"חיים של רעב, הפחדה, זלזול ואטימות": כך נראים מעונות לחוסים

בעקבות פרשת ההתעללות במעון לחוסים 'בני ציון' בראש העין, דנה היום (שני) וועדת העבודה והרווחה בפיקוח על מסגרות שמפעיל משרד הרווחה. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) הדגישה את הזעזוע מהתעללות הקשה, "קיבלנו אין-ספור פניות, מכתבים, קריאות לעזרה של הורים וניירות-עמדה של ארגונים. זו אחת הפרשות הקשות והכואבות שנתקלנו בהן", ותהתה "האם ההפרטה בה המדינה נהגה היא הדרך הראויה, ואיך מעשים שכאלו התרחשו מתחת לרדאר. מה קרה במדינה, ואיך הסרנו אחריות?!".

נעה פוגל, אחות של דייר במעון, סיפרה כי חזר הביתה עם סימנים כחולים, לא קיבל טיפול רפואי למרות שעברו ימים רבים מאז נפצע, "אני לא רוצה שאח שלי יהיה עציץ, מגיע לו מקום טוב, אנחנו לא ישנים טוב בלילה כבר שנים מהמעון הזה".

לילך רון-לוי, אמא לדייר, סיפרה על תלונות בגין אלימות מזה שנים: "נפער בנו חוסר-אמון עמוק במערכת. הפיקוח של המשרד כשל לאורך שנים, אין לי מקום אחר לבן שלי, ועכשיו ההורים מפחדים לדבר".

גלית קרנר, עו"ד שליוותה את המשפחות, הדגישה את פחד ההורים לדרוש תשובות ממנהלי המעונות, ואף ממנהל המוגבלויות במשרד הרווחה היחס היה לא-מכבד.

נעמה לרנר, מנכ"לית "עצמאות", האשימה ב"ריקבון" את כל מעונות-החוסים ודרשה ועדת חקירה חיצונית, שרק היא תוכל לחשוף את המתרחש ואת האשמים: "חיים של רעב, הפחדה ואימה חיי סבל, שעמום וחוסר-מעש, הזנחה, זלזול ואטימות".

לדברי סיגל מורן, מנכ"לית משרד הרווחה: " אחד הדיונים הקשים שחוויתי בחיי . כל בר-דעת עובר טלטלה קשה בעקבות הפרשה. למעון מונתה ועדת בדיקה לפני כחודש – לפני חקירת המשטרה – וערכנו שימוע להנהלת המעון ולעמותה המפעילה אותו. עולה חשד שמדובר בתרבות ארגונית במקום. הודענו לעמותה על הפסקה מיידית של ההתקשרות עמה, וגייסנו גמלאית שלנו לנהל את המקום. אני עומדת למנות מפקחת אזורית, שבאחריותה יהיה בדיוק אירועים כאלו, אך מדינת ישראל נמצאת עדיין בפיגור של שנים – ביחס לאנשים עם מוגבלויות. 250 מיליוני ש"ח מוקצים בתקציב הנוכחי לצמצום המעונות ולהשבת אנשים אלו אל הקהילה."

עו"ד בני כ"ץ, יועץ ארגוני לחברת "אלאור" שהפעילה את המעון, השיב בצורך בבדק בית, ו"לא נגן על עובדים שאיבדו צלם אנוש, והתנהגו – למרות ההכשרות המקצועיות שעברו – בחוסר חמלה ובאכזריות בלתי נסלחת. בשנה-וחצי האחרונות פיטרנו שישה עובדים שחשבנו שעבר על החוק. כל מי שעמד ליד הפוגע ועצם עיניים – איננו ראוי להיות עובד. משרד הרווחה מבצעת במעונות עשרות ביקורי-פתע, אך הוא מנסה לגלגל את האחריות עלינו". הוא האשים את המשרד בחוסר תקציב – הגורם לעומס בעבודה.

שירלי פינטו-קדוש (ימינה) דרשה לסגור את המעונות "בהם חיים בתת-תזונה, השפלה ומכות" ולקדם שיקום בקהילה.

מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) האשימה כי למשפחה של בעל מוגבלויות אין מעמד חוקי "וכל העת היא מרגישה מתגוננת", אך מנגד טענה לקיומן של מסגרות טובות וטיפוליות, ולעונשים מגוחכים שמעניקים השופטים לעובדים-מתעללים.

הדר גיל-עד, כתבת "ידיעות אחרונות" שעסקה בנושא סיפרה על עדויות מזעזעות המתפרסמות כבר שנים – ודבר לא נעשה "כי למשפחות אין אלטרנטיבה". לדבריה, האירועים שהתפרסמו ב'בני ציון' היא רק קצה הקרחון מהמתרחש במעונות.

אופיר כ"ץ (הליכוד) קרא לאפשר גם למשפחות הדיירים לצפות במצלמות המעון, יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) שהתעמת עם נציג "אלאור", הדגיש את חוסר מוכנותו להתנצל אשר "מאשים את כל העולם חוץ מאת החברה-המפעילה", רוני נבון, בת-משפחה לדיירת שהוצאה ממעון, קראה להעברת המימון שהוקצה לחברות-המפעילות – למשפחות,

מירב בן ארי (יש עתיד) סיפרה על האזהרה בעבר מפתיחת שוק מעונות החוסים לחברות מסחריות, "והיום המשפחות והחברה כולה – משלמים את המחיר".

לטענת רפ"ק מיטל גרף, ראש תחום חקירת אנשים עם מוגבלויות במשטרה, כל דיווח המגיע למשטרה מטופל ולא מתעלמים ממנו, אך לעיתים החקירה מתנהלת בחשאיות.