בריאותמבזקים

נתונים עגומים: הסובלים מהפרעות אכילה יכולים לחכות שנה לטיפול

הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה היום (שלישי) דיון משותף יחד עם ועדת הבריאות בנושא מענים טיפוליים ודרכים להתמודדות עם תופעת הפרעות אכילה.

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), אמרה בפתח הדיון: "אנחנו מקיימות את הישבה המשותפת הזו כחלק מהיום המיוחד שהכנסת מקיימת בנושא הפרעות אכילה, שיזמה ח"כ לימור מגן-תלם. אני מברכת אותך, נכנסת לכנסת חדשה ולקחת על עצמך נושא כאוב".

ח"כ לימור מגן-תלם (ישראל ביתנו), שיזמה את היום המיוחד, אמרה: "כשנוכחתי לדעת שיש תורי המתנה של חצי שנה, פניתי לשר האוצר ולשמחתי הוא הרים את הכפפה. בחודש שעבר קיבלתי תקציב של 30 מיליון שקלים לטובת הטיפול במערך. בימים אלו אני יושבת יחד עם משרד הבריאות ואנחנו מנתבים את התקציבים לטיפול בקהילה וגם תוספת של מיטות אשפוז. מחקר הראה שבתקופת הקורונה עלו הפניות של המטופלים בהפרעות אכילה ב-60%".

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

מרב פלג-גבאי, הציגה את הנתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת: "שכיחות התופעה בגיל 15 – 24, על בסיס הערכת משרד הבריאות הוא 69,000 – 97,000 נשים וגברים – לא כולם מאובחנים. יש 1,500 מאובחנים בשנה, ונכון להיום, בישראל יש כ-22,770 מאובחנים. 40% מהמאובחנים הם קטינים ו-70% נשים. בין 14% ל-63% מהמאובחנים מקבלים טיפול. ישנם 32 מרפאות ברחבי הארץ – 8 קופות במרכז ו-4 בתל אביב, העיקר הוא במרכז והמרפאה הכי דרומית היא בבאר שבע. ישנם 17 מרכזים לטיפול יום ובפועל יש 191 עמדות טיפול מהן 99 לבגירים ו-92 לקטינים, במחוז צפון אין עמדות למבוגרים. באשפוז מלא יש 9 מחלקות עם 135 מיטות בפועל על חשבון מיטות פסיכיאטריות. ישנם 4 בתים שיקומיים ו-56 מקומות."

עוד אמרה: "ב-2020 הייתה נשירה של 2/3 מהמשתקמות ו-80% מהמשתתפות החלימו באופן מלא או כמעט מלא. מאז הקורונה ישנה החמרה בעומס הפניות ובמצב החולים. לפי מחקר של מכבי, ישנו גידול ב-56% בקרב בני הנוער. בכל בתי החולים המחלקות מלאות, חלקן גם מעבר ל-100% וזמן ההמתנה הוא בן 3 חודשים ליותר משנה".

יו"ר הוועדה הגיבה לנתונים שהוצגו: "שמישהו יסביר לי איך נערה עם הפרעות אכילה במצב המסוכן ביותר שמחייב אשפוז תחכה שנה? זה אמור להיות טיפול מציל חיים. זו הפקרות".

ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן (ליכוד), שנכחה בדיון, סיפרה: "יש הפרעת אכילה חדשה שמתפשטת כמו אש בשדה קוצים: BDD, תת-הפרעה ששייכת ל-OCD, בה יש לאנשים קושי עם חלק בגוף שלהם, שלא קיים במציאות וזה הופך לכל מיני סוגים של הפרעות: בין אם זה ניתוחים רבים או אובססיה לחלק בגוף. אחת הקטגוריות הכי מזעזעות בהפרעה הזו זו המחשבה שאתה שמן כשאתה לא. היא נוגעת ברוב המקרים בבני נוער ובילדים. אחוז הטיפול בה שגוי כי מנסים לטפל בהם באותן מרפאות הפרעות אכילה רגילות. אחוז ההתאבדות של הסובלים מכך הוא מבין הגבוהים ביותר מכל המחלות הפסיכיאטריות, יותר מדיכאון קליני."

עוד אמרה ח"כ דיסטל אטבריאן: "אדם יקר מאוד לליבי סובל מ-BDD, לאט לאט יותר מאכלים יורדים מהשולחן, הוא לא סופר קלוריות, לא נשקל, הוא טופל באופן שגוי במשך שנים. הטיפול של ההפרעה הזו הוא מאוד קל, מטפלים בה באמצעות כדורים אנטי-חרדתים וזה הציל אותו ממוות. אנו לוקים בסוג של צביעות, עצם העובדה שעל כתבת מגזין שמראים אנשים מלאים ששלמים עם עצמם או על כל מגישה שאומרת ש'אנחנו צריכים ללמוד להעצים את עצמנו', האייטם הבא אחריו יהיה 'מה הדיאטה הכי טובה לקיץ'. הרמזור מצביע על אדום וירוק בו זמנית. עדיין האידאליזציה של תת-משקל במסלולי האופנה, בשלטי החוצות, קיימת לצד דיבור מתייפייף ומזויף מצד אנשים רזים מידי שמחזיקים במיקרופון".

