בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע היום (שלישי) את חברת קצא"א ומנהליה, בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, כל אחד לפי חלקו, בפרשת זיהום נחל צין- האירוע הסביבתי שגרם לפגיעה אקולוגית מהגדולות שארעו במדינה.
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע, כי חברת קצא"א, מנכ"ל קצא"א דאז- יאיר וידה, סמנכ"ל הנדסה בקצא"א ואחראי על עבודות השיפוץ בעת האירועים- שלומי לוי, מנהל הפרויקט מטעמה של קצא"א- ניר סביון, נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים שהובילו לדליפת מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני, אשר זיהמו שטח נרחב בנחל ובסביבותיו ועקב כך נגרמה פגיעה סביבתית בהיקף עצום. "כשל זה רובץ ישירות לפתחם של מנהלי קצא"א, אשר מכירים ומבינים את הסיכונים טוב מכלל מי שפעלו בשטחי העבודה הרלוונטיים", קבע בית המשפט.
בית המשפט זיכה את שני המפקחים מטעמה של קצא"א- פרוספר אלבז ואריה עמיר, אך קבע כי קצא"א כשלה באופן הפיקוח על הפרויקט. שמונה נאשמים נוספים בפרשה, ובהם שני תאגידים, כבר נידונו והוטלו עליהם קנסות משמעותיים בסך כולל של מאות אלפי שקלים. החקירה נוהלה על ידי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה והתיק מטופל בליווי הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
כזכור, המחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה הגישה לבית המשפט כתב אישום נגד חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ (קצא"א), חברת רולידר בע"מ, חברת מובילי הר הנגב בע"מ ו- 12 נושאי משרה נוספים בחברות אלה בתקופה הרלוונטית, בגין 2 אירועים בהם נפגע צינור הובלת הדלק הסילוני של קצא"א במהלך עבודות שיפוץ בחודשים יוני וספטמבר 2011. כתוצאה מפגיעות אלה, נגרם זיהום כבד של נחל צין וסביבותיו. כתב האישום שהוגש ייחס לנאשמים, כל אחד לפי חלקו, ביצוע עבירות סביבתיות ובהן בין היתר עבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים וגרימת מפגע ריח, וכן אי מניעת עבירות אלה על ידי נושאי המשרה.
על פי כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים ע"י עו"ד עדי דמתי שגיא מהמחלקה להנחיית תובעים הפרקליטות המדינה, בהחזקתה ובניהולה של חברת קצא"א צינור, אשר מחבר בין אילת ואשקלון. חלקו של הצינור, כ-153 ק"מ המשתרעים בין אשל הנשיא ובין שיזפון, משמש לצורך הובלת דלק סילוני. בבדיקה שנערכה לצינור מטעם קצא"א בסוף 2007 נמצא, כי בעטיפת הצינור קיימים מספר רב של ליקויים שמשמעותם היא כי לאורך חלקים נרחבים של הצינור אין הוא מוגן מפני דליפות. עוד נמצא, כי בחלקים מסוימים הצינור חשוף ואינו טמון באדמה. בעקבות כך, ב- 2008 הפסיקה קצא"א את הזרמת הדלק הסילוני בצינור. בהמשך הוחלט על שיפוץ הצינור באמצעות קבלני משנה. חלק מתוואי הצינור שנועד לשיפוץ, עובר בגן לאומי "גן הפסלים", סמוך לנחל צין, מהגדולים והחשובים בנחלי הנגב, שאורכו 120 ק"מ.
כעולה מכתב האישום, במסגרת עבודות שבוצעו במקום להעתקת עץ שעמד בתוואי חפירה לחשיפת הצינור שבוצעה ע"י חברת מובילי הר הנגב, נפגע הצינור מכלי צמ"ה – באגר. כתוצאה מכך, פרצו כ- 722,000 ליטר של דלק סילוני בעוצמה גבוהה על נחל צין וסביבותיו. חלק מהדלק זרם במורד אפיק נחל צין וחלקו הותז במעלה הנחל ועל הגבעות שסביב לו. כתוצאה מהפגיעה, זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל ובסביבותיו. במהלך ביצוע עבודות השיקום, פונו מהנחל וסביבותיו כ-26,500 טון קרקע מזוהמת. על אף פינוי הקרקע המסיבי, חלק נכבד של הדלק הסילוני נשאר בערוץ ובגדות הנחל גם לאחר סיום עבודות השיקום. פריצת הדלק הסילוני העמידה את האקוויפרים המצויים מתחת לנחל צין בסיכון של זיהום. בנוסף, שרר באפיק נחל צין וסמוך לו ריח חריף של דלק במשך תקופה ארוכה של מספר חודשים לפחות לאחר האירוע.
