"כ-1% מהילדים שהחלימו מקורונה ממשיכים לסבול מתסמינים מגבילים"
ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן התכנסה הבוקר (שני) לדיון מעקב ועדכון על מתן חיסוני קורונה לילדים, לאחר שבשבוע שעבר דנו בנושא ועלה כי אחוז המתחסנים בקרב הילדים במערכות החינוך בירידה דרסטית מאז בוטלו הבידודים במערכת החינוך. בדיון הציגו איגוד הישראלי לרפואת ילדים, איגוד הישראלי למחלות זיהומיות ועמותת מדעת – למען בריאות מושכלת את המידע הרפואי המצטבר על כך שחיסון מגן מפני תחלואה וסיבוכים של המחלה וכי מחלת הקורונה איננה חסרת סיכון עבור ילדים. כמו"כ הציגו את התכניות כיצד להעביר את המידע הזה לכלל ההורים במוסדות החינוך. מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר אמרה בתום הדיון כי תוציא רענון לכלל המחוזות בנושא חיסוני ילדים שיכלול מידע רפואי זה.
יו"ר הוועדה, ח"כ עידית סילמן, אמרה: "בעקבות הדיון שערכנו בשבוע שעבר על אחוז המתחסנים שאינו מספק בקרב הילדים במערכות החינוך, אחוז נמוך במיוחד בקרב ערי הפריפריה ובייחוד לאור זאת שהתוודעתי לרופאים רבים שמקדישים מזמנם ומוכנים לתת את כל המידע החשוב על יעילות ובטיחות החיסון נגד קורונה ולהילחם בפייק ניוז שפוגע בבריאות הילדים במסגרות, קיימתי את הישיבה הזאת במטרה שהנתונים המלאים וכלל המידע ייחשף לציבור ובייחוד לדעת איך לתווך אותו הלאה לכלל ההורים והמנהלים. שמחה לראות שמדיון זה ייצא שיתוף פעולה שכזה שיקדם ויעלה את אחוז המתחסנים. הוועדה תקיים מעקב אחר הדברים – בשבוע הבא נדון בחשיבות החיסונים שבשגרה ובהחזרת הפעילות של אחיות בריאות הציבור בתוך מוסדות החינוך".
מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, עדכנה בדיון כי מאז החל המתווה החדש של נבדקים ולומדים, נבדקו רק 600,000 ילדים ומתוכם אותרו 60,000 ילדים חולים: "מסגרת המתווה החדש של הבדיקות זה שכבת הגנה נוספת שכן מדי יום מאות אלפי תלמידים עורכים בדיקות שמאתרות עשרות אלפי תלמידים חיוביים. אלמלא הבדיקות הללו, תלמידים אלה היו ממשיכים להגיע אל מוסדות החינוך מבלי שידעו כי נדבקו. המערכת החינוך היא הכי מוקפדת ומתנהלות שם בדיקות יותר מכל מקום אחר לאור ביטול מתווה הירוק. אנחנו אלו שמקבלים את השמות של המאומתים ממשרד הבריאות. ושלא יהיה בלבול – זה לא קורה הפוך. בעיניי הקמפיין של הנגשת המידע על החיסונים הוא סופר חשוב. אוציא רענון לכל מנהלי המחוזות שיכלול מידע מרופאי ילדים, אתרי מידע לשיחות עם הורים וכו'".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרועי פרייס, אמרה: "מה שיותר מטריד זה שממשלת ישראל קיבלה החלטה שילד שהיה עם מאומת ולא ביצע את הבדיקות, הוא הולך לבידוד. אבל אין לנו דרך לעשות זאת כי אין באמת מעקב אחר המתווה. גם רק שליש מהילדים נבדקים וגם לא יודעים מי הם החולים. משרד החינוך לא מדווח ואין למשרד הבריאות יכולת לאכוף בידודים על מי שלא נבדקים. אנחנו לא יודעים מי נדרש לבידוד ואנחנו מבקשים לקבל את המידע. אני מאמינה שההורים אחראים ואחר שילדיהם יצאו מאומתים באנטיגן הביתי, – הם יעדכנו במוסדי. אבל יש ילדים אחרים בכיתה שאם הם לא ביצעו שתי בדיקות הם חבי בידוד – ולנו אין דרך לדעת מי הם. אנחנו צריכים לדעת את זה".
ד"ר גיל צ'פניק, מומחה ברפואת ילדים וחבר עמותת "מדעת", הוסיף: "אני בטוח כי המטרה הזו, להגן על הילדים בפרט בגל התחלואה הנוכחי עומדת לנגד עיני כולנו ולכן אנחנו כאן. יש לא מעט הורים שבשבילם זו החלטה לא פשוטה, ואפשר להבין את זה. יש הרבה מידע ברשת על חיסוני הקורונה. חלקו אמין וחלקו לא, חלק גדול ממנו מבלבל, ויש לא מעט הורים שחוששים ומתלבטים. בסופו של דבר, מה שחשוב זה שלהורים תהיה יכולת לקבל החלטה מושכלת, באמצעות מידע אמין ומבוסס מדעית".
ד"ר ליאור הכט שגיא, רופאת ילדים שערכה מחקר בהשפעת החיסונים, הציגה לוועדה מצגת המפרטת את הנתונים המלמדים כי תסמונת PIMS נחשבת לאחד הסיבוכים החמורים של הידבקות בנגיף קורונה בילדים ובני נוער ועלולה להתבטא כמחלה סוערת ומסכנת חיים, עקב אי ספיקה של מערכות הגוף. מתחילת המגפה, דווחו בישראל כ-220 מקרים של ילדים שאובחנו עם התסמונת ומוערך כי שכיחותה בישראל עומדת עד כה על כ-1:2200 מתוך הילדים ובני הנוער שאומתו. על פי מחקר של ה-CDC בארה״ב התחסנות בשתי מנות יעילה ב-91% במניעת PIMS.
עוד אמרה: "מבחינת לונג קוביד כ1% מהילדים שהחלימו מקורונה ממשיכים לסבול מתסמינים מגבילים (כגון תשישות, קשיי נשימה, הפרעות שינה, קשיי ריכוז ולמידה, כאבי ראש ועוד), גם חודשים לאחר החלמתם. מחקרים מהארץ והעולם העלו שהתחסנות מפחיתה ב40-70% את הסיכון להתפתחות התופעה במי שחוסן טרם שנדבק. עוד אמרה כי חיסון הmRNA של חברת פייזר הניתן לילדים בישראל, נמצא כבעל פרופיל בטיחות מצויין בילדים בגילאי 5 שנים ומעלה, בארה"ב ניתנו למעלה מ8 מיליון מנות חיסון לילדים בגילאי 5 עד 11 שנים ושיעור תופעות לוואי משמעותיות אפסי. כך גם גם מישראל.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור אמר בדיון: "הורם נטל הראייה לגבי התועלת בחיסון הילדים. המפתח הוא מקצועיות. גישת קידום בריאות וראייה ארוכת טווח. יש לקדם את חוק עידוד התחסנות הכולל פעולות ליישוג, ניתוח נתונים והקצאת משאבים כמו החזרת אחות בית ספר ומקדמי בריאות ברשויות. ניטור אקטיבי של תופעות לוואי יחזק אמון הציבור. זיהוי חסמים בעזרת מחקר ופעולה אקטיבית להגעה לילדים ואנשים בסיכון גבוה".