הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית של הכנסת, קיימה הבוקר (שלישי) דיון, בנושא האתגרים העומדים בפני חולי הסרטן ומשפחותיהם, בדגש על סוגיית סל התרופות והבדיקות עבור חולי סרטן.
ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין, אמרה בפתח דבריה כי הדיון אמור היה להתקיים במסגרת ועדת הבריאות, אולם לא נמצא לו שם הזמן הראוי, על אף שמדובר בנושא חשוב וקשה. היא ציינה כי תמשיך להשמיע זעקה זו מעל בימת הכנסת, ולהעלותה על סדר היום של הכנסת ומשרדי הממשלה, על מנת שכל אדם יירתם למיגור המחלה הארורה.
ממלאת מקום יו"ר הוועדה הוסיפה כי השפעות מחלת הסרטן, הן הפיזיות והן הנפשיות, מורגשות לאורך כל החיים, והסבירה כי דברים אלו נאמרים מתוך ניסיונה האישי. כמו-כן, הציגה נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ולפיהם בשנת 2019 חיו בישראל קרוב ל-96 אלף חולי סרטן. באותה שנה אובחנו כ-36 אלף חולים חדשים ונפטרו כ-12 אלף בני אדם מהמחלה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד ציינה כי אחוז הערבים החולים במחלה גבוה יותר בהשוואה לאחוז היהודים החולים בה. זאת ועוד, סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים יהודים הינו סרטן הערמונית ואילו בקרב הגברים הערבים סרטן הריאות – על רקע זיהום האוויר והרגלי העישון בחברה הערבית. בקרב נשים, הן ערביות והן יהודיות, אמרה ח'טיב כי הסרטן הנפוץ ביותר הוא סרטן השד, כאשר יותר נשים ערביות לוקות בסוג סרטן זה ביחס לנשים יהודיות.
המנהלת האדמיניסטרטיבית של היחידה האונקולוגית במרפאת מגדלי נצרת של קופת חולים כללית, אמל סאלח, אמרה כי במסגרת תפקידה היא מלווה מטופלים לתקופה ארוכה, משלב החשש לגילוי המחלה ועד לשלבי האבחון, הטיפול והמעקב. סאלח פירטה את הקשיים שעימם מתמודדים החולים, לרבות אלו הבירוקרטיים ואלו הקשורים במיצוי זכויות החולה.
מנהל היחידה הרפואית לראש וצוואר ברמב"ם, ד"ר סאלם בילאל, ציין כי ביחס למחלת הסרטן, סל התרופות הוא טוב, אך חסרות בו תרופות מאריכות חיים ומשפרות הישרדות, כאשר מטופלים בעלי ביטוחים פרטיים או יכולת כלכלית מצליחים לקבל את התרופות הללו. משכך, העיר, יש לנסות למצוא את תוספות התקציב שתאפשרנה הכנסת תרופות נוספות לסל. עוד הוסיף כי מכשור רפואי מתקדם שנכנס לבתי חולים בצפון, כדוגמת אם. אר.איי, מכשירי ממוגרפיה וכדומה – מסייע באבחון המחלה בשלב מוקדם, וגם חוסך נסיעות למקומות מרוחקים לשם ביצוע הבדיקות.
בנוסף, ציין כי יש לקדם פיילוט לגילוי מוקדם, המשלב בדיקות סקר כדוגמת סי.טי ריאות למעשנים. כמו-כן, עמד ד"ר בילאל על הצורך בהחלת גישה רב מקצועית המבוססת על רשת חדשנות מקשרת, שתספק לכל חולה טיפול משולב, שיכלול רופאים מהתמחויות שונות, כחלק מהצלחת הטיפול. בנוסף, אמר ד"ר בילאל כי יש לתת את הדעת גם לשלבים שלאחר ההחלמה מהמחלה, משום שחלק מהמטופלים מתמודדים עם מגוון בעיות פיזיות ונפשיות. משכך, הציע להקים מרפאות מחלימים שתתמקדנה בסוגיות אלו.
יו"ר העמותה הישראלית לסרטן העור, ד"ר חדוה גונן סיפרה על פעילות העמותה אשר הוקמה לפני 9 שנים, ועל הדרך שהיא עברה באופן אישי לאחר שחלתה בסרטן העור, אשר הבהירה לה את הצורך בהקמת קהילה עבור החולים. עוד ציינה כי העמותה חרטה על דגלה לסייע למטופלים ובני משפחותיהם בהתמודדות עם המחלה וכן להעלות את המודעות בקרב הציבור לגורמי הסיכון לסרטן העור.
ענבל תובל, מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן העור, קראה להכניס לסל התרופות תרופה המסייעת לחולים שהיו במצב של הזנחה מתמשכת, בעיקר מבוגרים ובודדים, שלא היה לצדם אדם קרוב שיתריע על חומרת המצב. עוד התייחסה לסוגיית מתן התמיכות מהמדינה, כאשר לטענתה, מבנה התמיכות מחזק עמותות חזקות, ולא נותן מענה מספק לעמותות הקטנות. לכן, קראה, יש להכיר בתרומתן של כל העמותות העוסקות במלאכה, ללא קשר לגודלן.
ענת ברמן, מתנדבת בעמותה הישראלית לסרטן ריאה, סיפרה על אתגריה האישים בהתמודדותה עם סרטן הריאות. לדבריה, העמותה שבה היא מתנדבת הובילה מהלך של הכללת הבדיקה לאבחון מוקדם של סרטן ריאה בבדיקות הסקר התקופתיות. עוד הביעה את תקוותה כי התרופה לטיפול בסרטן של התאים הקטנים בריאה תוכנס לסל התרופות במהרה, שכן היא מאריכה חיים ואף מובילה להחלמה.
נציגת קהילת "חלאסרטן", מיכל בר, הדגישה את נושא האבחון המאוחר של סרטן בקרב צעירים בגילאים 18 עד 44, והזכירה כי ישנו אבחון מאוחר של סרטן השד והמעי בקרב האוכלוסייה הצעירה. עוד ציינה כי הקהילה שואפת להביא למיגור רגשות הבושה. כך למשל, סרטן אשך הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים צעירים, אולם המודעות כלפיו היא מינורית. בנוסף, התייחסה לתכניות שיקום מקצועיות לצעירים מחלימים מסרטן, לסיוע בהיבטים של חזרה לשוק העבודה, התמודדות עם משברים נפשיים וכדומה.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין, סיכמה את הדיון בציינה כי בישראל אחוז האנשים החולים בסרטן הוא מהגבוהים בעולם. ממלאת מקום היו"ר עמדה על החשיבות הטמונה בהכנסת תרופות נוספות ומצילות חיים לסל התרופות. עוד ציינה את הצורך בהקמת מרכזי מחלימים, שילוו את המחלימים מסרטן ואת בני משפחותיהם בהליכי החזרה לשגרה. לבסוף, אמרה כי יש להעלות את הסוגיות הבוערות הללו ולהסב את תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות, על מנת להקל על החולים ובני משפחותיהם.