כמו כן, נגרם אובדן בית גידול של ערוץ הנחל ונשקפה סכנה לבעלי חיים וביצי בעלי חיים שבאו עמו במגע, ולבעלי חיים שניזונים מצמחיה שנפגעה מהדלק. כתוצאה מביצוע עבודות השיקום, נחסמה הדרך למעלה צין למטיילים מאזור מדרשת שדה בוקר למשך 3 חודשים.
בשל התרחשות האירועים, הורה המשרד להגנת הסביבה על הפסקת עבודות השיפוץ ובהמשך אישר המשרד את המשך העבודות, בתנאים שונים, שמטרתם הייתה הבטחת היערכות הולמת לטיפול בפריצת דלק סילוני במהלך עבודות השיפוץ. בהמשך, במסגרת עבודות שבוצעו במהלך הפרויקט עם כלי צמ"ה – שופל, שוב נפגע הצינור, ושוב פרצו ממנו כמה מאות מ"ק של דלק סילוני אשר גרמו לנזק סביבתי. במהלך עבודות השיקום, הוצאה מהאזור כ-7200 טון אדמה מזוהמת בדלק סילוני.
בית משפט השלום בבאר שבע, קיבל כאמור את עמדת הפרקליטות בקביעותיו בהכרעת הדין, כי על מנהלי קצא"א חובה לפקח באופן אפקטיבי על העבודות שמתבצעות ושיש בהן סיכון, כדי למנוע את הסיכון וכי קצא"א לא קיימה חובה זו. "אין זה די לפקח על טיב ביצוע עבודות השיפוץ, על איכות הצבע והעטיפה של הצינור, ובוודאי אין זה מספיק לשלוח לשטח שני מפקחים, שאינם מיומנים בחירום או בתגובה לחירום… שני מפקחים באתר עבודה דוגמת זה דנן, עלול להצביע על זניחת הפיקוח האפקטיבי באתר במובנים של תהליכי העבודה ובטיחות", ציין בית המשפט בהכרעת הדין.
עוד צוין, כי הנהלת הפרויקט זנחה את נושאי הטיפול באירוע חירום לחלוטין וככל שהיו נוקטים בפעולות מסוימות, זה יכול היה לצמצם את הנזק הסביבתי.
בית המשפט קבע, כי הנאשמים כשלו ולא פעלו להנחות או לתרגל התנהלות באירוע חירום דומה לאלו שארעו בפועל. "אירוע חירום איננו עוד תרחיש בלתי סביר בנקודת זמן זו, והוא צריך היה להיות צפוי כמו גם היה מקום לצפות כי תחלחל ההבנה של חשיבות הפועלים בשטח בתוך אירוע כזה באופן שיביא למסקנה כי תרגול של אירוע כזה והנחיות ממוקדות לפועלים בשטח יכול להציל חיים ולצמצם את הנזק", ציין בית המשפט. "כשל זה רובץ ישירות לפתחם של מנהלי קצא"א, אשר מכירים ומבינים את הסיכונים טוב מכלל מי שפעלו בשטחי העבודה הרלוונטיים".
בנוסף, קבע בית המשפט, כי חברת קצא"א לא עמדה בהתחייבותיה כלפי המשרד להגנת הסביבה, כאשר חזרה לביצוע הפרויקט.
מהפרקליטות נמסר: "בית המשפט קבע כי קצא"א ומנהליה כשלו הן בפיקוח על הפרויקט ובמניעת הסיכון שנוצר ממנו, והן בהיערכות לחירום. כתוצאה מעבודה רשלנית ולא זהירה, זוהמו כ- 30 אלף טון של קרקע והנזק שנגרם לסביבה הינו עצום. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע באופן חד משמעי, כי חברות שמייצרות סיכון לסביבה בפעילותיהן השוטפות, צריכות לנקוט אמצעי זהירות למניעת אירועים סביבתיים ולהיערך לאירועי חירום. על המנהלים של החברות מוטלת החובה לוודא, לפקח ולהשקיע פעולות יזומות ומאומצות על מנת למנוע נזק סביבתי, וכן להפחית את הנזק שנגרם".
שרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה: "התקבלה הכרעה חשובה של בית המשפט, שהרשיע את חברת קצא"א בזיהום הבלתי נתפס ובפגיעה בנחל צין – מהפגיעות האקולוגיות הגדולות שידעה המדינה. בית המשפט קבע כי אכן חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה אחראים למחדלים שעליהם הצביעה החקירה הפלילית שניהלה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, שהובילה להגשת כתב האישום, והם נושאים כל אחד באחריות למחדלים ולכשלים, שהובילו לזיהום שטח של עשרות דונמים בנחל צין ובסביבותיו. נמשיך באכיפה פלילית בכל מקום שבו נאתר הפרות כאלה, רשלנות וזיהום הסביבה".
