שרת האנרגיה קארין אלהרר הודיעה כי לחברות המחזיקות בחלקו הקפריסאי של מאגר הגז אפרודיטה- ישי, בהן דלק ושברון, ולחברות המחזיקות בחזקת "ישי" (צדו הישראלי של מאגר אפרודיטה-ישי) בהן החברות "הזדמנות ישראלית" ונאממאקס, יש דד ליין של חודש להגיע להסכם על תשלום פיצוי לצד הישראלי במאגר כנגד ויתור מלא על זכויותיו ונכסיו במאגר המשותף למדינות. אם לא, ב-4 במרץ השנה, הזמן שהוקצה למו"מ יפקע והמו"מ ינוהל שוב בין המדינות. במידה שכך יקרה, משמעות הדברים היא כי כל האפשרויות חוזרות לשולחן המו"מ בין המדינות, לרבות יוניטיזציה (איחוד) של המאגר המשותף, עליה כבר הוסכם באמנה שנחתמה בין המדינות בשנת 2010.
במכתב תקדימי מסוגו עליו ששלחה השרה אלהרר בשבוע שעבר (2/2/2022) לשותפות בחזקת "ישי" כתבה השרה כי "מדינת ישראל לא ויתרה על זכויותיה במאגר אפרודיטה, לרבות הדרישה שהמאגר לא יפותח חד צדדית [ע"י קפריסין]". בשותפות "ישי" הביעו שביעות רצון מהבעת עמדתה הרשמית והנחרצת של השרה ומעמידתה על זכויותיה של ישראל במאגר, זאת בניגוד לקודמה בתפקיד.
בשותפות הביעו תקווה כי עמדתה מעידה על שינוי גישה נחוץ של משרד האנרגיה בטיפול במחלוקת בין המדינות, ועל תמיכת המשרד בעמדתן של שותפות "ישי" אל מול שברון ושותפותיה. יש להדגיש כי זו הפעם הראשונה לאורך המו"מ בין המדינות, הנמשך כמעט עשור, ששר/ת האנרגיה בעצם חתומים על עמדת המשרד באופן רשמי בקשר עם המחלוקת בין המדינות על מאגר אפרודיטה-ישי. המשמעות היא כי השרה נכנסת לנושא בעצמה ולמעשה נותנת את הטון לפקידות הבכירה במשרדה ובמשרדים המשיקים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
מאגר הגז אפרודיטה-ישי ממוקם על גבול המים הכלכליים שבין ישראל וקפריסין, כשרובו נמצא בתחום המים הכלכליים של קפריסין. כמות הגז בחלקו הישראלי של המאגר, המכונה חזקת 20I/"ישי" מוערכת על ידי משרד האנרגיה ב-10 עד 12 BCM בעוד כמות הגז בחלקו הקפריסאי של המאגר, המכונה "בלוק 12", נאמדת בכ-120 BCM. מאחר שהגז שבחזקת ישי מהווה חלק אינטגרלי גיאולוגי ממאגר אחד החוצה את הגבול בין קפריסין וישראל, הרי שפיתוחו והפקתו תלויה בהסכמות בין שתי המדינות.
למרות שעברו כ-12 שנים מגילויו של המאגר המשותף, ממשלות ישראל, עד כה, לא עמדו על זכויותיה של ישראל במאגר ולא הגיעו להסדר עם קפריסין על חלוקתו. זאת למרות שקפריסין, והחברות המחזיקות בצד הקפריסאי של המאגר –שברון, דלק ושל – החלו לקבוע עובדות בשטח בכל הקשור לפיתוח המאגר, באופן חד צדדי.
במרץ 2021 משרד האנרגיה, בראשות השר יובל שטייניץ, בשיתוף עם משרד האנרגיה של קפריסין, הסכים על מתווה שבו הוחלט שהחברות המסחריות הן אלה שינהלו ביניהן את המו"מ ולשם כך הוקצה להן פרק זמן של 360 ימים. עוד הוחלט במתווה, באופן מפתיע ובניגוד לאמנה עליה חתמו המדינות בשנת 2010, כאמור, כי המו"מ לא ייסוב על יוניטיזציה (איחוד) של המאגר , אלא על ויתור מלא של הצד הישראלי על זכויותיו ונכסיו במאגר בתמורה לפיצוי כספי – ואף זאת ללא קווים מנחים ברורים ואף באופן הגורע מזכויות הצד הישראלי גם בשאלת היקף הפיצוי.
שינוי הגישה באותו מועד מצד משרד האנרגיה (בעלי התפקידים הקודמים), התקבל בהפתעה רבה בשותפות "ישי" שעה שמספר חודשים לפני חתימת המתווה הנוכחי דחה משרד האנרגיה על הסף מתווה כמעט זהה שהוצע על ידי משרד האנרגיה הקפריסאי. למרות הזמן הרב שעבר מאז החלו החברות משני צדי הגבול לשאת ולתת ביניהן תחת המתווה, לא דווחו החברות על התקדמות משמעותית והגעה להבנות.
כעת, כחודש ימים לפני סיום פרק הזמן שהוקצה לחברות על ידי הממשלות ומשנראה כי אין כל פריצת דרך במו"מ בין החברות, נדמה כי סבלנותה של השרה פקעה (ובצדק), והיא הודיעה לחברות השותפות בחזקת "ישי" כי המדינות ישובו לנהל את המו"מ, ככל שלא יגיעו להסכמות בפרק הזמן הקצר שנותר.
השותפות בחזקת "ישי" הביעו שביעות רצון מהכרזתה של השרה אלהרר. "עד כה ישראל גררה רגליים ומסיבות לא ברורות נכנעה לגחמותיה של קפריסין על אף האמנה החתומה בין המדינות. ככל שישראל מוכנה לקבל את דרישתן של קפריסין ושותפותיה ולוותר על כל זכויותיה ונכסיה במאגר על אף האמנה הקוראת לשיתוף פעולה בין המדינות בפיתוח והפקת המאגר, ראוי כי לכל הפחות תקבל ישראל פיצוי הולם ומכבד בעבור שלל ויתוריה כלפי שכנתה. פיתוחו של מאגר אפרודיטה הוא עובדה מוגמרת וטוב עושה השרה שעומדת על זכויותיו של הציבור הישראלי במאגר, המוערכות בשווי מאות מיליוני דולרים, בטרם יחלו קפריסין ושותפותיה לפתחו באופן חד צדדי ולהביא לאובדן הזכויות וערכן".
