בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות, והותיר על כנם את הרשעתו של הנאשם תומר ליברטי באונס כוחני שביצע בצעירה בת 19, וכן את העונש שנגזר עליו- 9 שנות מאסר בפועל ופיצוי לנפגעת העבירה.
בית המשפט העליון קבע בפסק הדין, כי מעשיו של הנאשם "פגעו במתלוננת באופן כה עמוק, עד שלא עלה בידיה למצוא את הכוחות להופיע לפנינו במועד הדיון בערעור (בהיותה משיבה לעניין גובה הפיצוי הכספי שנפסק לה) מחשש כי הדבר ירע את מצבה הנפשי. אין לנו אלא לקוות כי פסק דין זה, המאשרר את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי על אודות נכונות גרסתה והאמון שיש להקנות לה, יסייע לה, ולו במעט, לשקם את חייה".
כעולה מהכרעת הדין, הנאשם, בן כ-40 (הציג את עצמו כבן 30), והמתלוננת, בת כ-19, התכתבו בפייסבוק לראשונה בערב האירוע ותכננו להיפגש באותו הלילה ולצפות בסרט.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
המתלוננת הגיעה לביתו של הנאשם בקרית גת, בביתו, נישק הנאשם את המתלוננת ולאחר שנרתעה ואמרה לו שאינה מעוניינת, הוא לקח את הטלפון הנייד שלה ואמר לה שהיא לא הולכת לשום מקום. המתלוננת ביקשה ללכת, אך הנאשם תפס אותה בכוח ובעל אותה באכזריות חרף התנגדותה, תוך שהוא חוסם את פיה ואומר לה "אצל תומר ליברטי, הכל אצלי בכוח".
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לאחר ניהול הוכחות, נתן אמון מלא בגרסת המתלוננת והרשיע את הנאשם בעבירת אינוס. בית המשפט המחוזי השית עליו עונש של 9 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי בסך של 50,000 ₪ למתלוננת.
הנאשם ערער לבית המשפט העליון, הן על עצם הרשעתו והן על העונש. הפרקליטות, באמצעות עו"ד אופיר ביתן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ביקשה מבית המשפט העליון לדחות את ערעורו של הנאשם, שכן, לעמדת המדינה, הכרעת הדין מעוגנת היטב בחומר הראיות ונסמכת על ממצאי מהימנות ברורים וחד-משמעיים. בית המשפט העליון (כב' השו' נ' הנדל, י' אלרון וש' שוחט) קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות, דחה את כל טענותיו של הנאשם ודחה את הערעור.
"אין לפנינו כל סיבה להתערב בהעדפתו הברורה של בית המשפט המחוזי את גרסתה של המתלוננת, על פני גרסתו של המערער ואני מקבל את קביעותיו של בית המשפט המחוזי אשר מצא כאמור את מהימנותה של המתלוננת ללא דופי, ומנגד את עדותו של המערער כבלתי אמינה, בלשון המעטה", קבע בית המשפט העליון בפסק הדין. ביחס לגזר הדין, קבע בית המשפט העליון כי מדובר באירוע אכזרי וכוחני ועל כן הענישה צריכה להיות בהתאם.
כמו כן, דחה בית המשפט את טענת הנאשם, לפיה מדובר במקרה של "שינוי לבבות", שבו האונס מתבצע לאחר שהאישה חוזרת בה מהסכמתה המוקדמת לקיום יחסי מין, שכן במקרה זה המתלוננת לא הביעה רצון בקיום מגע מיני בשום שלב ואף הביעה את התנגדותה הברורה למעשיו של הנאשם מן הרגע הראשון.
בית המשפט העליון הכיר בפגיעה העמוקה שהנאשם גרם למתלוננת ודחה כאמור גם את הערעור על גובה הפיצוי שנגזר עליו לשלם לה. את המדינה ייצגה בהליך הערעור עו"ד אופיר ביתן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי נוהל התיק ע"י עו"ד אדווה וויצגן לוי מפרקליטות מחוז דרום.
