליה להיות חלק מהפתרון ולהתאים את עצמה למציאות המשתנה. המעבר שלנו יהיה מעבר הדרגתי אך מהיר לכלכלה מבוססת על אנרגיות מתחדשות. מי שנושא עיניו לשינויי ממשל בישראל וחושב שאולי הממשלה הזו היא אפיזודה חולפת, וממשלות אחרות ישיבו לאחור את המגמות – טועה ומטעה. בכל העולם, החברות הבינלאומיות והשוק הפיננסי כולו, מתאימים את עצמם לעידן של משבר האקלים. תעשייה שמעוניינת להישאר תחרותית ולשרוד בעולם החדש, תצטרך להתאים את עצמה".

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, אמרה בכנס: "יש כבר 56 מדינות עם חוק אקלים. לפי היעד שעליו הכריז מנכ"ל משרד רה"מ, עד סוף הקיץ גם בישראל יהיה חוק אקלים. אנחנו יודעים לומר היום באופן ודאי שהמחיר של אי-עשייה בנושא אקלים הוא גבוה הרבה יותר ממחיר העשייה. זה דורש גם הסטה של השקעות לאיפוס פליטות. המחיר של אי עשייה עלול להיות גבוה הרבה יותר ונכון שהמשק הישראלי יהיה ערוך לו".