האופוזיציה גרפה היום (רביעי) שורת ניצחונות במליאת הכנסת, זאת על רקע הימנעות סיעת כחול לבן בתמיכה בהצעות החוק של הקואליציה.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הקבלת התקופה המרבית לכהונת שופט בית המשפט העליון למשך כהונת ראש ממשלה) של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת. 34 תמכו בהצעה מול 3 מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע לקבוע שהכהונה המרבית לכהונת שופט בבית המשפט העליון תהיה זהה לתקופה המרבית לכהונת ראש הממשלה. להצעה זו הוצמדה הצעה של ח"כ אבי מעוז המבקשת לקבוע שכהונת שופט בית המשפט העליון תסתיים בתום 10 שנים מיום תחילת כהונתו בערכאה זו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "תפקיד שופט בבית המשפט העליון הוא תפקיד מרכזי בחברה וברשות השופטת במדינת ישראל, שבעוצמתו ובחשיבותו קשה להפריז. הכהונה בתפקיד זה מעניקה לאדם הנושא במשרה כוח שיפוטי וציבורי רב הנוגע, במישרין ובעקיפין, למרבית תחומי החיים במדינה. כמו כן הוא נושא בסמכויות משמעותיות בכל הקשור לפעולת הרשות השופטת, ליצירת תקדימים שיפוטים ולקביעת נורמות חוקתיות. שופטי בית המשפט העליון הם שלא פעם מנווטים את דרכה ומדיניותה וקובעים את סדר יומה של המדינה. בידיהם, על אף שמעולם לא ניתנה בחוק, הסמכות לבטל או להכשיר חוקים, להתערב בעבודת הכנסת והממשלה ועוד.
מטבע הדברים, כהונה ממושכת בתפקיד רב עוצמה זה עלולה להביא לריכוז מופרז של כוח בידי האדם שמכהן בו, ולכך עלולות להיות השלכות מזיקות. הגבלת התקופה המרבית לכהונה בתפקיד שופט בית המשפט העליון, באמצעות קביעת הסדר לעניין זה בחוק-יסוד: השפיטה (להלן – חוק היסוד) כפי שמוצעת בהצעת חוק זו, יכולה לסייע ביצירת איזון בין היעילות השיפוטית לבין ההשפעה המזיקה של ריכוז עוצמה מופרזת בידי אדם אחד."
יו״ר הציונות הדתית ח״כ בצלאל סמוטריץ׳, אמר: ״הצעת החוק שלי לקציבת כהונה של שופטים בבית המשפט העליון עברה עכשיו ברוב גדול בקריאה טרומית. הרציונל של גדעון סער שמבקש להגביל כהונה של ראשי ממשלה לא נכונה בשיטה שלנו ביחס לראש ממשלה מאחר והוא תלוי בשותפיו וממש לא מרכז אצלו כח גדול מידי. בחוק של סער ישנה גם פגיעה קשה בזכותו הדמוקרטית של הציבור לבחור את מנהיגיו. לעומת זאת ביחס לשופטי בית המשפט העליון הרציונל הזה נכון פי כמה וכמה. שופטי בית המשפט העליון מחזיקים בידיהם כח בלתי מוגבל שעלול להשחית ואכן משחית בפועל. שופטים גם אינם נבחרים כך שאין בקציבת כהונתם שום פגיעה בעקרונות הדמוקרטיים. התנגדותו של שר המשפטים לה חושפת את צביעותו הרבה."
עוד היום, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (תיקון – החזקת תכשיר אפינפרין בבית אוכל), התשפ"ב-2021 של חבר הכנסת איתמר בן גביר וקבוצת חברי הכנסת. 30 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הבריאות.
מוצע לחייב מחזיק או בעלים של בית אוכל להחזיק בו תכשיר אפינפרין, בדומה לחובה המוטלת על מוסדות חינוך. עוד מוצע כי החזקת תכשיר אפינפרין תהיה תנאי לקבלת רישיון או היתר זמני לבית האוכל לפי חוק רישוי עסקים, וכי הפרת הוראות החוק תהווה עבירה פלילית שבשלה יוטל קנס.
