ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, שמעה הבוקר (רביעי) את סקירתו של שר התקשורת יועז הנדל על פעילות משרדו. היו"ר ביטון פתח את הדיון ואמר שעולם התקשורת הוא עולם דינאמי ומשתנה המשפיע כל כולם, וביקש התייחסות מהשר על פריסת תשתיות סלולר וסיבים בפריפריה ולהשפעה על עולם התוכן.
בנושא הדואר, אמר השר הנדל שאם לא תועבר החקיקה שנמצאת על שולחן הוועדה, הוא חושש שהדואר יגיע לסף פשיטת רגל בחודשים הקרובים ואזרחי ישראל יפגעו. בתגובה אמר היו"ר ביטון: "אי אפשר לזרוק סיסמאות של רפורמה בדואר בלי שהיא תפורה עד הסוף. הרפורמה צריכה לעזור לאזרחים והכנסת תבדוק אותה, תשנה ותבקר אותה. ראינו רפורמות ששיחקו אותה כאילו הן מהפכה כמו רפורמת הגז הטבעי שתגיע לכל מפעל ובסוף לא הגיע גז למפעלים בנהריה ולוד. אז אנחנו לא קונים אנחנו בודקים, ויש לבדוק כל פרט, כי אם רפורמת הדואר לא תהיה טובה לא נעביר אותה".
בנושא הטלפונים הכשרים, ח"כ אורי מקלב וח"כ ינון אזולאי הביעו את מחאתם נגד הרפורמה, כשח"כ אזולאי אמר שהרפורמה תהרג ובל תעבור. בתגובה, אמר השר הנדל. שאם תהיה תחרות בטלפונים הכשרים האזרח החרדי יקבל יותר, ואף ילד לא ייחשף לתוכן שההורה יחליט שהוא לא ייחשף אליו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
שר התקשורת אמר בדיון שהמשימה של המשרד היא לחבר את הישראלים באמצעות תשתיות תקשורת, כך שלכל אזרח תהיה גישה, והוסיף שבזכות העברת הרפורמה בוועדת הכלכלה, בהובלת ח"כ יעקב מרגי בעת שכיהן כיו"ר הוועדה, קפצנו מ-3% ל-50% בשיעור נגישות משקי בית לסיבים אופטיים בישראל נכון לשנת 2021. עוד הוסיף השר: "החברות הפסיקו להשקיע בתשתיות, ויצאנו בהחלטה על כך שהחברות צריכות להגיע ל-97% כיסוי קליטה עד פברואר 2023. במקרים שראשי רשויות וערים לא משתפים פעולה עם הקמת אנטנות, נגיע למקום ונסביר את עמדתנו. בנוסף, המשרד מנסה למצוא דרך להסדיר את השוק גם בתחום השידורים עם הפקות מקור באמצעות רגולציה נמוכה, כי אם לא נעביר חקיקה לא יהיה כלום, וכך גם ברשתות החברתיות ובשקיפות לגבי בוטים".
בנושא רפורמת התחרות בשירות הקו הכשר, אמר השר שמדובר ביעד מרכזי לשנת 2022, שיורכב מיצירת שקיפות בתחום החסימות, כשאם חברה שמספקת טלפון כשר תרצה לחסום חברה, היא תוכל אבל היא תצטרך להיות שקופה לגבי זה. בנוסף, התייחס השר לנושא הייבוא והמכירה של הטלפונים הכשרים ואמר שיש לפתוח את השוק כך שלא תהיה רק קבוצה אחת שתייבא ותמכור. השר הדגיש שזה מעורר הרבה עניין תקשורתי, אבל לא מהווה את הליבה של המשרד.
