פרשת בשלח תשפ"ב – שירת נשים במשפט העברי ובחוק

בפרשת השבוע מסופר שלאחר שבני ישראל עברו את ים סוף והודו לקב"ה, אזי קראה מרים לכל הנשים להצטרף אליה כדי לשיר ולהודות גם הן לקב"ה על יציאת מצרים, וכך היה.

וכעת נדון:

1. האם מותר לאשה לשיר בפני גברים?
2. אם לא, אז איך בכלל שרה מרים מול בני ישראל (הגברים) עם שאר הנשים?
3. מתי כן יהיה מותר לגבר לשמוע שירת נשים?

במשפט העברי ובחוק.

במשפט העברי:

נכתב בתנ"ך "כי קולך ומראך נאווה" (שיר השירים ב', י"ד) ומזה לומדים לכל התורה כולה שאסור לגבר זכר לשמוע "קול אשה" מחשש שע"י שמיעת קולה יגיע להרהורי עבירה (יעויין בגמ' קידושין ע. ובמסכת ברכות כד.).

ונחלקו המפרשים מהו הגדר של "קול אשה", האם הכוונה דווקא להאזנה לשירת נשים, או שגם הכוונה לכל דיבור קרבה עם אשה (אפי' שאילת שלום וכו'), שלדעת הרשב"א (ברכות כד.) האיסור הוא גם על שאילת שלום לשם קרבה, שהרי גם ע"י כך ייגרם לאדם להגיע להרהורי עבירה. אך מנגד, לדעת רוב המפרשים (אור זרוע א' קל"ג) וכך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך ובמגן אברהם (או"ח, ע"ה) שכל האיסור נאמר דווקא בהאזנה לשירת נשים ואינו חל גם על דיבור בעלמא.

האזנה לשירת נשים ברדיו:

וכן נחלקו הפוסקים ההלכתיים לגבי האזנה לשירת נשים ברדיו/ בשיר, כשאינו רואה את דמות האישה, שלדעת ה"חלקת יעקב" (מגדולי הפוסקים) בספרו (שו"ת חלקת יעקב או"ח ל'), פסק שקיים להאזין לשירת נשים גם כשזה בהקלטה/ ברדיו אפי' שלא רואה אותה. והסיבה לכך היא משום שע"י עצם ההאזנה למוזיקה בכ"ז נוצר לשומע הנאה, וזה מה שרצו חז"ל למנוע (שע"י ההנאה ייגרם להרהורי חטא). אך מנגד, רוב הפוסקים חלקו עליו – וכתבו המהר"ם שיק, והציץ אליעזר בספרו (שו"ת ציץ אליעזר ה' ב') שמותר לאדם להאזין להקלטה לשידור רדיו שבהם גם מושמע שירת נשים, משני טעמים:

1. הואיל ו"אין היצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות" (ציטוט מדבריהם).
2. הואיל ובעצם שידור הרדיו, קולה מתעוות וממילא ההנאה אינה שלימה, ולכן אין חשש גדול ל"הרהורי עבירה", (לאפוקי מקליפ של שיר שיוצא לכאורה שאין היתר לצפות).

וכן פסק הרה"ר לישראל לשעבר הגר"ע יוסף ז"ל בספרו (יביע אומר או"ח א' ו'), שכל עוד ולא ראה אדם את תמונת הזמרת שמאזין לשיריה, אזי יהיה מותר לו להאזין לשירתה, אך ברגע ויראה אותה או אפי' ע"ג תמונה, אזי ייאסר עליו להאזין לשיריה.
וכן, דן הגר"ש וואזנר בספרו (שו"ת שבט הלוי חלק ה' קצ"ז), לגבי אדם ששאלו האם גם לאשה יש איסור להאזין לשירת גברים לשם הנאה, ופסק – שכל עוד ושמיעתה נעשית לשם הנאה אזי ייאסר עליה להאזין לשיריו.

בעניין שירה משותפת:

נחלקו האחרונים והפוסקים האם יהיה מותר לאדם להאזין לשירה שנשים וגברים שרו יחד (הכוונה – במקהלה, שאז הדיון הוא האם עצם שירת הנשים בתוך המקהלה עדיין מהווה כשירה האסורה לגברים בהאזנה, או שבגלת והשירה נעשית יחד עם גברים אזי קול שירת הנשים נחלשת ומותרת…), שלדעת ה"שרידי אש" (מגדולי הרבנים בדור האחרון) בספרו (שו"ת שרידי אש א' ע"ז) יהיה אסור לגבר להאזין לשירה זו אפי' שגם גברים שרים הואיל ועצם קולן הוא יותר דק, ואפי' שיש גם גברים ששרים, עדיין קולן נשמע יותר. אך מנגד, לדעת רוב הפוסקים כדוג' הרב שמשון רפאל הירש ועוד, שהקלו בענין והנהיגו בקהילתן, שכל עוד והשירה נעשית שלא לשם הנאה (כדוג' שירי שבת ששרים בעיקר לשם חינוך למצוות) אלא ש"ע"י שירתן הן מתחנכות לאהבת הדת ושמירת המצוות" (ציטוט מדבריהם), לכן נפסק שיש להקל בדבר (אגב: זה ההיתר שענו רבני תנועת "בני עקיבא" לשואלים, איך הם מבצעים שירה בציבור שמשתתפות בהן נשים?…).

בהמשך לפסקיו של הרב עובדיה יוסף ז"ל מלעיל; מסופר שבעת לימודו וכתיבת פסקיו, היה מאזין בין היתר גם לשיריה של 'אום כולתום' (זמרת ערביה מפורסמת), וכנראה שאב את ההיתר ממה שפסק לעיל – שכל עוד ולא ראה השומע את תמונת הזמרת אזי יהיה מותר לו להאזין לשיריה ללא בעיה.

בחוק:

אמנם הנושא "שירת נשים בציבור" הוא נושא מפורסם שבו בין היתר הודחו חיילים בצה"ל מקורס הקצינים שהיו מיועדים להתמנות, אך ורק בגלל סירובם לשהות באירוע שבו נכחו חיילות ששרו בפני הקהל, אך בכ"ז אין חוק מפורש בעניין, אך כן הוגשו בעבר כמה הצע"ח בעניין:

1. הוגשה לפני עשור הצע"ח "חסינות מפני שירת נשים בצה"ל" שבו מוזכר בין היתר ש"לא תינתן פקודה לחייל בניגוד לדתו, ולא יודח מתפקידו בשל אי מילוי פקודה המנוגדת להלכת דתו" וממילא חייל יורשה לצאת בעת שירת נשים בטקסי הצבא.
2. וכן, הוגשה הצעה כתיקון בחוק העונשין ב"סעיפי האפליה" (סעי' 144 וכו')- כנגד "הדרת נשים במרחב הציבורי" שבו נכתב כי "העושה מעשה המדיר נשים משימושים ציבוריים (כגון: שלילה/ מניעת שימוש בתחב"צ, השתתפות באירועים ציבוריים וכו'), עונשו יהיה עד 5 שנות מאסר ו/או קנס עד ₪300,000".

אך כמו שהוזכר לעיל, אף הצעה מהצע"ח שהוזכרו לעיל לא עברה ונהפכה לחוק מוסדר.

בברכת שבת שלום ורפואה שלימה לכולנו.

בן ציון כהן.