בדברי ההסבר נכתב: "למרות המודעות בקרב הסובלים מאלרגיות והצורך בנשיאת מזרק אפינפרין, הם עדיין נמצאים בסיכון, בייחוד כאשר הם סועדים מחוץ לביתם, בבתי קפה ובמסעדות. הבעייתיות נגרמת עקב כך שהאדם האלרגי לא תמיד מודע לכל המרכיבים במזון המוגש לו. ישנם מקרים בהם אנשים פיתחו תגובה אלרגית עקב אכילה במסעדה, וישנם אף מקרים שהסתיימו במוות. במסגרת אכילה במסעדה קיימת סכנה כי בשל טעות או חוסר ידיעה, אדם עם אלרגיה למזון ייחשף למרכיב המסכן את בריאותו ואף את חייו."
בנוסף, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת סכום אגרת רישיון רכב), התשפ"ב-2021 של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי. 31 חברי כנסת תמכו בהצעה מול מתנגד אחד וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע להגביל את סכום אגרת רישיון הרכב לרכב שאינו מסחרי לסכום השווה לעד עשרה אחוזים מהשכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
בדברי ההסבר נכתב: "בהשוואה לארצות הברית, שבה סכום האגרה שנגבה בעד רישיון רכב שנתי הוא כשלושים דולר, בישראל הסכום נע בין 1,200 עד 4,500 שקלים חדשים בשנה. מדובר בסכום משמעותי ביותר שמשלמים בעלי הרכבים על בסיס שנתי, ללא שום הצדקה, וזאת בנוסף למיסוי הגבוה שנאלצים לשלם בעלי הרכבים בישראל, שמגיע עד לסכום הכפול פי שניים מהמיסוי שמשלמים בעלי הרכבים באירופה או בארצות הברית."
כמו כן, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק לעידוד תחבורת אופניים, התשפ"א-2021 של חבר הכנסת יריב לוין. 23 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע לייצר מספר הסדרים הנוגעים לתנועת אופניים: ראשית, מוצע להקצות מקומות חניה לאופניים במרכזי תחבורה, לאפשר נסיעה עם אופניים בתחבורה הציבורית ללא תוספת תשלום ולתת סמכות לשר התחבורה בהתייעצות עם שר האוצר לתקן תקנות שיתמרצו שיווק אופניים ונסיעה באופניים לעבודה.
שנית, מוצע לתקן מספר חוקים: בפקודת העיריות מוצע לתת סמכות לעירייה לפתח שבילי אופניים; בחוק התכנון והבניה מוצע לחייב רשות מקומית שיש בה מעל 30,000 תושבים להגיש לוועדה המקומית תוכנית לשבילי אופניים, כמו כן מוצע שבתוכניות עם ייעוד לדרך ייכללו שבילי אופניים, ושבבנייני ציבוריים, מסחריים ועסקיים יותקנו חניות לאופניים; בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מוצע להוסיף לתפקידיה ייעוץ לחינוך תעבורתי לנסיעה באופניים וסלילת שבילי אופניים.
בדברי ההסבר נכתב: "רשת הכבישים בישראל צפופה והגודש בדרכים רב מאוד. רבים מאזרחי ישראל מבלים מדי יום שעות ארוכות בהמתנה בפקקים. למצב זה השלכות רבות – הן כלכליות, הן בריאותיות והן סביבתיות, אשר לאור קצב הגידול הנוכחי של האוכלוסייה ושל מספר כלי הרכב צפויות רק להחריף. כבר כיום חלקה של התחבורה בגרימת זיהום אוויר במרכזי הערים הוא מהגדולים והבעייתיים ביותר, זיהום אוויר אשר מהווה גורם ישיר לעודף תחלואה ואף לתמותה באזורים רבים בארץ.
בשנים האחרונות הולכת וגדלה המודעות לחשיבות השימוש באמצעי תחבורה חלופיים לרכב הפרטי, שיפחיתו את הגודש בדרכים ויצמצמו את זיהום האוויר ואת התלות בדלקים. הרכיבה על אופניים היא אחד מאמצעי התחבורה הידידותיים ביותר לסביבה, והיא תורמת הן לבריאות הרוכב והן לאיכות הסביבה ובריאות הציבור."