ד"ר איתן גור, מנהל מחלקת הפרעות אכילה בתל השומר, אמר: "צריך להקים מועצה לאומית. הדבר הזה לא מטופל נכון כי אין נתונים. המספרים הם הרבה יותר גדולים, להערכתי, פי 5 ממה שהוצג. הדבר הראשון שצריך לעשות זה מחקר אפידמיולוגי ישראלי, כי אנחנו משווים את עצמנו לאמריקה, אנחנו לא אמריקה, המחקר צריך להגיד לנו מה היקף התופעה, אחרי שהיא תהיה ידועה אפשר יהיה להתחיל ולחשוב לטווח ארוך, צריך לתת שירות לאזרחים. זה לא הגיוני שבחורה שנמצאת ב-BMI 11 צריכה להמתין חודשים. אחרי שנה של המתנה, הסיכוי שהחולה תחלים הולך ופוחת".

עו"ד דניאל רז, הממונה הארצי על אשפוז כפוי, הדגיש: "צריך להסדיר חקיקה. יש שלושה חוקים שמתמודדים עם זה ובתי המשפט מבולבלים. פעם מאשפזים אישה לפי חוק הטיפול ובפעם אחרת הולכים לפי חוק הכשרות".

ח"כ עידית סילמן, יו"ר וועדת הבריאות: "ההסדרה הזו מחויבת מהמציאות, ראינו נערות שנאלצות לעבור מסדרון שלם בתוך חדרים, מחלקה מעורבת, שמענו על מקלחות משותפות. התחום של הפרעות אכילה הוא בהסתרה. התכנית הבן משרדית חייבת לכלול בפנים את מערכת החינוך".

ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל תחום בריאות הנפש במכבי, ציין: "אנחנו הכי חלשים באוכלוסייה הערבית בכל תחום בריאות הנפש, אין מרפאה אחת". יו"ר הוועדה הגיבה: "אם אנחנו מזועזעים מהמצב באופן כללי במדינה, אני לא יודעת מה אנחנו צריכים להרגיש כשמדובר על אוכלוסיות כמו האוכלוסייה הערבית. כאשר למדינה אין תשובה למה היא עשתה למען 20% מהאוכלוסייה, יש לי בעיה".

ויקי רכטר-ישראלי, נציגת ההורים, סיפרה: "בתי, בת 17 וחצי, סובלת ארבע וחצי שנים מהפרעת אכילה, והיום היא באשפוז הרביעי. הבעיה שלה, והיא רק דוגמא להרבה מקרים, זה מחסור החמור בטיפול בקהילה. אני בטוחה שאם היה את זה האשפוז הראשון היה נחסך. היא חלתה הרבה לפני הקורונה, לא היה שוני בין אז לבין היום. המחסור הזה יוצר קריסה כלכלית של המשפחות כי ההורים מפסיקים לעבוד או שמשלמים לטיפולים באופן פרטי. עוד חצי שנה הבת שלי אמורה להשתחרר כבגירה ואין לה לאן ללכת, יש רק 3 בתים שיקומיים בארץ. אחד מהם מצהיר בצורה ברורה שאין קבלה עם מחשבות אובדניות. אין נערים ששונאים את עצמם בצורה כל כך גדולה ויגידו 'וואלה, בא לי לחיות'. אני הפסקתי לעבוד והבת שלי הלכה ודעכה מולי. אין מאמרים זמינים לצורך קבלת מידע ודרכי התמודדות, אנחנו מתרגמים בעצמנו מאמרים מאנגלית כי מה שקיים באינטרנט הוא משנות ה-80".

יו"ר הוועדה סיכמה בסוף הדיון: "הישיבה התקיימה לאחר שנתיים שלא הייתה בקרה. אני יוצאת מכאן מודאגת מהמחסור האדיר בנתונים ובמידע. אנחנו, שתי היו"ריות של שתי הוועדות, נעבוד ביחד כדי להביא חקיקה טובה בנושא. נשמח לשמוע מה התכנית שנבנתה בעניין ה-30 מיליון, אמנם זה כסף קואליציוני, אבל זה כספי ציבור וחובה לדווח לציבור איך ינוצלו".

צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

Back to top button