ועדת החוץ והביטחון הצביעה היום (שני) פה אחד (חמישה תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים) על דחיית קיצור שירות החובה. החוק יחול מיום פרסומו והוא יחול גם על חיילים ששירותים בצה"ל התחיל עוד לפני יום התחילה.
ח"כ רם בן ברק, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אמר במהלך הדיון: "צריך להסתכל ביושר על האירוע שאנחנו חווים משנת 2014. הצבא נערך והוריד 4 חודשים גיוס משנת 2014 ועד היום. עברנו מ- 36 חודשים ל- 32 חודשים. היינו צריכים לעבור למהלך של קיצור שירות נוסף של 30 חודשים, אבל צה"ל נתקל בבעיה של מחסור בכוח אדם. אני מקבל את ההנחה שאי אפשר לשנות את מודל הגיוס תוך כדי תנועה אלא מתוך ראייה ארוכת טווח, אני לא בעד לבטל את המודל של "צבא העם". קשה מאוד להתווכח עם הנתונים שצה"ל מציג על החוסרים בכוח אדם. אני מאוד מוטרד מה יקרה בשנת 2024, או שנלך לשירות של 32 חודשים באופן קובע או שנלך לשינוי מודל הגיוס. אני מבקש מהצבא לתת לזה פיתרון ולבנות מודל נכון".
ח"כ משה טור פז (יש עתיד) ציין: "מבקש מצה"ל לשקול אפשרות לקצר לכולם את השירות הצבאי ל- 30 חודשים ולהאריך בשירות קבע בחודשיים נוספים לחיילים שיבחרו בכך".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
במהלך הדיון התייחס תא"ל אמיר ודמני, רח"ט תומכ"א (תכנון ומנהל כח אדם) למחסור העתידי במערך הלוחם: "בראייה העתידית שלנו, נכון לשנת 2023 הצבא יהיה בפער של מעל ל- 3,500 אנשים במערך הלוחם אם נאשר את קיצור השירות. כשאנחנו מסתכלים על מערך הלחימה, גברים ונשים, בהינתן שיש קיצור שירות, מערך הלחימה חסר ב- 1,500 אנשים. אם מסתכלים רק על הגברים, יהיו חסרים למעלה מ- 2,000 לוחמים גברים. זה הפער שיהיה בשנת 2023 אם יתממש התרחיש של קיצור שירות".
לגבי השיבוץ של נשים במערך הלוחם אמר תא"ל אמיר ודמני: "שיבוץ הנשים היא פונקציה של צרכי הצבא והתחשבות בצרכים הפזיולוגים. בכל מקום שמתמלאים שני התנאים הללו אנחנו משבצים נשים במערך הלוחם. בכל מקום שזה מתאפשר אנחנו משבצים נשים".
מתוך דברי ההסבר לחוק: "בהצעת חוק זו מוצע לדחות את קיצור שירות החובה, כפי שנקבע בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 22), התשע"ז-2016 (ס"ח התשע"ז, עמ' 232) (להלן – תיקון מס' 22), כך שתקופת שירות החובה הסדיר של יוצא צבא גבר תעמוד על 32 חודשים, וקיצור התקופה ל־30 חודשים לגברים – יידחה וייכנס לתוקפו ביום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024); יוער כי שנתון הגיוס מתחיל בכל שנה ביום 1 ביולי. מוצע כי תיקון זה ייכנס לתוקפו עם פרסומו, ויחול גם על חיילים שהתגייסו טרם פרסומו."
עוד נכתב: "מהבחינה שנערכה עלה כי הקיצור הקודם של השירות, שכבר מיושם, הביא לירידה במצבת הלוחמים וכתוצאה מכך במסגרות לוחמות נוצר מחסור בכוח אדם, דבר שהשפיע על כשירות היחידות לביצוע משימותיהן ועל מוכנותן לתרחישי הייחוס. כמו כן נמצא כי יש חוסר איזון בהיקף כוח האדם בצה"ל במקצועות מסוימים ובייחוד בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, המערך הטכנולוגי ומקצועות חיוניים נוספים. נוסף על כך בעקבות המציאות הביטחונית הדינמית והשינויים בפני המערכה, חלים שינויים בצורכי צה"ל בכוח אדם כדי לעמוד בכלל משימותיו, בין השאר בהתחשב במשך זמן ההכשרות בצה"ל. ההחלטה בדבר ביטול קיצור השירות תחול גם על חיילים שכבר התגייסו מאז חודש יולי 2020 .כלומר, גם חיילים אלה יידרשו לשרת בשירות שמשכו 32 חודשים".
