"עלול להיגרם אסון נורא, הצבא מעולם לא היה במצב כה חמור כפי שהוא היום"
אלוף במיל' יצחק בריק, מי שבשנת 2018 הטיח ביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, אומר היום (שישי) כי "רוב הציבור עדיין לא הפנים את גודל האסון שעומד להתרחש במלחמה הבאה ומעדיף לטמון ראשו בחול".
לדבריו, "המנהיגות הביטחונית אנמית ואינה מובילה את ביטחון אזרחי ישראל לשום מקום. מי שנחשף לתחקירו של האלוף (מיל) נועם תיבון, על האירוע החמור בגדוד אגוז, יכול להבין שהצבא איבד לחלוטין את דרכו, התרבות האירגונית הקלוקלת בגדוד אגוז מאפיינת את רוב הגדודים המבצעיים בסדיר בצה״ל. הצבא נמצא במשבר חמור מאוד ואיבד את יכולתו להגן על אזרחי ישראל במלחמה הרב זירתית הבאה." והוסיף כי "הפיקוד הבכיר עושה הכל על מנת להעלים את המציאות העגומה מעיני הציבור."
האלוף במיל' מציין כי "החלטות הרמטכ״ל כוכבי לאחר ממצאי התחקיר הקשים מאוד בגדוד אגוז של האלוף (מיל) נועם תיבון מעידים כאלף עדים שהרמטכ״ל כוכבי לא מבדיל בין עיקר וטפל. הקדנציות של הרמטכ״לים האחרונים הם טרגדיה ביטחונית לעם ישראל!"
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בהמשך מצטט אלוף במיל' יצחק בריק מדבריו של ש"ר גדעון אביטל: "ניסיתי לכתוב את סיכום המלחמה הבאה, לפני האסון, פרויקט חלוצי, במסגרת INSS (המכון למחקרי ביטחון לאומי) אך הבירוקרטים נבהלו וכוכבי התנגד. מה אכפת לו לכוכבי שאין לישראל מענה לטילים ורקטות מדויקות? מה אכפת לו שמיליון ורבע ייאלצו לברוח מבתיהם? מה אכפת לו שצבא המילואים כבר שנים לא מתאמן ברצינות? מה אכפת לו שצהל עובר תהליכי מג"ביזציה? העיקר הפנסיות, העיקר יחסי-ציבור וסיפורים על פשיטה בסוריה. חסמב"ה. במלחמה הבאה יקרה אסון".
ד"ר גדעון אביטל-אפשטיין הוא היסטוריון, סופר, מרצה ועורך דין, קמ"ן גדוד 890 בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, מחבר 1973, הקרב על הזיכרון (שוקן 2013) ופלא פה נס (כרמל 2017).
האלוף במיל' בריק מטיח ביקורת קשה כנגד הרמטכ"ל כוכבי ואומר כי "אף שהרמטכ"ל אביב כוכבי קיבל מקודמו רא"ל גדי איזנקוט צבא בהידרדרות קשה שאינו מוכן למלחמה, היה מצופה מכוכבי לעצור את ההידרדרות ולהחזיר את הצבא למסילה. לצערי זה לא קרה. שר הביטחון בני גנץ וכוכבי אינם מקדמים נושאים הכרחיים שיכינו את הצבא למלחמה הרב־זירתית הבאה ולכן עלול להיגרם אסון נורא לעם ישראל. ועדת חקירה אחרי המלחמה הבאה כבר לא תועיל. הצבא מעולם לא היה במצב כה חמור כפי שהוא היום."
בנוסף, ציין בריק את הנושאים שלטענתו צריכים לקדם בדחיפות:
הלוגיסטיקה
לטענת בריק יש לטפל ראשית בלוגיסטיקה, "זו לא תתפקד כלל במלחמה הבאה והצבא יעמוד מלכת בתוך יום או יומיים לכל היותר, מאחר שאלפי משאיות "ריאו" ישנות בנות 60 של צה"ל אינן כשירות להוביל לוגיסטיקה במלחמה. הצבא הִפריט את רוב המערכים הנוגעים להנעת הגייסות ולקיום יכולותיהם החומריות במלחמה לחברות אזרחיות. חברות אלה צריכות להוביל לכוחות דלק, תחמושת, מזון, ציוד, חלפים, מים, מכלולים להחלפה, טנקים ונגמ"שים, מוסכּים לתיקון נקרים, כלי רכב וציוד מכני כבד (כולל הפעלתו במלחמה), ועוד.
לחברות חסרים אלפי נהגי אוטובוסים, משאיות ומובילי רכב־קרב משוריין (רק"ם), והנהגים והעובדים המעטים שישנם — רובם ערבים, ולמלחמה הבאה הם לא יתייצבו כפי שלא התייצבו למבצע "שומר החומות".
הדרג הביטחוני עומד מנגד ואינו נוקף אצבע כדי להוציא את העגלה מהבוץ. חוסר האחריות הוא ברמה הבכירה ביותר.
אנחנו לא מוכנים לאסון הצפוי לעורף , ישראל לא מוכנה למלחמה אזורית. נקודה.
