קמע עופרת עתיק נמצא בין שאריות החפירה שבוצעה באתר הארכיאולוגי בהר עיבל שבשומרון, בו נמצא מזבח יהושע בן נון המקראי. קמע העופרת מכיל כתב עברי קדום. בין השאר נמצא על הקמע אות א' עברית עתיקה וסימון המזכיר פרח לוטוס. החוקרים טרם סיימו את המחקר בנושא בכדי להבין מה מקורו.
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, אומר כי הממצא החדש מעיד על הקשר העמוק של העם היהודי לשומרון: "הממצאים החדשים שנחשפו בהר עיבל מוכיחים שוב ושוב את הקשר העמוק והבלתי ניתן לניתוק בין העם היהודי לשומרון ולארץ ישראל בכלל. גילוי מזבח יהושע ע"י הארכיאולוג פרופ' אדם זרטל ז"ל, הוא אחד הגילויים המשמעותיים ביותר בתולדות הארכאולוגיה בארץ ישראל. לצערנו הרשות הפלסטינית יחד עם שותפים מאירופה ומהשמאל הקיצוני מנסים למחוק יום יום את ההיסטוריה של העם היהודי בשומרון, רק לאחרונה היתה פגיעה נוספת באתר של מזבח יהושע, הממשלה חייבת לקחת אחריות מלאה על האתרים ההיסטוריים והחשובים האלו בשומרון, לשמור עליהם ולפתח אותם", אמר דגן
החוקר צבי קניגסברג, שסייע לפרופ' זרטל בשנים 1982 עד 1988 בחפירות במזבח יהושע, סיפר על תהליך מציאת הקמע: "לאחר החפירה, השארנו ערמות רבות של עפר שחפרנו. ובהתחשב בכך שהערמות עשויות להכיל ממצאים יקרי ערך, קבוצה מחבריו של פרופ' זרטל העבירה אותן למקום בטוח שבו ניתן היה לבדוק אותן. לאחר שנים ארוכות, פותחו האמצעים המתאימים לניפוי בעפר."
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
"אחד הפריטים שהתגלו היה קמע זעיר עשוי עופרת, בגודל 2X2 סנטימטר בלבד. הקמיע היה אטום כמו צדפה, מה שמרמז שהוא מכיל משהו בפנים. המומחה המוביל ברשות העתיקות ניסה לפתוח אותו אך ויתר לאחר שהחל להתפורר בקצוות. לאחר מכן מצאנו מעבדה בפראג שמבצעת צילומים מתוחכמים שמאפשרים בניית מודל תלת מימד, לחפצים בגודל הזה, נסעתי לשם עם הקמיע וחזרתי עם התוצאות. בקמע נצפו חריצים רבים, כאשר אחד החריצים נראה כמו ראש פר, שהוא "אלף", האות הראשונה באלפבית העברי. סימון נוסף שנמצא בקמע נראה דומה לפרח לוטוס, תמונה חשובה במצרים העתיקה", סיפר החוקר צבי קניגסברג.
הוא סיפר על פרויקט נוסף שעתיד לצאת לאור בימים אלו: "בהמשך תבוצע בחינה מדוקדקת של לוחות הגבס שהתגלו בתוך המזבח. טיח, במהלך תקופה זו, שימש רק באתרי פולחן. ומרתק יהיה לבחון את הלוחות בטכנולוגיות שעדיין לא היו זמינות לנו בזמן החפירות, כמו מכשירי אינפרא-אדום מתוחכמים, שעשויים לחשוף כתיבה. פעולה שמוזכרת במקרא בנוגע למזבח יהושע", הוסיף קניגסברג.
מזבח יהושע הוא שריד יחיד לתקופת ההתנחלות וכניסת עם ישראל לארצו בתקופת יהושע בן נון המקראי. פרופ אדם זרטל, על אף שהיה ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, ותושב קיבוץ עין שמר, סבר כי מדובר במזבח שסביבו נערך טקס הברית המוזכר בספר יהושע ולכן הוא כינה את המזבח הזה – מזבח יהושע. הייתה אסכולה של ארכיאולוגים מכחישי המקרא מקרב החוקרים שניסו לבטל את חשיבות גילוי המזבח. מציאת הקמע העברי מחזקת את עמדתו של פרופ זרטל ז"ל המייחסים את האתר למזבח יהושע שנבנה על פי המקרא עם כניסת עם ישראל לארצו.
