מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2021 (ינואר-נובמבר) התרחשו בכבישי ישראל 1,447 תאונות דרכים במעורבות של רכב כבד מתוכן 90 תאונות דרכים קטלניות (בהן נהרג לפחות אדם אחד) מדובר בעליה משמעותית בהשוואה לשנת 2020 כולה (70 תאונות קטלניות) וכן לשנת 2019 כולה (84 תאונות קטלניות) וזאת כאמור על אף שהספירה של שנת 2021 מתייחסת לעשרה חודשים בלבד.
690 תאונות דרכים במעורבות רכבים כבדים (טנדר, טרנזיט ומשאית במשקל 3.5 טון ומעלה) אירעו בשנת 2021 (ינואר-נובמבר) בתחום העירוני – כמחצית מכלל תאונות הדרכים עם רכב כבד בשנה זו.
על פי הנתונים, בתחום הערים והישובים אירעו, כאמור, בשנת 2021 (ינואר-נובמבר) – 690 תאונות במעורבות רכב כבד, מהן 24 תאונות קטלניות ו- 121 קשות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בעשור האחרון (2011-2020) אירעו למעלה מ-21 אלף תאונות דרכים במעורבות רכבי משא כבדים ברחבי המדינה, מהן 985 היו קטלניות – קרוב ל-100 תאונות קטלניות (בהן לפחות הרוג אחד) בשנה בממוצע.
מבין התאונות שאירעו עם משאיות וכלי רכב כבדים בעשור האחרון מעל 11 אלף התרחשו בערים ובישובים: למעלה מ- 1,300 מהן אירעו בתל אביב, קרוב ל-1,200 אירעו בירושלים, 637 תאונות במעורבות רכב כבד אירעו בעשור החולף בחיפה, 423 בבאר שבע ו-384 בפתח תקווה.
מאפייני המשאיות – המשקל הרב, הנקודות המתות אשר מקשות על זיהוי אופנועים ומרחק העצירה הארוך, מגבירות את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים. אחת הבעיות של נסיעת משאיות בתוך התחום העירוני היא שאין להן מקום חניה מסודר. כך, נוצר מצב שבו נהגי הרכבים הכבדים נאלצים לחנות במקומות מסוכנים, בסביבת האוכלוסייה, בין היתר בקרבת ילדים.
מעורבותם הגבוהה של כלי רכב כבדים בתאונות דרכים קטלניות מהווה את אחת מנקודות התורפה המרכזיות בבטיחות בדרכים בישראל. לכלי הרכב הכבדים מאפיינים ייחודיים אשר מעצימים ומגבירים את חומרת הפגיעה במקרה של תאונת דרכים. לכך יש להוסיף את תנאי הנהיגה של הנהגים הנוהגים במשך שעות רבות, בעייפות ובתשישות.
לא מכבר קבע מבקר המדינה כי מעורבותם של כלי רכב כבדים בתאונות דרכים בישראל – ובפרט בתאונות דרכים שיש בהן פצועים קשה או הרוגים – גבוהה יחסית לסוגים אחרים של כלי רכב, ומצבה של ישראל בתחום זה חמור משל מרבית המדינות המפותחות. האחריות לטיפול בנושא בטיחותם של כלי-רכב כבדים, קבע המבקר, מפוזרת בין משרדי ממשלה שונים בלי שיש גורם שאחראי לתכלל את הטיפול בנושא ולבצע תיאומים בין המשרדים השונים.
ועדות וצוותים שונים עמדו בשנים האחרונות על בעיות בתחום הבטיחות של כלי רכב כבדים והעלו המלצות לפתרונן. עם זאת, הטיפול בחלק מהסוגיות התעכב במשך תקופות ארוכות, והמלצות רבות שהועלו טרם יושמו.
תחום הרכב הכבד בישראל אחראי לכ-20% מכלל ההרוגים מתאונות דרכים. זהו נתון קשה המעיד על כשל מערכתי שיש לתת עליו את הדעת ולפעול לתקנו.
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר: "במקרה של תאונה עם רכב כבד הסיכון לפגיעה קשה וקטלנית גדול. נהגי המשאיות והרכב הכבד שנדרשים לעבוד על הכביש במשך שעות ארוכות בניגוד לחוק הם כפצצה מתקתקת ובכל רגע עלולים לגרום לתאונה רבת נפגעים. שנת 2021 הסתיימה בעליה חדה בהרוגים מתאונות עם רכב כבד. למרות זאת במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים עדיין לא הכניסו לשימוש את הטכוגרף הדיגיטאלי שימנע מנהגים להיות על ההגה הרבה מעבר לשעות המותרות בחוק. מדובר באביזר בטיחות מציל חיים מהמעלה הראשונה ולא ברור מדוע עד כה נמנע השימוש בו בישראל אחרי שבאירופה הוא אביזר חובה משנת 2006. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לבצע רפורמה שלמה בכל הקשור להסדרת תחום הרכב הכבד בישראל. יש להכשיר ולגייס נהגים חדשים ואיכותיים, לצמצם את שעות הנהיגה הרבות ולהגדיל את מערך האכיפה לתקינות כלי הרכב הכבדים".