המשמר האזרחי
הדבר הנוסף שעליו מצביע בריק זהו המצב הקשה שעלול להיגרם בתוך המדינה עצמה וקרא להקים משמר אזרחי. "הקמתו ואימונו לבאות הכרחיים כדי למנוע מהומות של ערבים קיצונים ובדואים, שיפרצו במלחמה הבאה ויעלו עשרות מונים על מה שהתרחש במבצע ״שומר החומות״ סכנה של ממש מרחפת על אוכלוסיית ישראל ועל רכושה, כי בידי הפורעים מאות אלפי כלי נשק וטונות של תחמושת, שחלק גדול מהם נגנב מהצבא. למשטרה ולמג"ב אין יכולת להתמודד עם זה."
בריק מציין כי "יש אפוא להקים משמר לאומי אזרחי של עשרות אלפי אנשי מילואים שהיום לא משובצים ביחידות צה"ל מכיוון שיחידותיהם פורקו. תפקידם יהיה לשמור ברחובות על בתי האזרחים, על רכוש ועל התנועה בדרכים."
הגנה מרחבית ביישובי הגבול
בריק מתריע מפני ההגנה על העורף במקרה של ירי רקטות וטילים על היישובים, לדבריו "אין מי שיגן על יישובי הספר בצפון מול אלפי הרקטות ופגזי המרגמות שייפלו בשטחם וביישוביהם מדי יום ביומו ומאות עד אלפי לוחמי חיזבאללה שיעברו את הגבול וינסו להשתלט על היישובים.
צה"ל אינו ערוך לכך, לכן יישובי הספר צריכים להגן על עצמם. במקום שיצייד הצבא את היישובים בנשק ויעזור באימון מחלקות הכוננות, הוא אוסף מהם את הנשק מחשש לגניבות"
חשיבה אבסורדית ובלתי אחראית לשלומה של אוכלוסיית הגליל
בריק אומר כי "צה"ל הפריט את עצמו ולא יוכל לסמוך על אספקה תקינה במלחמה, העורף אינו מוכן ואין מי שיתמודד עם מהומות בערים".
"הנגשת האיום על העורף לציבור והכנת החזית האזרחית (העורף) למלחמה. האזור או האוכלוסייה שהיו אמורים להיות מחוץ למרחב הלחימה או הרחק ממנו, ייהפכו לזירה המרכזית במלחמה הרב־זירתית הבאה. הצבא מתייחס אליו כאילו מדובר בסרח עודף. העורף, שיש בו כעשרה מיליון תושבים, נפל בין הכיסאות ואינו מוכן למלחמה הקשה ביותר שתבוא עלינו מאז מלחמת יום העצמאות. מדובר בשיגור של 3,000 רקטות, טילים וכטב"מים בממוצע מדי יום על העורף הישראלי. התוצאה: כמאה אתרי הרס מדי יום."
הצטיידות באמצעי לחימה חדשים ושיקום הלחימה הבין־זרועית בצה"ל
בריק מוסיף כי על הצבא להתחדש ביכולות נוספים, "טילי קרקע־קרקע (טק"ק) ולייזר התקפי והגנתי (שיהיה מבצעי רק בעוד כמה שנים), הם גורמים חשובים בתוך מכלול הכולל נ"מ כהגנה כנגד כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) וחיזוק צבא היבשה. אלה יוכלו לתת פתרון משלים למטוסים נגד כטב"מים, טילים ורקטות של האויב, והתקפות הלוחמים שלהם ביבשה. במקום דברי הרהב והזחיחות של מפקד חיל האוויר החדש, הגיע הזמן שנבין שבמלחמה הרב־זירתית הבאה אין לחיל האוויר יכולת לעמוד לבדו בפני האיום הקונבנציונלי של איראן וגרורותיה. ההרס והחורבן שייגרמו למדינת ישראל מאלפי טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום דומה להרס של פצצה גרעינית בלי נשורת גרעינית."
חיזוק צבא היבשה והוצאתו מניוונו
בריק מתריע מהקיצוץ שנעשה בשנים האחרונות בכוח האדם ומזהיר כי המצב הנוכחי לא יאפשר התמודדות רב-זירתית, "סדר הכוחות, תקציבו וכוח האדם קוצצו בשנים האחרונות עד מתחת לקו האדום, ואין ביכולתו לתת מענה במלחמה רב־זירתית, כלומר חמש זירות בו־בזמן (לבנון, סוריה, עזה, התפרצות ביהודה ושומרון של עשרות אלפי אנשי תנזים חמושים ומהומות של אלפי פורעים ערבים ובדואים בתוככי ישראל שנשק ותחמושת בידם). צבא היבשה קטן מלהכיל את משימותיו במלחמה ומערך המילואים אינו כשיר למלחמה והגיע אל עברי פי פחת. צה"ל יכול אפוא להתמודד בקושי עם זירה וחצי, לא מול חמש זירות כפי שיהיה במלחמה הבאה."
לסיכום ציין האלוף במיל' יצחק בריק כי "הפערים שבהם נתון הצבא ואי־מוכנותו למלחמה רב־זירתית זועקים לשמים. אך הדרג הביטחוני מוסיף להתעלם, בבחינת הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אלמלא היה מדובר בקיומה ובביטחונה של מדינת ישראל ושל אזרחיה, היה אפשר להישאר אדיש. אך בעטיים של הקיפאון והקיבעון וחוסר המעש של הדרג הביטחוני, האסון הנורא הוא רק שאלה של זמן."
אלוף (מיל') בריק פיקד על אוגדה סדירה 36, גיס דרומי (441) והמכללות הצבאיות, וכיהן עשר שנים כנציב קבילות החיילים.