היועמ"ש החליט: התיק נגד השוטרים שהיו מעורבים במרדף אחר אהוביה סנדק ייסגר

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט היום (חמישי) לסגור את תיק החקירה נגד השוטרים שהיו מעורבים במרדף אחר הנער אהוביה סנדק ז"ל בן ה- 16 בשומרון, שבסופו נהרג כתוצאה מהתהפכות הרכב. בשנה החולפת נערכו הפגנות רבות בירושלים בדרישה להעמיד לדין את השוטרים.

על פי חוות דעת מפורטת של היועמ"ש, "לפי חומר הראיות היתה הצדקה למרדף אחר הרכב שבו היה מצוי סנדק ז"ל; אין ביסוס בחומר הראיות לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון ("לנגח") את הרכב הנמלט; ולא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה. בצד זאת, ביקש היועמ"ש ממפכ"ל המשטרה לקיים תהליך הפקת לקחים סדור במשטרת ישראל, שבמסגרתו גם ייבחן הצורך בשיפור או הבהרה של ההוראות המבצעיות הרלוונטיות נוכח הסכנה המובנית הטמונה במרדפים רכובים. החלטת היועמ"ש עסקה בשאלה משפטית אחת: האם התשתית הראייתית המקיפה שנאספה בחקירה הפלילית מלמדת על אחריות פלילית של מי מהשוטרים המעורבים למותו של סנדק ז"ל."

עוד נכתב כי, "מחקירת המקרה עלה חשד, כי סנדק ז"ל וארבעה צעירים נוספים יידו אבנים בשעת צהריים באזור היישוב מעלה מכמש באיו"ש ופגעו ברכב פלסטיני, תוך סיכון חיי הנוסעים בו. לאחר מכן הם נמלטו ברכבם כשהם רעולי פנים. שוטרים שהיו בקרבת מקום הקימו מעין מחסום מאולתר באמצעות העמדת רכבם לרוחב הכביש, אך הרכב הנמלט ירד לשול הכביש בנתיב הנגדי ונמלט. בשלב זה התפתח מרדף, תוך שרכבי המשטרה הפעילו אור כחול מהבהב וסירנה, ואף כרזו לרכב הנמלט מספר פעמים, אך לשווא. מחומר החקירה עולה, כי לכל הפחות בשלבים המתקדמים של המרדף הם היו מודעים לכך שהרכבים הדולקים אחריהם הם רכבי משטרה, וכי הם מצויים בעיצומו של ניסיון הימלטות."

בהחלטת היועמ"ש תואר כי, "בשלבים הראשונים של המרדף, בהם הכביש היה מפותל ושדה הראייה היה מוגבל, נמנעו השוטרים מלהשלים עקיפה של הרכב הנמלט, נוכח תנאי הדרך, וכן נוכח העובדה שהרכב הנמלט זיגזג מספר פעמים, על מנת למנוע כל ניסיון עקיפה מצד השוטרים. אך כאשר הכביש הפך ישר, התרחב ושדה הראייה נפתח, ניסה הרכב המשטרתי לעקוף את הרכב הנמלט, בין היתר, במטרה לעוצרו. או אז, אירעה התנגשות בין הפינה הימנית קדמית של הרכב המשטרתי לבין הפינה השמאלית אחורית של הרכב הנמלט. בעקבות ההתנגשות סטה הרכב הנמלט אל השול השמאלי, והתהפך לתעלה בצד הדרך. כתוצאה מכך, סנדק ז"ל, שככל הנראה לא היה חגור, נפלט החוצה מהרכב."

עוד נכתב: "גופתו של סנדק ז"ל נמצאה מתחת לרכב ההפוך רק לאחר שפצועים פונו מהזירה ובחלוף למעלה משעה ממועד ההתהפכות. כפי שעולה מחומר הראיות, בשלב מסוים ניגשו השוטרים בשטח לרכב ההפוך כדי לאסוף מוצגים, ואז הזדעזעו לגלות את גופתו של סנדק ז"ל. מהחקירה עולה, כי שאר יושבי הרכב הנמלט לא אמרו לאיש בשטח כי ישנו אזרח נעדר. בתום בחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית ועריכת השלמות חקירה, קיים פרקליט המדינה מספר ישיבות בראשותו עם הגורמים הרלוונטיים, ואף ערך סיור במקום התאונה כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי מתוואי השטח המדובר. בסוף ההליך קיבל פרקליט המדינה את המלצת מח"ש, והמליץ לגנוז את התיק נגד השוטרים."

