שקד מתנגדת להקמת ועדת החקירה לפרשת הצוללות: "יכולה להפר את האיזון בין הדרג המדיני לצבאי"

שרת הפנים, איילת שקד תקפה היום (ראשון) את הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט: "עד שנת 2020 ממשלות ישראל החליטו על הקמתן של 14 וועדות חקירה ממלכתיות, אף אחת מהן לא הייתה על מעשים של שלטון קודם (למעט בעניין ילדי תימן שלצערנו הוועדה קמה שנים רבות אח״כ). תמיד הממשלות הקימו וועדות חקירה על עצמן, לדוגמא: וועדת כהן – ממשלת בגין בדקה את עצמה (סברה ושתילה). וועדת אגרנט – ממשלת גולדה בדקה את עצמה (יום כיפור). וועדת אור – ממשלת ברק בדקה את עצמה (אירועי אוקטובר)."

עוד אמרה: "הממשלה הזו מקימה כבר שתי וועדות חקירה על ממשלות קודמות. וועדת החקירה היא רק על הדרג המדיני. מה קרה פה? הגוורדיה הביטחונית (אלופים במיל') רוצים לבדוק את הדרג המדיני. בן גוריון התנגד מאוד לשליטה של מערכת הביטחון על בניין הכוח. הוא קבע שזה עניין של הדרג המדיני. לדוגמא: בן גוריון קיבל את ההחלטה להקים את הכור בדימונה בניגוד לעמדת הצבא. מה וועדת חקירה כזו תעשה? וועדות כאלה קובעות פרוצדורות וקובעות הלכות שבסופן יצמצמו את מרחב הפעולה של הדרג המדיני. לוועדות כאלה יש אפקט מצנן מאד על מקבלי ההחלטות. עדות לכך היא מה שקרה למשטרה כתוצאה מוועדת אור. זה טבען של וועדות חקירה."

לסיום אמרה: "את ההשפעה של וועדת החקירה על מירון ניתן היה לראות כבר בהילולת הבאבא סאלי שהתקיימה לאחרונה, ההילולה השנה עלתה 2.5 מיליון במקום חצי מיליון כי המשטרה רצתה להגן על עצמה מכל כיוון. וועדה כזו יכולה להפר את האיזון בין הדרג המדיני לצבאי. היועמ"ש ופרקליט המדינה קבעו שהדרג המדיני לא היה נגוע בפלילים אז כשנוח מקשיבים להם וכשלא מתאים לא מקשיבים להם?"

מאידך, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער נימק בישיבת הממשלה את תמיכתו בהקמת ועדת החקירה, וציטט מפסק הדין של בג"צ מחודש יולי האחרון לפיו ״נותרו סימני שאלה המרחפים ממעל שיש בהם כדי להטיל צל על תקינות הליכי קבלת ההחלטות בתחום רכש כלי השיט״.

השר סער אמר: ״במקרה זה אין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית הן כדי להגיע לבירור האמת והן כדי להפיק לקחים ותובנות בנושא הקריטי של הרכש הביטחוני. הקמת ועדת חקירה במקרה זה משרתת את אינטרס השמירה על ביטחון המדינה. איני מתיימר להיות שופט ולחרוץ דין. בדיוק בשביל זה יש ועדת חקירה״.

שר המשפטים הציע, בתיאום עם שר הביטחון ולאחר התייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון, כי לנוכח רוחב היריעה של הנושא וריבוי הדיסציפלינות שצריכות להיות כרוכות בעבודת הועדה בענין זה היא תכלול חמישה חברים.