פרקליט המדינה, עמית איסמן, פרסם עדכון להנחיה העוסקת בהתוויית מדיניות הענישה של התביעה הכללית בעבירות נשק ומטעני חבלה.
במסגרת העדכון תוקנו מתחמי הענישה שנגזרו מפסיקת בית המשפט העליון, על הצד המחמיר, ומהוראת שעה שתיקנה הכנסת בעניין, ובהתאם להם תטען התביעה במטרה להביא להחמרת הענישה בבתי המשפט. עמדת התביעה היא כי נקודת המוצא העונשית בגין עבירת נשק, צריכה לכלול דרישה לרכיב עונשי של מאסר בפועל לתקופה ממשית, אפילו אם מדובר בעבירה ראשונה עבור הנאשם, וזאת למעט במקרים חריגים.
בהנחיה 9.16 "מדיניות ענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה" נאמר, כי עבירות הנשק לסוגיהן היו זה מכבר למכת מדינה. מספר עבירות הנשק עלה באופן דרמטי, ובהתאם לכך עלה גם מספר תיקי האלימות בהם נעשה שימוש בנשק ומספר הקורבנות בנפש גדל אף הוא.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ביהמ"ש העליון הגדיר את המציאות הנוכחית כ"מצב חירום של ממש". נוכח הצורך במתן מענה הולם לחומרתן היתירה של עבירות אלה, לסיכון הרב הנשקף מהן ולאינטרס הציבורי המובהק במיגורן, רואה התביעה חשיבות בהעלאת רמת הענישה הנוהגת בעבירות אלו.
מטעמים אלה, גם המחוקק סבר כי יש מקום להעלאת רמת הענישה הנוהגת בעבירות הנשק, ובדצמבר האחרון חוקקה הכנסת הוראת שעה שתוקפה לשלוש שנים, הקובעת עונש מינימלי של רבע מהעונש המקסימלי שנקבע לעבירות אלו.
ההנחיה קובעת "מתחם מוצא" לכל סוג נשק, כלומר טווח ענישה עקרוני שאינו מתייחס למאפיינים ולנסיבות הייחודיות של כל עבירה פרטנית, אלא הוא משקף את המקרה הגנרי הפשוט של ביצוע העבירה שלא בנסיבותיה החמורות יותר. מתחם המוצא אמור לשמש כמסגרת שעל פיה יש לגזור את "מתחם העונש ההולם", בהתאם להוראות החוק בעניין הבניית הענישה.
העדכון להנחיה מעדכן, כאמור, את מתחמי המוצא בהתאם להוראת השעה ובהתאם לפסיקה. בנוסף, העדכון מנחה את הפרקליטים לבקש מבתי המשפט לגזור עונשים בהתאם למתחמי המוצא שנקבעו בהנחיה, גם כאשר מדובר בעבירות שנעברו לפני כניסתה לתוקף של הוראת השעה, וזאת על אף שבתי המשפט אינם מחויבים לגזור את העונש המינימלי שנקבע בה במקרים אלו. בתום תקופת הוראת השעה תיערך בחינה מחודשת של המתחמים בהנחיה.
במסגרת העדכון התווספו סעיפים המתייחסים לנושאים שלא הייתה להם התייחסות בנוסח ההנחיה המקורי מ-2016. כך למשל, ההנחיה המעודכנת קובעת כי על אף שמתחמי המוצא והוראת השעה אינם חלים על נאשמים קטינים, הרי שבעבירות נשק שביצעו קטינים כשהיו בגילים 18-16, ככלל תטען התביעה לעונש של מאסר בפועל ותתנגד לבקשות דחייה מטעם שירות המבחן לצורך מעקב טיפולי, למעט במקרים חריגים.
במקרים המתאימים, מורה ההנחיה לשקול לבקש מבית המשפט לחייב גם את הוריו של הנאשם הקטין בתשלום קנס, הוצאות משפט או פיצוי, מכוח סעיף 24א לחוק הנוער. כמו כן, ההנחיה קובעת כי במקרה של הרשעה בעבירת נשק, נוסף על רכיב המאסר בפועל, ככלל יש לעתור להטלת רכיב של קנס ובמקרים המתאימים גם לבקש תפיסה של רכוש וחילוטו. להנחיה מצורפת טבלה עם מתחמי המוצא שנקבעו לעבירות השונות.
