ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, דנה היום (שני) בהצעה לסדר שהגישה ח"כ אמילי מואטי, בנושא הצורך בפיקוח על מוצרי מזון לתינוקות. היו"ר ביטון פתח את הישיבה ושיבח את הממשלה על המיזם לביטחון תזונתי, ובסיכום הדיון הוסיף כי הוועדה מבקשת משרי הרווחה והבריאות להקצות 20 מיליון שקלים בתקציב הקרוב לביטחון תזונתי לתינוקות, בנוסף לתכנית הביטחון התזונתי הכללית.
במהלך הדיון מתח היו"ר ביטון ביקורת על כך שנציגי חברות התמ"ל מטרנה, סימילאק ונוטרילון לא הגיעו לדיון, ואמר: "ההתנהגות הזו של חברות כלפי הכנסת היא חמורה ואנחנו נדע לפעול בכל הכלים שיש לכנסת וגם לגרום לממשלה לפעול, גם בסוגית התחרות וגם בפרסום. אם נחשוב לנכון נקדם הצעת חוק בתחום שלהן, וכשנקדם הצעת חוק החברות יהיו פה וגם הלוביסטים שלהן יהיו פה ועוד כמה יהיו פה, ויש לי בשורה לטבע, סימילאק ומטרנה – הכנסת תחוקק חוק שידאג להתנהלות אחרת שלכן".
ח"כ מואטי אמרה כי היא לא מתכוונת להניח להצעת החוק שלה בנושא, מאחר ו-26 אלף תינוקות הולכים לישון רעבים. היא הוסיפה כי תחליפי החלב זה המוצר הכי גניב ברשתות הפארם, ושאלה: "איך נוכל להסתכל במראה כשאנחנו גורמים לאנשים טובים לבצע פשע רק משום שלא מילאנו את תפקידנו? לא יכול להיות שהטיפול בנושא מתגלגל כבר 20 שנה מכנסת לכנסת".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ אוריאל בוסו, שהגיש גם הוא הצעת חוק בנושא, אמר כי בצרפת המחיר עומד על 8 יורו לאריזה גדולה יותר. הוא הוסיף כי יש עשרות אלפי ילדים שישנים כל לילה רעבים ואי אפשר להגיד שידנו לא שפכה את הדם הזה. ח"כ אורי מקלב הוסיף כי העובדה היא שאין תחרות ובלי התערבות ממשלתית לא ניתן יהיה לטפל בנושא.
מנהלת המחלקה לאם ילד במשרד הבריאות, דינה צימרמן, אמרה כי מהלך של סבסוד תחליפי חלב אם צריך להיעשות רק לילדים עד גיל שנה, ובליווי תזונאית, וכן לסבסד עידוד הנקה לנשים. נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, דורית אדלר, הזהירה כי אנחנו בפני עליות מחירים וקשיים בייבוא ולכן צריך לקדם הוזלה של התמ"ל יחד עם איסור פרסום וסבסוד הנקה. מייסד נקודת מפנה, רן מלמד, אמר כי בארה"ב יש תכנית לביטחון תזונתי לאם וליולדת בעלות של 6 מיליארד דולר, כאשר בישראל אפשר ליישם את אותה תכנית בעלות של כ-20 מיליון שקל בלבד ולפתור את הבעיה.
נציג אגף התקציבים באוצר, יובל טלר, התייחס לנושא הפיקוח ואמר: "אנחנו חושבים שהתועלת תהייה נמוכה מהנזק שזה ייצור". הוא הוסיף כי כיום מטרנה בעלת נתח שוק של 51%, סימילאק 26% ונוטרילון עם 21%, כאשר נוטרילון עלתה מאז 2015 מ-10 ל-20 אחוז בעיקר על חשבון מטרנה.
נציגת משרד הכלכלה, רימונה חן, התייחסה להחלטה בעבר לבחון להכניס את המוצר לפיקוח, ואמרה כי היא התקבלה כדי שתהייה אפשרות לקבל את כל הנתונים החשבונאיים. לדבריה, החברות העבירו בעקבות זאת את כל הנתונים ונמצא שרווחיותן סבירה ולא הוטל פיקוח.
נציג רשות התחרות, צחי ברקוביץ, אמר כי בעבר זיהתה הרשות חסמי תחרות בהסדרי הבלעדיות בבתי החולים, וטיפלה בכך בצו מוסכם האוסר על החברות לשלם לבתי החולים על בלעדיות. היו"ר ביטון שאל האם הרשות מתכוונת לבצע צעדים נוספים, וברקוביץ השיב כי נעשה הצו המוסכם. בתגובה לכך אמר ביטון כי נראה שאין לרשות תכנית.
מנהלת בנק חלב האם של מד"א, שרון צברי, אמרה כי חברות התמ"ל לא מרוויחות על התרכובות של השלב הראשון, אלא על תרכובות משלב שני ושלישי והן מסבסדות את השלב הראשון. לדבריה, הבדיקה לרווחיות נעשתה בעבר רק על השלב הראשון ולכן נראה שהמחיר הוא לא מופקע. היא הוסיפה כי כ-40% מהוצאות החברות הן על שיווק וזה סכום לא הגון ולא אתי. לדבריה, באוסטרליה נאסר השיווק לגילאי לידה עד שנה ותמורת זה ירדו המחירים ב-30-40 אחוז.
היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה קוראת לשרי הרווחה והבריאות ולמנכ"לי משרדיהם לקיים סדרת פגישות בנושא ביטחון תזונתי, ולהגיש דיווח לוועדה תוך חודשיים. הוא הוסיף כי הוועדה קוראת לשרי הרווחה והבריאות להקצות 20 מיליון שקל בתקציב הקרוב לביטחון תזונתי לתינוקות וקרא לרשות התחרות ולמשרד הכלכלה לבחון את התנהלות חברות התמ"ל והוצאות הפרסום והשיווק, ולבחון להכריז על מטרנה כמונופול, וכן לבצע בדיקה נוספת של ועדת המחירים.
