קשיי השתלבותן בתעסוקה של נשים-יוצאות-אלימות נחשפו היום (רביעי) בוועדת העבודה והרווחה. לדברי יו"ר הועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה), נשים היוצאות ממקלט מודרות ממעגל העבודה, קטיעת אופק ההתפתחות ומשבר כלכלי – והכל בגלל שנאלצו לשמור על חייהן. חמורים מהם קשייהן של אלו שלא שהו במקלט.
לפי נתוני משטרת ישראל בשנת 2020 נפתחו מעל 20 אלף תיקי אלימות במשפחה, בשנת 2021 נפתחו מעל 9,000 צווי הגנה, וכיום יש רק 192 מרכזי-הגנה, חלקם קטנים במיוחד, עם עובד סוציאלי אחד בחצי משרה. "האם המדינה עושה מספיק כדי לשלב אותן, כדי לסייע להן לצאת מהמעגל הזה? הנתונים חסרים, אך רק ממה שיש לנו עולה תמונה קשה, נשים רבות חוזרות לבן הזוג האלים בשל המצב הכלכלי שלהן, כי הן יוותרו על הביטחון האישי שלהן עבור האוכל וקורת הגג לילדים שלהן. זה מצב נורא שאסור להיות אדישים לו. אנחנו כמדינה חייבים לעזור להן, יש היום מאמצים ומשרד הרווחה נותן מענה אך אין בו די. תקציבו קטן מדי".
לדבריה, כיום מצומצמים הקריטריונים לזכאות להגנה על זכויות הנשים נפגעות-אלימות במקומות העבודה בתקופת השיקום. ההגנות בחוק מותנות בשהות במקלט לנפגעות אלימות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אורנה, ששהתה במקלט, סיפרה כי "לאחר 40 שנות אלימות, פיזית ומילולית, הגענו למקלט רק עם הבגדים. מקומות העבודה לא יכולים להתמודד עם התקפי-החרדה של נשים נפגעות אלימות, שלא לדבר על הבירוקרטיה הרבה של אישורים ממשרד הרווחה והמשטרה. אנשים טובים פרטיים עוזרים לי יותר מהמוסדות".
לדברי הדס דגן-בלום, מנהלת תכניות בויצ"ו, "נשים אלו חוות בדידות קשה, חוסר אמון ומשבר נפשי, ואנו מעניקות להן ליווי ותמיכה רגשית ונפשית. הן עובדות בעבודה שעתית, זמנית שלא דורשת מיומנות – וממילא חיות בעוני. אפילו להכשרות מקצועיות הן אינן פנויות רגשית". רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצ"ו, המקלט הוא התערבות קצרת-טווח בלבד, ואלו המשתקמות בקהילה במצב קשה בהרבה – בעיקר עם משכירים שאינן מעוניינים להשכיר להן דירה, מעסיקים שאינם סבלניים, וילדים במשבר נפשי, רגשי ולימודי.
יעל אנגל-ליצ'י, מנכ"לית "מחדש", הדגישה כי נשים רבות שברחו מאלימות חרדות כל העת מבעליהן, דואגות לשלום ילדיהן, סובלות מסיוטים וחייבות בטיפול פסיכולוגי וליווי, ואינן יכולות לעבוד. לדברי מלי אורגד, מפקחת נפגעות תקיפה במשרד הרווחה, המשרד מעניק תמיכה רחבה לתכניות הסיוע בנושא של העמותות, הרשויות המקומיות והארגונים, הורחב סל השיקום לנשים אלו ואושר תקציב נרחב לתכניות נוספות. נחמה ברוכין, מנהלת "מרכזי הזדמנות" במשרד הכלכלה, סיפרה על שיתוף הפעולה עם משרד הרווחה, ועל 16 מרכזי-הזדמנות המיועדים לאוכלוסיות רחוקות מתעסוקה כחרדים וערבים.
