במסגרת היום הבינלאומי לסרטן, הוצגו היום (ראשון) הנתונים ברישום הלאומי לסרטן וכן נתונים על מתבגרים ע"י פרופ' ליטל קינן בוקר מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות (המלב"ם) במשרד הבריאות.
כמו כן, הוצגו נתוני סל התרופות לטיפול בסרטן על ידי מגר' טל מורגנשטיין מנהלת האגף להערכת טכנולוגיות בסל הבריאות שהציגה כי השנה הוקצו 268.295 מיליון ש"ח לטיפולים שונים באונקולוגיה הכוללים תרופות ייעודיות לטיפול בגידולים סולידיים וממאירויות המטולוגיות וכן טיפולים נלווים ותומכים.
• בעולם מאובחנים מדי שנה כ-19 מיליון מקרי סרטן חדשים; סוגי הסרטן השכיחים ביותר הם סרטן השד, סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הערמונית, סרטני עור שאינם מלנומה וסרטן הקיבה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
• בישראל מאובחנים מדי שנה כ-27,000 אנשים עם סרטן חודרני. מגמות ההיארעות בשנים האחרונות מורות על ירידה ברוב קבוצות האוכלוסייה למעט נשים ערביות (יציבות).
• בעולם נפטרים מדי שנה כ-10 מיליון אנשים כתוצאה מסרטן. סוגי הסרטן השכיחים ביותר כגורמי תמותה הם סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הכבד, סרטן הקיבה וסרטן השד.
• בישראל נפטרים מדי שנה כ-12,000 אנשים בגלל סרטן; מאז 1999 סרטן הוא סיבת המוות הראשונה בשכיחותה בישראל (25% מכלל התמותה). עם זאת, מגמות התמותה מסרטן יורדות בעקביות בכל קבוצות האוכלוסייה מאז 1996.
גורמי סיכון ואפשרויות מניעה
• גיל הוא גורם סיכון מרכזי לסרטן. ככל שמתארכת תוחלת החיים, עולה סיכון הפרט לחלות בסרטן במהלך ימי חייו. גורמים נוספים הם גורמים התנהגותיים (עישון, צריכת אלכוהול, תזונה, השמנה, יושבנות), תעסוקתיים, סביבתיים (זיהום אוויר), משפחתיים וגנטיים.
• גורמי סיכון התנהגותיים לסרטן הניתנים לשינוי (כמו עישון, צריכת אלכוהול, יושבנות, השמנה, תזונה באיכות נמוכה), תורמים לכשליש מכלל התמותה מסרטן.
• משרד הבריאות בישראל מוביל מזה מספר שנים תכנית התערבות לאומית לקידום הרגלי בריאות מיטיבים, "אפשריבריא", ומנטר את מצב בריאות האוכלוסייה בהקשר לתזונה ולהרגלי חיים באמצעות סקרי בריאות טלפוניים וסקרי בריאות ותזונה.
גילוי מוקדם
• חלק ממחלות הסרטן השכיחות ניתנות לגילוי מוקדם באמצעות טכנולוגיות ספציפיות שהוכחו כיעילות, מה שמאפשר התערבות מוקדמת, שינוי מהלך המחלה והפחתת התמותה ממנה. עם זאת, חשוב להבין שטכנולוגיות אלה מועילות בתנאים מסוימים, לא באופן גורף.
• בישראל מופעלות שתי תכניות לאומיות לגילוי מוקדם של סרטן השד (באמצעות ממוגרפיה) ושל סרטן המעי הגס והחלחולת (באמצעות בדיקת דם סמוי בצואה). בשני סוגי סרטן אלה מצפתה בשנים האחרונות ירידה מובהקת בתמותה. קיימת תכנית נוספת, אופורטוניסטית, לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם באמצעות HPV test. בשנת 2022 יופעל פיילוט לבדיקת היישומיות של גילוי מוקדם של סרטן הריאה באמצעות בדיקת Low Dose CT (LDCT).
שר הבריאות ניצן הורוביץ, אמר: "מחלת הסרטן היא עדיין גורם התמותה הראשון בשכיחותו בישראל. כמעט אין אדם בישראל שלא מכיר מישהו שחלה, או חס וחלילה נפטר, כתוצאה מסרטן. משכך, המאבק בסרטן, לבקרה וניטור המחלה, גילוי מוקדם שלה, מניעה וכמובן טיפול, הוא מהמשימות החשובות ביותר שעומדות בפני משרד הבריאות. אני רוצה להודות למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, פרופ' עידו וולף יו"ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות, פרופ' ליטל קינן בוקר מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות (המלב"ם), ד"ר אסנת לוקסנבורג מנהלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר ומגיסטר טל מורגנשטיין מנהלת האגף להערכת טכנולוגיות בסל הבריאות על הפעילות הענפה של המשרד בנושא".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, הוסיף: "למגיפת הקורונה השלכות רבות על הבריאות. היום אנו מציגים את נתוני המעקב אחר מחלת הסרטן בישראל, המבטאים התמודדות של רבים עם מחלה קשה, טיפולים קשים והשלכות על חיי היומיום. המעקב ברמה הלאומית חשוב לקבלת החלטות בנוגע להתמודדות הלאומית עם כל אחד מסוגי הסרטן. חשוב לי להדגיש את נושא המניעה והגילוי המוקדם של מחלת הסרטן, אשר מאותגר בעידן הקורונה לנוכח העיסוק בקורונה והקושי לעיתים בהגעה לבדיקות. זו הזדמנות לומר לכולם, גם לנותני השירות וגם לציבור, להקפיד על ביצוע הבדיקות הנדרשות, לא להזניח ולטפל בזמן בכל מה שנדרש".
פרופ' עידו וולף, יו"ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות, פירט: "אנחנו שנתיים בתוך מגיפת הקורונה- אבל הסרטן לא מחכה לקורונה בכל יום מאובחנים בישראל כמעט 90 מקרי סרטן (32,000 בשנה) ובכל יום מתים מסרטן בישראל 30 בני אדם (12,000 בשנה)- גורם המוות מספר אחת בישראל. משרד הבריאות והמועצה הלאומית שבראשה אני עומד עוסקים בכל הקשור במניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות. גם בשנתיים האחרונות, למרות הקורונה, יש פעילות רבה ומשמעותית הן בתחום המניעה, הן בתחום האבחון המוקדם והן בטיפול, ואתן כמה דוגמאות לפעולות בכל אחד מהנושאים האלה".
