ועדת העבודה והרווחה דנה היום (רביעי) בתלונות על אלימות והטרדה מינית בפנימיות לנוער בסיכון בחברה הערבית. לדברי יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) נודע על אלימות קשה והזנחה של ילדים ונוער המצויים במסגרות רווחה בחברה הערבית, ללא קשר עם הוריהם, וללא טיפול וללא ליווי. "אפילו אין נתונים עדכניים בידי הרשויות. המספרים – הלא-מעודכנים – הם מטלטלים ומזעזעים. לא דמיינו שהמצב כה חמור. רק מלקרוא – אפשר פשוט לבכות, על מקרים קשים של ילדים קטנים שלא מקבלים מענה. לא יתכן שניתן את ידנו להמשך ההפקרה ועצימת העיניים של מגזר שלם בישראל".
עינת מייזל, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת, סיפרה כי על פי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2017 כ-19% מכלל הילדים בחברה הערבית היו רשומים במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, לעומת 12% באוכלוסייה הכללית. לפי הדו"ח, מבין כ-261,000 ילדים ובני נוער בסיכון שאותרו בכ-180 רשויות מקומיות שבהן מופעלת התוכנית, כ-47% מהם ערבים, כ-122,000 ילדים ערבים בסיכון. ההערכה כי הנתונים המדויקים – גבוהים בהרבה. 60% מהילדים הערבים בסיכון הם בנים, ו-94% מוסלמים. כיום יש 108 פנימיות מהן 17 פנימיות בחברה הערבית, מתוכן 15 פנימיות טיפוליות ושתי פנימיות פוסט-אשפוזיות. רשות חסות הנוער מפעילה כיום 56 מסגרות חוץ-ביתיות, מתוכן 48 מסגרות חוץ-ביתיות בתנאי פנימייה מלאה לטווח הארוך. מתוכן – שש פועלות בחברה הערבית: שלושה מעונות ממשלתיים ושלושה הוסטלים. בחברה הערבית אין כיום מסגרות של חסות הנוער כפנימיות, חלופות מעצר וקהילות טיפוליות.
ח"כ איבתיסאם מרעאנה (העבודה), מיוזמות הדיון, הדגישה את הסתרת ילדי-הפנימיות בחברה הערבית עקב הבושה, וחששה מהשימוש הקבוע באלימות במוסדות אלו כלפי הילדים המטופלים. "מה מצפים מבנים שנקרעו ממשפחתם, ללא יד מחבקת, ללא שיקום, וללא אהבה – הרי ברור שהם יגיעו לרחוב ולפשע", אמרה. היא הלינה על השכר הנמוך המנהלים והמדריכים במוסדות אלו, ועל מחסור בהכשרות חינוכיות וטיפוליות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לפי חמה ישראלי-שמייסר, מנהלת מצבי חירום במשרד הרווחה, פיקוח המשרד מתבצע אחת לשלושה שבועות, אך הודתה כי כמות התלונות של החניכים על אלימות הצוות – גבוה בשליש מתלונות על התנהגות כזו במוסדות בחברה היהודית. סוזן דסוקי, מנהלת אוכלוסיות קצה במשרד, הדגישה את המחסור במסגרות לנוער וילדים בחברה הערבית, ואת ביקורי הפתע הנערכים במוסדות. לדבריה, רוב ההטרדות המיניות נערכות בין החוסים עצמם. לפי חטיב אמין יאסין (רע"מ) יש להתאים את המסגרות לחוסים ולא להיפך.
לפי עו"ד ג'יהאן קראקרה-בכריה, הממונה במחוז חיפה על ייצוג קטינים במשרד המשפטים, מערך ייצוג הקטינים במשרד מעניק ייצוג וליווי משפטי לילדים ובני נוער בסיכון עד גיל 18 למעלה מ-12,000 ילדים ובני נוער, 14% מהם – ערבים. מרבית הקטינים מיוצגים בהליכי נזקקות ואשפוז, מעמד אישי, הליכים פליליים וליווי לקטינים נפגעי עבירות מין חמורות.
הקטינים הערבים מיוצגים על ידי 33 עורכי דין מהחברה הערבית, ואלו מתריעים בקביעות על מגבלה דרמטית ביכולתם לממש ולקדם את זכויותיהם של לקוחותיהם בכלים משפטיים העומדים לרשותם, בשל מחסור ברור במענה לקטינים בסיכון. כך נערה נפגעת עבירת-מין נשלחת – כדי להגן עליה – למעון סגור עם נערות עברייניות.