היועמ"ש פירט כי הוא "קיים דיון נרחב בנושא עם כל גורמי התביעה הרלוונטיים, וכן קיים התייעצויות נוספות. בנוסף, היועץ ערך אף הוא סיור בזירה, שבו בחן מקרוב את תוואי השטח בכלל ואת אזור ההתהפכות בפרט, כדי להעריך באופן בלתי אמצעי את סבירות התנהלותם המבצעית של השוטרים החשודים בתנאי השטח הקונקרטיים, לרבות את ההחלטה לצאת לעקיפה באזור ההתנגשות. לאחר כל אלה מצא היועמ"ש שלא ניתן לייחס אחריות פלילית למי מהשוטרים בגין מותו של סנדק ז"ל. היועמ"ש כתב בהחלטתו, כי התשובה לשאלת האחריות הפלילית נגזרת מן הראיות. בהחלטת היועמ"ש נקבע, כי בחומר הראיות אין ביסוס לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון ("לנגח") את הרכב הנמלט."

עוד נאמר בהחלטת היועמ"ש, כי "גם לאחר בחינה מדוקדקת של חוות הדעת של בוחני התנועה, ובהן הבוחן מטעם משפחת סנדק, נמצא שלפי חומר הראיות לא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה. החלטת השוטרים לצאת למרדף בנסיבות העניין עולה בקנה אחד עם המסגרת שנקבעה בנוהל המרדפים המשטרתי. זאת, מכיוון שנוסעי הרכב הנמלט נחשדו, בין היתר, בביצוע עבירות חמורות, לאחר שלכאורה יידו אבנים שפגעו ברכב פלסטיני וסיכנו את חיי נוסעיו. לפיכך, קיום המרדף במקרה זה היה מוצדק בנסיבות העניין."

לסיום נכתב: "על יסוד המלצת פרקליט המדינה וגורמי מח"ש פנה היועמ"ש למפכ"ל המשטרה, כדי שיקיים תהליך סדור של הפקת לקחים במשטרת ישראל. זאת, נוכח המורכבות המובנית במרדפים רכובים של משטרת ישראל, והסכנה לאובדן חיי אדם הטמונה בהם, בין היתר כמשתקף מנסיבותיו של המקרה הטראגי ותוצאתו הקשה. כן סבר היועץ כי נכון יהיה לבחון, בעקבות תהליך זה, האם יש מקום לתקן או להבהיר את הנוהל המשטרתי שלפיו מבצעת משטרת ישראל מרדפים רכובים."

ח"כ איתמר בן גביר מסר בתגובה: "יום שחור לדמוקרטיה בישראל. היועץ המשפטי לממשלה משאיר כמה ימים לפני לכתו הביתה, רישיון לשוטרים להרוג נערי גבעות ותוקע סכין בלב הוריו של אהוביה ז"ל שדורשים חקירה אמיתית. היושר, האמת והחתירה לצדק נעדרים מהמערכת שמחפה באופן נפשע על הנסיון להוציא את האמת לאור והדבר פוגע באימון הציבור במערכת".

מארגון 'בצלמו' נמסר: "מדובר בעוול וטיוח. אין כל ספק שכבר ברגע הראשון של התאונה ההחלטה הייתה כתובה וברורה מראש. מצער מאוד שבמקום להעמיד לדין את המעורבים לקחת אחריות על המקרה ולהפיק לקחים שדבר כזה לא יקרה משטרת ישראל והפרקליטות שוב מטייחת. כנראה שבישראל צדק זה רק שם של כוכב. נמשיך לפעול לשמירת זכויות האדם של אזרחי ישראל גם עם יש להם כיפות גדולות ופאות מאחורי האוזניים."

ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן, התייחס להחלטת היועמ"ש: "בכל תאונה ובכל תקלה יימצאו אשמים. בכל מחבל פצוע יימצא חייל נחקר. כל ועדת בדיקה תסתיים בפיטורין. כל חקירה ממלכתית סופה בתיקים פליליים. ורק מצבת נער בבית העלמין של כפר עציון אין לה אשם ואין לה חשוד. כאן מונח אות כלון לשיטה ולבעלי השיטה. דמו של ילד יהודי, בן בת עין שבגוש עציון נותר הפקר. וזוהי הפקרות ממלכתית".