ועדת הכלכלה: יוזמה להרחבת סמכויות אכיפה לפקחים עירוניים בעבירות תנועה

ועדת הכלכלה של הכנסת החלה היום (שני) להכין לקריאה ראשונה, את הצעת החוק של חה"כ איתן גינזבורג, אליו הצטרפו חברי וחברות כנסת רבים, לתקן את החוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות, שעסק במתן סמכויות אכיפת עבירות תנועה לפקחים עירוניים.

חה"כ גינזבורג, שעמד בראש הישיבה, פתח ואמר כי הצעת החוק עברה פה אחד במליאה, בהסכמת כל סיעות הבית, שכן היא נועדה להציל חיים ולשים סוך לרכיבה הפרועה כל כלים חשמליים במרחב העירוני.

חה"כ גינזבורג הוסיף כי בשנים האחרונות הייתה עלייה ניכרת בשימוש בכלים חשמליים, שיש להם גם השפעות חיוביות, אך במקבלים חל זינוק בפגיעות כאשר בשנה שעברה אושפזו 1,400 איש אחרי תאונות במעורבות כלים חשמליים, לעומת 75 נפגעים ב-2013. "המצב השתנה לגמרי והחקיקה נשארה מאחור, התיקון נועד להרחיב את המקומות בהם פקחים יוכלו לבצע אכיפה ואת עבירות התנועה שיוכלו לאכוף. כל יום שעובר ללא אכיפה משמעותית פוגע בציבור", אמר.

נציג הלשכה המשפטית של המשרד לביטחון הפנים, עו"ד חיים אמיגה, אמר כי לפני שנה פנו למשרד נציגי פורום 15 הערים הגדולות וביקשו להרחיב את רשימת העבירות. הוא הוסיף כי גובשה טיוטה מתקדמת מאוד, אך הצו שגובש שונה מהחקיקה המוצעת כעת ואמר כי הצו נמצא בשלבי הכנה מתקדמים וביקש להמתין לאישורו. הוא הוסיף כי יש הבדל בין שוטר לפקח במספר היבטים וצריך לדייק את הדברים.

ראש מחלקת תנועה באגף התנועה במשטרה, נועם בגיינסקי, אמר כי ההבדל הדרמטי הוא שכאשר שוטר רושם דוח זה נרשם במרשם תעבורתי והעבריין צובר נקודות ואם צריך נשפט בבית דין לתעבורה, בעוד שכאשר פקח רושם דוח זה לא נרשם, אין נקודת והמשפט הוא בבית דין לעניינים מקומיים. עם זאת הוא הוסיף כי הרחבת הסמכויות נבחנת.

נושא נוסף שעלה בדיון הוא היכולת לאכוף נגד מי שרוכב ללא אישור הכשרה. באשר לכך ציינה נציגת משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, כי מאז 2019 עברו את ההכשרה רק כמה מאות אנשים. "אני לא יודעת אם זה בגלל שאין צורך או כי אף אחד לא אוכף", אמרה. עם זאת ציינה ראובני כי אוכלוסיית היעד היא מצומצמת, וכוללת רק נערים מעל גיל 16 שלא הוציאו רישיון נהיגה. חה"כ גינזבורג אמר כי זה לא סביר ואם אלה המספרים משרד התחבורה צריך לחשוב למה זה המצב.

חה"כ יעקב אשר, שעמד בעבר בראש ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לבטיחות בדרכים והגיש הצעת חוק לסימון הכלים החשמליים, הביע תמיכה בהצעת החוק של חה"כ גינזבורג. הוא הוסיף כי התחושה היא שהתחום מופקר לחלוטין ואיש הישר בעיניו יעשה.

סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי, אמרה כי 96% מהפגיעות הם פגיעות של רוכבים בכביש ורק 4% הם הולכי רגל. היא הוסיפה כי המפתח לאכיפה הוא הרישוי, וביקשה לבחון מהן העבירות המסכנות חיים ואיפה הן מבוצעות וקראה לאפשר אכיפה אלקטרונית של חצייה באור אדום בצמתים. מנהלת ארגון מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל, חגית אוריין, התייחסה לכך ואמרה כי על המדרכה אף הולך רגל לא צריך להיפגע.

סמנכ"ל אור ירוק, יניב יעקב, אמר כי היועצים המשפטיים העלו טענות חשובות, אבל מה שיקרה בעקבות זאת זה שהחוק יישאר על הנייר. הוא הוסיף כי המדינה מפגרת אחרי הטכנולוגיה וכבר קרוב לחצי מיליון כלים חשמליים כבר נמצאים בדרכים ללא מענה.

מנכ"ל פורום ה-15, איתן אטיה, אמר כי הרשויות לא נהנות מהחיכוך הזה מול האזרחים והלוואי והמשטרה הייתה עושה זאת, אבל "אם אתם חוששים תאכפו בעצמכם, אם אתם לא יכולים ורוצים שאנחנו נשלים את העדר האפשרות שלכם לאכוף – תנו לנו את מלא סמכויות העזר ואל תקשרו לנו את הידיים לרגל".

חה"כ גינזבורג סיכם את הדיון וביקש מנציגי משרדי הממשלה להעביר התייחסות בכתב להצעת החוק, תוך שבועיים. הוא הוסיף כי ימשיך לקדם במקביל את הצעת החוק שהגיש, מאחר שהעבודה במשרדי הממשלה לא מתקדמת במהירות המספקת. "כל עוד הדברים לא מתקדמים נמשיך לקדם את החוק הזה, כי כל יום שעובר זה יום שאין בו אכיפה. לא נרפה מזה עד שנביא עוד כלים ובשורות כדי לתת ביטחון להולכי הרגל ולרוכבים בכל רחבי המדינה", אמר.