רק 45% מאמינים שישראל תוכל למנוע גרעין מאיראן, כך עולה מסקר דעת קהל חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי שבאוניברסיטת ת"א בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. הסקר מגלה כי הציבור הישראלי מודאג יותר מהאיומים החברתיים מבפנים מאשר מהאיומים הביטחוניים מבחוץ, רבים בציבור גם אינם אופטימיים באשר ליכולתה של ישראל למנוע מאיראן השגת יכולת גרעינית. את המחקר ניהלה ד"ר ציפי ישראלי, ראש תכנית דעת קהל במכון למחקרי ביטחון לאומי, בסיוע החוקרת רותי פינס, ודיון מעמיק בו יתקיים במסגרת הכנס הבינלאומי השנתי של ה- INSS "הערכה אסטרטגית לישראל" אשר ייפתח מחר (שלישי) בערב בנאום ראש הממשלה נפתלי בנט.
על פי הסקר, 66% מהציבור מודאג מהאיומים החברתיים פנימיים יותר מאשר מהאיומים החיצוניים, רק 27% מודאגים מהאיומים הביטחוניים יותר מאשר מהאיומים הפנימיים. כאשר נדרש הציבור לדרג את האיומים החיצוניים החמורים ביותר על ישראל , מעניין לגלות שאיראן והסכסוך הישראלי- פלסטיני תפסו את המקומות הראשונים בפער קטן ביניהם – 23% השיבו כי איראן גרעינית היא האיום החמור ביותר הנשקף לישראל, 21% ציינו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני; 10% נוספים העלו את בעיית חמאס בעזה, 15% ציינו פעילות טרור, רק 13% ציינו את הזירה הצפונית.
עוד עולה מנתוני הסקר כי 85% מהציבור סבור ש"ישראל יכולה לסמוך רק על עצמה" אל מול האיומים החיצוניים אך נראה שהציבור ריאלי בנוגע ליכולת האופרטיבית של ישראל לעצור את הגרעין האיראני. 45% בלבד מאמינים שישראל תוכל למנוע יכולת גרעינית מאיראן, 34% סבורים שאין לישראל את היכולת, 21% השיבו כי אינם יודעים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בנוגע לזירה הצפונית והתמודדות ישראל עם פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה, 40% מהציבור תומך בתקיפת תשתיות ייצור הטילים המדויקים גם במחיר של מלחמה. רק 23% מעדיפים לחזק את יכולות ההגנה מפני הטילים על חשבון המתקפה הצבאית, 16% תומכים בהגעה להסדר בנושא באמצעות תיווך בינלאומי.
רוב הציבור מאמין כי מצבה של ישראל בהיבט הביטחון הלאומי סביר (6.2 על סולם שבין 1 ל 10 וזאת בדומה לשנה שעברה). עם זאת, חלה ירידה בתחושת הביטחון בהשוואה לשנה שעברה כפי שבאה לידי ביטוי ממענה לשאלות שונות. כך לדוגמא, השנה רק 36% סברו כי "מצבה האסטרטגי של ישראל מעולם לא היה טוב יותר" (לעומת כ 50% בשנים 2020-2018). בנוסף, השנה 64% מהציבור סבור כי "לנצח נחיה על חרבנו", לעומת 52% בשנה שעברה.
בהמשך לעמדות הציבור לפיהן האיומים החברתיים חמורים יותר מהאיומים הביטחוניים – רוב הציבור סבור כי נדרש שינוי בסדר העדיפויות של המדינה, כך שתקצוב נושאי כלכלה, חברה וחוק וסדר יקבל עדיפות על פני תקציב הביטחון (61% כלל המדגם. יהודים – 58% אחוזים. ערבים – 78% אחוזים). מעניין כי ככל שמדובר במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר כך עולה התמיכה בעדיפות לנושאים חברתיים.
הדאגה מאיומי הפנים באה לידי ביטוי גם בנתון שמצביע על כך ש- 57% מהציבור חושב שהדמוקרטיה בישראל בסכנה. 43% חושבים שהיא אינה בסכנה.
ניכרת בהתייחסות הציבור השפעה רבה של אירועי מאי, מקרב המתחים החברתיים-פנימיים, כמו בעבר, חלק ניכר מהציבור היהודי מודאג ביותר מהמתח בין ערבים ליהודים בארץ (43 אחוזים), אחר כך מהמתח בין ימין לשמאל (24 אחוזים), על רקע מעמדי-חברתי-כלכלי – 13 אחוזים, בין חרדים לחילוניים – 12 אחוזים ומהמתח הבין עדתי מודאגים ביותר רק אחוז זניח מקרב הציבור היהודי (4 אחוזים בלבד).
בנוסף, 55% מהציבור היהודי העידו כי בעקבות אירועי מאי, פחתה תחושת הביטחון האישי שלהם, הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בירידה של חלק מהציבור (36%) בתדירות הביקורים ביישובים או בעסקים ערבים ישראליים.
עוד עולה כי קיים חשש רב בקרב הציבור היהודי מהישנות אירועים דומים או חמורים יותר בעתיד הקרוב: 94% מהציבור היהודי העיד כי הוא חושש מכך. באשר ליחס של הציבור היהודי לציבור הערבי בישראל, 47% רואים בציבור הערבי כמי שיש לכבדם, אך גם לחשוד בהם, 24% רואים בהם כאזרחים שווי זכויות, מול 7% הרואים בהם כאזרחים שאינם שווי זכויות ו- 22% אף רואים בהם כאויבים בפוטנציה. מעבר לכך, בעקבות אירועי מאי, 52% מהציבור היהודי העיד כי חל שינוי לרעה בעמדתם כלפי ערביי ישראל.
לעומת היחס החשדני עד שלילי ברמה התפיסתית, הרי שברמה הפרקטית, רוב הציבור היהודי תמך בהשקעה של הממשלה במיעוט הערבי ואף חלה עלייה בתמיכה זו, מ-64% בסקר שנערך במאי 2021, ל-70% בסקר הנוכחי.
בסוגיית עליית יהודים להר הבית, רוב הציבור תומך בכך שיהודים יוכלו לעלות להר (חלה עלייה השנה לעומת סקרי המכון בעבר), כאשר 39% חושבים שיש גם לאפשר ליהודים להתפלל בהר באופן חופשי (46% בקרב הציבור היהודי, לעומת 8% בקרב הציבור הערבי), 23% סבורים שיש לאפשר ליהודים לעלות להר אך לא להתפלל בו (24% מהציבור היהודי; 8 אחוזים), רק 17% השיבו כי אין לאפשר ליהודים לעלות להר (14% מהציבור היהודי, לעומת 38% מהציבור הערבי), 20% השיבו כי אינם יודעים (16% מהציבור היהודי, לעומת 37% מהציבור הערבי).
בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני, רוב הציבור (60%) ממשיך לתמוך בנקיטת צעדי היפרדות מהפלסטינים כדי למנוע מציאות של מדינה דו לאומית אחת (ימין – 55%. מרכז – 65%. שמאל- 87).
יחד עם זאת, לראשונה מזה שנים נמצאה ירידה באחוז התומכים בפתרון שתי המדינות לשני עמים (תמיכה – יהודים 46%, ערבים – 70%). השנה, אחוז המתנגדים לפתרון עלה על אלה שתומכים. ובאותו הקשר נמצאה גם ירידה בהיתכנות של פתרון שתי המדינות – רוב הציבור (63%) סבור כי הפתרון לא בר השגה.