ח"כ אורי מקלב התייחס לנושא ואמר: "רוב השיח בחברה החרדית הוא על שר התקשורת ועל הגזרות העתידיות. אין לזה שום הצדקה. לא מבחינה רגולטורית ממשלתית וגם לא מהבחינה האישית. כל אחד שרוצה להשתמש בתקשורת ישנה יותר ובמכשיר שהוא לא טלפון חכם עושה את זה מרצון ואף אחד לא מכריח אותו. אתה הולך להקשות את החיים להורים ולילדים. הרבנים והאדמו"רים הכי מכובדים ביזו את עצמם ובאו ללשכה שלך כדי לדון בנושא וביקשו שתיתין להם את החופש להתנהל".
ח"כ ינון אזולאי הביע את זעמו גם כן ואמר "לכולנו אכפת מהחינוך לילדים שלנו ואף אחד לא רוצה שהילד ייחשף למראות שבאינטרנט ולהפקרות. שמנו גבולות כדי שזה לא יקרה. זאת מלחמה שיש לקדש עליה את כל מה שחשוב בחיים ואני לא אסכים שיגעו בחינוך של הילדים שלי. תראו מה משתולל בפורנוגרפיה ובאינטרנט ולמה לילדים קטנים נחשפים, אתם רוצים שגם הילדים שלי יהיו ככה? ייהרג ובל יעבור".
ח"כ לימור מגן תלם שאלה את השר לגבי הפיקוח על הרשתות החברתיות וביקשה לדעת מתי היא תקרה. ח"כ מרגי התייחס לנושא הדואר והסיבים: "יש הרבה דברים טובים שנעשים אך גם יש פופוליזם וכוחות כלכלים אינטרסנטיים, ולדואר כמו שהוא היום אין הצדקה. בנושא הסיבים, החשש שלי שהדברים יגררו, וצריך לראות איך מושגים את החברות החזקות למרכז החדר כדי שלא תהיה סיבה לחכות 10 שנים עד לסיום פריסת הסיבים".
ח"כ משה ארבל התייחס גם כן לרפורמה המיועדת בדואר ודיבר על הספקים המפעילים את חלק מסניפי הדואר, כשלטענתו מדובר "בחוליה הכי פגיעה ברפורמה הנמצאת בחוסר ודאות מוחלט". ח"כ מופיד מרעי התייחס לבעיית התשתיות והאינטרנט בישובים שאינם יהודיים וביקש להאיץ את התוכניות. ח"כ אוסמה סעדי התייחס גם הוא לבעיות התקשורת ביישובים הערביים וביקש לחזק את התשתיות ולצאת במסע הסברה בשפה הערבית יחד עם ראשי המועצות הערביות כדי למנוע פחד מאנטנות ולשפר את הקליטה. ח"כ אמילי מואטי התייחסה ליצירה המקומית וביקשה לדעת מהשר מהם לוחות הזמנים לפרסום תזכיר החוק שהוכן בעקבות מסקנות ועדת פולקמן, והאם חברות הסטרימינג ישלמו על תכנים והפקות מקור שהן משדרות.
מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, איתמר אביטן, פנה אל השר ואמר "זה נכון שיש 5,000 עובדי דואר אבל יש גם 6,000 יוצרים ועובדים וגם לנו יש משפחות וילדים וגף אנחנו צריכים לאכול. יש ירידה של 30-40 מיליון שקל בהשקעה בתוכן ישראלי, כשיס מעבירים את המנויים שלהם לאינטרנט בצורה מטורפת ובורחת מהרגולציה זה נזק אדיר ואין אכיפה. תתנו פלסטר או עזרה ראשונה שתעזור לנו לצלוח את השנה הנוכחית, כמו שעזרתם לקשת ורשת. בסוף היוצרים יברחו לארה"ב, העובדים יחפשו עבודה אחרת ולא תישאר תעשייה". נציג ארגון התסריטאים ליאור תמם התייחס לנושא גם כן וקרא לשר לזרז את הדברים ככל הניתן כי מתקיימת פגיעה תרבותית משמעותית בשנים האחרונות.
