מעסיקי העובדים הזרים: אנו סובלים מגירעון מתמשך

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דנה היום (שני) במצבן הכלכלי של החברות המעסיקות עובדים זרים למטופלים סיעודיים.

לדברי ממלא-מקום יו"ר הוועדה, מופיד מרעי (כחול לבן) עמותת "אחיעוז" המאגדת כ-55% מכלל הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד ומעניקה שירות לכ-75% מכלל המטופלים הסיעודיים בישראל, עומדת בפני סכנת סגירה. תפקידן של הלשכות לאתר, לגייס ולהכשיר עובדים זרים ולסייע בהתאמתם למטופלים הסיעודיים, זאת כחלופת אשפוז בבתי אבות.

לדבריו, הלשכות הפרטיות פועלות בגירעון כלכלי משמעותי, היות ובמשך שנים נאסר עליהן לגבות את הסכום אשר המדינה עצמה קבעה שעליהן לגבות – כדי לפעול באיזון תקציבי. נציגי הלשכות הפרטיות מזהירים כי ללא פתרון תקציבי מידי, ישנה סכנה ממשית לקריסת הלשכות, דבר שיותיר כ-57 אלף מטופלים ומטפלים ללא מענה. הוא קרא למשרד הכלכלה לקדם את התקנות שיפתרו מצב זה, ולהגיש אותן לוועדה עד היציאה לפגרת פסח.

לפי יריב שוריאן, יו"ר עמותת "אחיעוז", כדי לקבל עובד זר, יש לפנות לאחת מ-97 הלשכות הפרטיות הקיימות בארץ, הנותנות שירות למגזר היהודי, ערבי, חרדי, דרוזי, צ'רקסי בדואי ואפילו קהילת הכושים העבריים בדימונה. לדבריו, הטיפול במסגרת הסיעוד הביתי מהווה חיסכון עצום לקופת המדינה – עלות סיעוד למטופל בבית אבות (במסגרתו משלם משרד הבריאות לבית האבות הסיעודי) הינה כ- 13,000 ₪ לחודש, בעוד שהסיעוד הביתי אינו מתוקצב כלל על ידי המדינה (למעט קצבת הסיעוד המשולמת למטופל על ידי הביטוח הלאומי). המטופלים הסיעודיים הזקוקים וזכאים לטיפול באמצעות עובד זר בביתם, הם אלו אשר הוגדרו על ידי הביטוח הלאומי בדרגת הזכאות הגבוהה ביותר, מטופלים בדרגת זכאות נמוכה יותר, זכאים לסיוע חלקי באמצעות עובדים ישראלים – תחום המטופל על ידי חברות הסיעוד, המתוגמלות ומתוקצבות ישירות מהמוסד לביטוח לאומי – בשונה מהלשכות הפרטיות אשר אינן זוכות לתקציב ממשלתי.

הוא הוסיף כי הלשכות הפרטיות פועלות בגירעון כלכלי משמעותי, באשר מזה שנים נמנע מהן לגבות סכומים סבירים עבור פעילותן. חרף מסקנות הבדיקה הכלכלית אשר ביצעה המדינה עצמה לפני כשש שנים – המצביעות על הגירעון המשמעותי הנכפה על הלשכות – במשך שנים גררו משרדי הממשלה ופקידיה רגליים, ונאסר על הלשכות לגבות את הסכום אשר לעמדת המדינה עליהן לגבות על מנת לפעול באיזון תקציבי. הגירעון האמור החריף מאוד במהלך משבר הקורונה, באשר הטיפול בעובדים המגיעים מחו"ל היה כרוך בהוצאות רבות נוספות אשר נאסר על הלשכות לגבות מהעובד, מבלי שניתן להן מקור תקציבי או מימוני כלשהו.

אילה אלהרר, מנהלת לשכה פרטית, סיפרה על פעילותה בשריפה בכרמל, ועל הפעילות לפנות, להרגיע ולדאוג למזון לקשישים באזור השריפה, לליווי העובדים הזרים עצמם, מציאת מקום בידוד לעובדים זחלו בקורונה – והכל על חשבון הלשכה, ללא שיפוי ממשלתי. היא הדגישה כי הם פועלים בנחישות למנוע תשלום דמי תיווך בידי העובדים.

מאיה מילר-משי, יועצת לממונה זרוע העבודה במשרד הכלכלה, אישרה את מסקנות הבדיקה הכלכלית, שהמליצו על סכום חד-פעמי להליך ההשמה של 1723 ₪, בנוסף ל-85 ₪ חודשיים – שייגבו מהעובד. התקנות שיאשרו הליך זה נמצאות בהכנות. עו"ד לילי סאלם, ממחלקת היעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, אישרה את הליך אישור התקנות וטענה כי "מדובר בסוגיה לא-פשוטה, ויש נוסח כמעט-סופי לתקנות אלו, והם יאושרו בשבועיים הקרובים". מיטל רוסו, מנהלת הסיעוד ב"קו לעובד", טענה נגד התקנות החדשות כיוון שהעובדים כבר משלמים עשרות-אלפי ₪ כדמי תיווך למגייסים במדינות המוצא.