"הדו"ח מדגיש את סיכוני האקלים באזור הים התיכון. אנחנו נמצאים באזור רגיש"

המשרד להגנת הסביבה, במסגרת תוכנית 100 הצעדים, מקדם פעילות נרחבת להיערכות למשבר האקלים. במסגרת זו, כבר עברו שתי החלטות ממשלה משמעותיות, שיסייעו להתמודדות עם שני סיכוני אקלים עיקריים באזורנו: החלטה אחת עוסקת בהצללה וקירור של המרחב העירוני ככלי להפחתת איי החום העירוניים, והשנייה לקידום התמודדות ומוכנות למול שריפות ענק, ששכיחותן ועוצמתן עולה וצפויה להמשיך ולעלות כתוצאה משינויי האקלים. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה החל בבניית מפות סיכוני אקלים למדינת ישראל, שישמשו כלי להערכת הסיכונים ולקבלת החלטות מבוססת מדע וידע.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "ישראל נמצאת באחד מהאזורים הרגישים ביותר, אשר ייפגעו ממשבר האקלים בצורה החריפה ביותר. לכן, כבר קידמנו החלטת ממשלה למניעת שריפות ענק – בדגש על אזורי חיץ; החלטת ממשלה על הצללה וקירור ערים בדגש על פתרונות טבעיים. ובנוסף, אנו בונים מפות סיכונים ייעודיות לישראל שתאפשר קבלת החלטות מבוססת מדע וידע".

בנוסף, אמרה זנדברג: "הדוח מציע דרכי פעולה ופתרונות: הוא סוקר באופן מעמיק את הפעולות האפשריות והעומדות לרשותנו, ומאפשר לנו לא רק להעריך את האתגרים, אלא גם לזהות הזדמנויות לפעולות שיסייעו לנו להתמודד בצורה טובה יותר של העולם עם שינוי האקלים. אנו פועלים בימים אלו על מנת ליישם פעולות אלו בישראל. משבר האקלים כבר גובה חיים, פוגע במגוון הביולוגי, ומאיים על עתיד האנושות. דוח ה-IPCC – שמתרגם את שינוי האקלים לאיומים – מחדד את הקריאה לפעולה מהירה ונחושה של ממשלות ופרטים וכן מספק ראיות חד משמעיות על ההשלכות ועל הפגיעות של האנושות ושל כדור הארץ לשינוי האקלים, הנובע מפעילות האדם".

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור: "השלכות משבר האקלים, הכוללות שריפות, הצפות, גלי חום ועוד, כבר ניכרות ופוגעות פגיעה אנושה במרקם החיים על פני כדור הארץ ובכלל זה בישראל. הדוח מצביע בצורה ברורה על כך שעלינו להגביר את המאמצים להפחית את ההתחממות, ובמקביל להיערך לשינוי האקלים. הוא גם שם דגש מיוחד על הפוטנציאל העצום של הטבע לסייע בהתמודדות עם משבר האקלים, ועל הצורך להגן ולשקם את המערכות הטבעיות ולמנוע את הפגיעה בסביבה, המהווה את הבסיס לקיומנו ומספקת לנו אוויר, מים ומזון."

"דוח IPCC בוחן את האתגרים והסיכונים שמציב שינוי האקלים בפני האנושות ואת הדרכים להתמודד איתם, תוך גישה הוליסטית המקשרת בין מערכות האקלים ומזג האוויר למצב המגוון הביולוגי, המערכות האקולוגיות והאדם. אנו רואים בדוח גם קישור ישיר בין מצב הטבע, החברה והכלכלה וכן דגש מיוחד לקשרים שבין אובדן מגוון המינים ושינוי אקלים, והשפעתם על האנושות." הוסיפה קרונפלד-שור.

סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע וראש מנהלת היערכות לשינוי אקלים, אלון זס"ק: "פעולות ההיערכות שלנו היום יקבעו את מידת הפגיעות שלנו בעתיד לאירועים שצפויים להחמיר לאורך השנים. פעולות המשלבות חברה, כלכלה וסביבה, ושימוש בפתרונות מבוססי טבע הם הפתרונות היעילים ביותר. הזמן לפעול קצר, ואנחנו צריכים לפעול במהירות ובנחישות. צפוי להיות גידול בהיקף השריפות באזור מזרח הים התיכון בשנים הבאות, והחלטות הממשלה שהתקבלה החודש בנוגע לאזורי חיץ היא רק דוגמה לצורך וליכולת להיערך באופן משמעותי לאירועים שצפויים להתרחש.

"חשוב לוודא שפעולות נדרשות בישראל יקודמו באופן מיידי בתחומים המשמעותיים ביותר, בהם: טיפול באזורי חיץ ומניעת שריפות – לשם כך עברה החלטת ממשלה ייעודית לנושא; היערכות למניעה ומזעור נזקי שיטפונות – נושא המקודם ומנוהל כיום על-ידי ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה; וכן ביצוע מיפוי של סיכוני אקלים המפותח ומקודם כיום על-ידי המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, יש להמשיך ולקדם את הכנת תוכניות ההיערכות של משרדי הממשלה השונים, כשבשנה הקרובה צפויות להתקבל תוכניות היערכות של מערכת הביטחון וצה"ל ומשרדי ממשלה נוספים לרבות משרד הבריאות".

הדוח של IPCC שהתפרסם היום (ב') נכתב על-ידי 270 מדענים מ-67 מדינות. הדוח מפרט כיצד השפעות משבר האקלים זורעות הרס בכל העולם, וקובע כי מגמה זו תחריף ללא פעולה נחושה ומהירה של האנושות, כאשר הנפגעים העיקריים הם אלו שהכי פחות יכולים להגן על עצמם.

כ-3.3-3.6 מיליארד בני אדם חיים באזורים בעלי סיכון גבוה לפגיעה משינוי אקלים, ועלייה מעל היעד של 1.5 מעלות צלזיוס, אפילו לזמן קצר, תביא להשלכות הרסניות, חלקן לא הפיכות.

חלקו הראשון של הדוח עוסק בסיכונים, הסתגלות וקיימות של מערכות המושפעות משינוי אקלים, כולל בתי גידול אקווטיים, יבשתיים, ימיים וחופיים והשירותים שבתי הגידול האלו מספקים; מים, מזון, ומשאבי טבע; הוא עוסק בערים, ישובים ותשתיות; בריאות, איכות חיים וקהילות; עוני, חיות ופיתוח בר קיימה. על פי הדוח, סיכונים אלו שנמצאים בעלייה בעשורים האחרונים, צפויים להמשיך ולעלות בעתיד הקרוב בקצב מהיר יותר, גם בתרחישים אופטימיים.

חלקו השני של הדוח מנתח את הסיכונים על פי אזורים גיאוגרפיים ואקולוגים, והוא כולל פרק נפרד לאזור הים התיכון. הממצאים מראים בבירור, כי יש אזורים בסיכון גבוה ביחס לעולם, בהם אזורים טרופיים ומדינות מתפתחות, ובמיוחד אפריקה, דרום אסיה והאיים הפסיפיים, שכבר סובלים באופן מוגבר מההתחממות הגלובלית.

הפרק השלישי עוסק במפות הדרכים לפיתוח בר-קיימה תוך שילוב פעולות אדפטציה ומיטיגציה. בפרק זה ניתוח רוחב של האיומים העיקריים בכל הסקטורים והאזורים, קבלת החלטות לניהול סיכונים, והדרכים לפיתוח עמידות אקלימית.