נציגת לובי 99, זוהר אלטמן, התייחסה לרפורמת השידורים ואמרה שהתערבות בעלי השליטה בתכנים לא הוכרעה, וביקשה לעגן בחוק מנגנוני הגנה שיבטיחו לחברות החדשות עצמאות מפני בעלי השליטה.
לקראת סוף הדיון פנה השר להשיב על השאלות שעלו, ובירך את וועדת הכלכלה שמנהלת בקרה וביקורת על משרדים ממשלתיים ומעלה נושאים שעל סדר היום. בסוגיית קליטת התקשורת, אמר השר שהם בתהליך של שכנוע והקמת אנטנות ברשויות שהתנגדו בעבר, והמשרד מתכוון לצאת בהליך מיפוי וכיסוי באמצעות ציוד מיוחד כדי למפות את הקליטה בכל רחבי הארץ. עוד הוסיף השר כי שרי התקשורת נמנעו במשך שנים מלהטיל עיצומים כספיים על החברות בשל היעדר כיסוי, ובכוונתו לשנות זאת. "כדאי שהחברות יעשו זאת בעצמן אחרת משרד התקשורת יטיל עיצומים", אמר.
באשר להשקעה ביצירה הישראלית וקידום רפורמת פולקמן אמר השר כי יש כוונה לחייב את חברות הסטרימינג להשקיע בתוכן. "הנהלת נטפליקס היו אצלי, הם טסו במיוחד, ואני מקווה שנגיע להבנות על השקעת חברות הסטרימינג בהפקות מקור", אמר. מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן חורין, העריכה כי תזכיר הצעת החוק להסדרת השידורים יפורסם במהלך הרבעון השלישי של השנה.
בנושא הטלפונים הכשרים, אמר השר: "לתקשורת החרדית יש רבדים שונים אבל יש גם תקשורת חרדית בעלת אינטרס שמייצגת עסקים. הם לא מגיעים אלי כעיתונאים אלא מגיעים כדי להציג אג'נדה ולייצג חברות ובעלי הוון. אף אחד לא מנסה להכניס תכנים למי שלא רוצה בהם, וכל אדם שירצה להתנתק מהאינטרנט כך יהיה. מה שאני מתנגד אליו זה מונופול. יש אלימות גדולה נגד חנויות במגזר החרדי וכאלה שהרגישו שלא נותנים להם תחרות, וכשיש מונופול יש סיאוב, ואני רוצה חוק וסדר בכל מקום. אם תהיה תחרות בטלפונים הכשרים האזרח החרדי יקבל יותר, ואף ילד לא ייחשף לתוכן שההורה יחליט שהוא לא ייחשף אליו".
היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר: "ניכר שבשנה האחרונה יש קצב של ביצוע רפורמות עם התייחסויות לכל הבעיות וכשלי השוק בעולם התקשורת המשתנה. תחום הסלולר לא במצב טוב ובעיות הקליטה הן בכל מקום. האסטרטגיה שלכם להגביר את פריסת האנטנות נכונה אבל לא מספיקה ויש להפעיל את אכיפה וענישה כי מי שלא משלם כסף לא מתייחס ברצינות לנושא. לגבי תזכיר חוק רפורמת התכנים אנחנו מצפים שזה יעמוד בראש סדר העדיפויות שכן הנושא פוגע באזרחים וגם בעובדי התחום. חוק הדואר מונח לפנינו ונתנו לו עדיפות –אם תביאו פתרונות לסעיפים הבעייתיים תנוח נוכל לסיים את החוק במהרה. לגבי הטלפונים הכשרים, חברי כנסת דיברו מדם לבם שהדבר חשוב להם, ולגיטימי שיהיה ציבור שירצה לחסוך את זה לילדיו. ידיכם עמוסות אבל ניכר שאתם נמרצים ועובדים ואנחנו נהיה לצדכם. תביאו רפורמות טובות ותמצאו אותנו נחושים".