עוד ניצחון לאופוזיציה, כשמליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, התשפ"ב-2021 של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. 23 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע להקים ועדה ממשלתית לעניין אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, שתורשה להכריז על מצבים כאמור לפי נתונים כלכליים של רשות המיסים, ובהתאם להכרזה זו לחייב את המדינה לפצות עסקים קטנים באזורים שנפגעו ממצבים כאמור.
בדברי ההסבר נכתב: " מדינת ישראל למודת מצבים ביטחוניים רגישים, וידעה לתת פיצוי לעסקים הפועלים בה בעתות מלחמה. עם זאת, בעת האחרונה, עם תחילת אירועי האיבה בחודשים האחרונים, אנו עדים לתופעה שבה מחד גיסה אין מצב מלחמה, ומאידך גיסה, הרחובות והעסקים מתרוקנים מפעילות. בכל אותה תקופה נקלעים בעיקר עסקים קטנים לקשיים עצומים של תזרים ופעילות, מאחר שהתשלומים הקבועים שהם חייבים, הכוללים דמי שכירות, ארנונה, משכורות וכדומה, אינם קטנים, בעוד ההכנסה קטנה באופן דרמטי, ממש כאילו העבירו את העסק למצב כבוי.
מדינת ישראל, שכלכלתה נשענת על העסקים הקטנים, חייבת לאפשר להם לשרוד ולספק להם פתרונות שיאפשרו להם להסתגל למצב החדש. מדובר בתקופה מוגבלת שבה גם הציבור וגם העסקים זקוקים לזמן המאפשר להם להתאושש ולאושש את הכלכלה."
בנוסף, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גיל העובד), התשפ"א-2021 של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס. 21 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע להוריד את גיל הזכאות למענק עבודה מגיל 23 לגיל 21, הן לגבי עובד והן לגבי עצמאי.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007, נקבע כי הזכאות למענק עבודה היא מגיל 23 בלבד. עם זאת, המועד שבו אדם נכנס לראשונה למעגל העבודה הוא בגיל 21, וקיימת חשיבות לעודד תעסוקה מגיל זה. בנוסף, מדובר בחוק שנועד לצמצום פערים, ומי שיוצא לעבודה בגיל 21 בדרך כלל משתכר פחות בשל העדר וותק או ניסיון."
לסיום, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"א-2021 של חבר הכנסת אוריאל בוסו וקבוצת חברי הכנסת. 24 חברי כנסת תמכו מול 4 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכנסת.
מוצע לקבוע כי רשויות צבאיות ואזרחיות, הנוקטות הליכים שונים ביחס למחבל, כגון הוצאת צווי הגבלה וצווי הריסת בתים, שלילת אזרחות או רישיון ישיבה בישראל או החלטת על שחרור מחבלים במסגרת עסקה, יחויבו לדווח על כך לנפגעי פעולות המחבל או לבני משפחותיהם, ולאפשר להם להביע את עמדתם בנושא גם בפני בית משפט הדן בכך. כן מוצא להחיל את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה בבתי משפט צבאיים.
בדברי ההסבר נכתב: "לאחר פיגועים ואירועים על רקע לאומני, ננקטים צעדים והליכים נגד מבצע העבירה למטרות ענישה והרתעה. פעמים רבות מוגשות עתירות לבית המשפט כנגד הצעדים, אך אין חיוב לעדכן את הנפגעים או את בני המשפחות השכולות בעניין, או לתת להם מידע אודות ההליך, ולא ניתן להם מקום להשמיע את דעתם וטענותיהם בבית המשפט. כך, הנפגעים ובני המשפחות השכולות אינם מודעים לעניין עד הפרסום באמצעי התקשורת, כשהדין כבר הוכרע.
בתיקוני החקיקה המוצעים, מוצע לחייב מתן עדכונים של הנפגעים או בני המשפחות השכולות בכל עניין הנוגע למחבל ולהליכים שמתנהלים כנגדו. כמו כן, מוצע שהנפגעים או בני משפחותיהם יהיו רשאים להצטרף כצד בהליך המשפטי, ולהשמיע את טענותיהם בפני בית המשפט. הדבר יהיה תיקון עיוות מתמשך שנגרם לנפגעים ולבני המשפחות השכולות, במיוחד במקרים בהם בית המשפט עשוי לבטל צעדים נגד המחבל משיקולים פרוצדוראליים, ועשוי לשנות את גישתו אם ישמע את הטענות."
