פרשת כי תשא תשפ"ב- איסור השחתת רכוש במשפט העברי ובחוק

בפרשת השבוע הוזכר שכמשה רבינו ירד עם לוחות הברית וראה שבני ישראל חטאו בעגל, אזי נטל את הלוחות מידיו ושברם. "וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר" (שמות, ל"ב י"ט).

וכעת נדון אודות האיסור של "בל תשחית". כמובן שאין לקשר את שבירת הלוחות של משה כ"השחתה- בל תשחית". אך נדון בעצם האיסור "בל תשחית" –
1. האם יהיה מותר לאדם להשחית את הרכוש שבבעלותו?
2. האם קציצת ענפים לסכך בחג הסוכות, גובל ב"בל תשחית"!?
3. איזה "השחתה" בכ"ז תהיה מותרת עפ"י הדין?
4. האם מחזורי פלסטיק זה מצווה או בכלל עבירה (לכאורה)!?
במשפט העברי ובחוק.

במשפט העברי –
בספר החינוך (מצווה תקכ"ט) נכתב וז"ל "כל איסור "בל תשחית" הותקן בכדי ללמד ולהרגיל את נפשות בני האדם לדרכים מתוקנות, ולגרום להרחקה מכל מעשי השחתה/ ובכך להיבדל מהרשעים שמשחיתים את העולם. וידעו כי בדרך שמודד ועושה כך ימדדו לו מהשמים, שנאמר "שמח לאיד לא ינקה רע" (משלי י"ז ה')", עד כאן לשונו.

ובגמ' (מסכת שבת קכט.) דרשו חז"ל שאיסור "בל תשחית" – השחתת רכוש, אוסרת בכל סוגי החפצים, כגון: הריגת בהמות שלא לצורך (יעויין בגמ' חולין ז:), וכן לגבי הכנסת חפצי המת אל תוך קברו (מסכת שמחות ט'), ואפי' הדלקת חשמל שלא לצורך מהווה כהשחתה (גמ' שבת סז:), וכן נכתב גם (גמ' שבת קה:) שאדם המשחית חפצים מתוך הנאה/ מכעס, דינו כעובד ע"ז.

וכן נכתב בגמ' (בב"ק צב:) אודות האיסור כריתת ענפים ועצים, שכן מדובר בהשחתה שאסורה. אך לעומת זאת – עצי פרי שכבר לא מוציאים פירות כראוי, ובאילנות סרק שאין בהם פירות ורק גורמים לטיפול יתר ללא תועלת, אזי יהיה מותר לקצצם. אך בעצי פרי שמניבים פירות יש איסור לקצצם, אולם אם במידה ויוכח שע"י כריתת העץ יהיה תועלת יותר מאשר אם ישאירו אותו (כג' אם בונים כביש שצקיך לעבור באותו מקום שבו מונח העץ), אזי יהיה מותר לקצצו אפי' שהוא עץ שמניב תבואה (!). ולגבי קציצת ענפים מהעץ, יש מהפוסקים (שו"ת הר צבי או"ח ב' ק"א) הסוברים שאפי' שהענפים האלו הם טריים, אם יוכח שע"י דילול חלק מהם, העץ יניב יותר פירות – יהיה מותר לדלל מהם ולא יהיה חשש עבירה.

ופסק הרמב"ם (מלכים פ"ו ה"ח – ט') וז"ל "אסור לאדם לקצוץ אילנות מאכל ו/או לגרום למותן (כג' ע"י כיבוי צינור ההשקיה), שנאמר "לא תשחת עצה" (דברים פ"כ ט'), ועונשו של הקוצץ אילנות יהיה מלקות מבי"ד", ומוסיף ש"כל אילן סרק/ אילן פירות שהזקין ואינו מוציא תבואה ותועלת בשיעור ההשקעה והטיפול שדורש – מותר לקצצו ואין לחשוש ל"בל תשחית". וכתבו החזקוני והרמב"ן (ספרי דברים רג:) שבעת מלחמה שיש צורך לבנות מבצרים וגדרות/ בשביל למנוע מהאויב מקומות מחבוא, אזי יהיה מותר לחתוך אפי' עצי פרי, הואיל והרווח שייצא גדול מההיזק.

ופסק הרה"ר לישראל לשעבר הגר"ע יוסף ז"ל בספרו (שו"ת יחווה דעת ה' מ"ו) שבשביל סכך לחג הסוכות, יהיה מותר לאדם לקצוץ ענפים מעצי פרי (כג' ענפי תמרים), ואין לחשוש שמא ע"י כך ישתרשו בלב הקוצץ מידות רעות, הואיל ובכך הוא מקיים מצווה (ישיבה בסוכה). ובהרחבה לטעם הדבר, יעויין בספרו בהרחבה. וכ"כ גם הרה"ר לישראל לשעבר הרב ישראל מאיר לאו (שו"ת יחל ישראל ל"ד).

בחוק –
נפסק כי יש איסור לפגוע בערכי טבע (כגון עצים יצירות אתרים ומוצגים וכדו') וענשו של הפוגע יהיה עד שלוש שנות מאסר (סעי' 57א ל"חוק גנים לאומיים שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה ה'תשנ"ח 1998").

ועוד נפסק בחוק (חוק העונשין ה'תשל"ז) שאדם ההורג/ מכה/ מרעיל בהמה – עונשו עד שלוש שנות מאסר (סעי' 451 לחוק). וכן נפסק שההורס/ פוגע במזיד בנכס עונשו יהיה עד שלוש שנות מאסר (סעי' 452 לחוק). אולם אם עשה את המעשה ע"י חומר נפץ ואדם היה באזור הפיצוץ/ נגרם סיכון לחיי אדם אזי עונשו יהיה עד 15 שנות מאסר (סעי' 454-456 לחוק). וכן אם שלח מכתב שבו הוא מאיים להרוס/ לשרוף/ להזיק נכס כלשהוא (אפי' רכב וכדו') עונשו יהיה עד שלוש שנות מאסר (סעי' 460 לחוק).

ובעתירה מנהלית שהוגשה כנגד מדינת ישראל (בג"צ 2887/04 סלים אבו מדיגם נ' מנהל מקרקעי ישראל) בענין בדואים שפלשו לקרקעות, ומנהל מקרקעי ישראל ריססו עליהם חומרי ריסוס מהאויר במטרה לפנותם, אזי כבוד נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר המנוחה מרים נאור ז"ל פסקה שאמנם מדינת ישראל היא אחראית למנוע ולהרחיק פולשים מקרקעות, אך צורה זו נוגדת את עקרונות "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" ולכן אסורה היא (מה גם שזה היה חומר ריסוס שלא אושר ע"י משרד הרווחה, יעויין בהרחבה בפס"ד).

בענין בל תשחית – מחזור פלסטיק
כתבה עיתונאית רשות השידור האמריקנית (NPR) הגב' לורה סליבן (ולדבריה הצטרפו רבים), שמחזורי הפלסטיק יוצרים הררי זבל ויוצר זיהום גדול, והנזק שגורם גדול מהתועלת", וממילא לפי זה אפשר לומר שמחזורי פלסטיק אינו מהווה כמצווה ומניעת "בל תשחית". בברכת שבת שלום. בן ציון כהן.