ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום ההייטק בישראל, בראשות חה"כ רון רץ, התכנסה הבוקר (ראשון) לישיבתה הראשונה. הוועדה דנה בפיתוח תעשיית ההייטק וצמצום המחסור בכוח אדם מיומן – הכשרת עובדים ושילובם בתעשייה. חה"כ כץ אמר בפתח הדיון כי הכוונה היא למצוא דרכים להתמודד עם המחסור בכח אדם בהייטק.
מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד, אמרה כי כדי שהממשלה תדע איפה נכון להשקיע צריך נתונים. לדבריה, ברור שצריך להשקיע באוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בתעשייה, אך כדי לסייע להן צריך מדיניות מבוססת נתונים. היא אף התייחסה לפריפריה וציינה כי מתקיימים דיונים עם משרד החינוך כדי להתחיל עוד השנה פרויקט כתיבת קוד. נציג משרד החינוך, אהרון שחר, ציין כי בתי הספר המשתתפים יבחרו לפי קריטריונים של פריפריה ואוכלוסיות בתת ייצוג וישתפו את כל התלמידים.
סגנית מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה, רינת כהן, אמרה כי האגף מפעיל מגוון של מסלולי הכשרה ובין השנים 2019-2021 הוכשרו כ-11,000 תלמידים במסלולים השונים, כאשר 53% מהם מרוויחים מעל השכר החציוני ומשתכרים בממוצע 10,100 שקלים בחודש.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, אמר כי המחסור גדול, וציין כי באוקראינה מועסקים ישירות כ-25-40 אלף עובדים, וזה בנוסף ל"מחסור של בין 15 ל-40 אלף עובדים בארץ, כל מספר זוכה". לכן קרא כהן לתת לזה עדיפות לאומית, והעריך כי המחסור המצרפי מגיע לכ-100 אלף עובדים.
סגנית מנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, אפרת דבש, אמרה כי ישנם מסלולים שנפתחו בעבר לציבור הערבי, וכי הרשות תשמח לקבל תקציבים נוספים ולהרחיב את ההכשרות לאוכלוסיות נוספות. היא ציינה כי בשנים קודמות עמד התקציב על 4 מיליון שקל בשנה, בעוד שבשנה שעברה הצליחה הרשות להעלות אותו ל-20 מיליון והכשירה 363 עובדים במשרות ג'וניורים.
מנהל השיווק של חברת jolt, דורון אהרונסון, אמר כי החברה הכשירה בשנה שעברה מעל 1,100 תלמידים וכדי להעלות את מספר המועסקים בענף מ-10% ל-15% מכלל המועסקים צריך להשקיע בהכשרת אנשי מכירות, פיתוח עסקי ועוד ולא רק באנשים עם רמה מתמטית גבוה.
מנכ"ל קמא-טק, משה פרידמן, התייחס להכשרת חרדים וחרדיות ואמר כי התקציבים לא מספקים ואפשר להכשיר פי 10 יותר אנשים. הוא הוסיף כי יש תכנית בשיתוף זרוע העבודה במשרד הכלכלה, להכשרת 400 נשים, ואפשר להכפילה פי כמה. חדד התייחסה לכך ואמרה כי יש לא מעט תקציבים להכשרת חרדים, אבל צריך לראות שהתכניות לא מייצרות שכבה של עובדים נחותים יותר. היא הוסיפה כי יש פער גדול מאוד בלימודי אנגלית, גם בחברה החרדית וגם בחברה הכללית.
ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, סיון טולדו, אמר כי האוניברסיטה מכשירה כ-300 סטודנטים בשנה ושיעורי הגידול מאוד קטנים. הוא ציין כי השכר הממוצע של הבוגרים 5 שנים לאחר סיום התואר עומד על כ-39 אלף שקל בחודש.
חה"כ יואב בן צור אמר כי יש ניצול ציני של הרצון של הנשים החרדיות להיות חלק ממעגל העבודה, וסיפר כי בתו ג'וניורית אך היא מתקשה למצוא סביבת עבודה תומכת. "כושר העבודה ומוסר העבודה הוא גבוה ואין לו אח ורע, לכן צריך לתת את הדעת איך משפרים את התנאים שלהן", אמר.
חה"כ כץ סיכם את הדיון ואמר כי מה שהיה עד כה לא היה מספק וצריך לעשות יותר. הוא הוסיף כי בדיונים הבאים תמשיך הוועדה לבחון כיצד למדוד את מה שנעשה עד היום ולהתאים את התכניות לפיתוח והרחבת הענף. חה"כ כץ ציין כי הוא מחויב לנושא הזה ואמר כי היה רוצה לשמוע שחברות ישראליות מעסיקות עובדים ישראלים, ולא קולטות עובדים מרחבי העולם. לדבריו, הרחבת המועסקים בענף תסייע גם להתמודדות עם יוקר המחייה בישראל.
