"גם אני עברתי הטרדה מינית בצבא. התלוננתי למפקד שלא האמין לי"

הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, בראשות חה"כ עאידה תומא סלימאן, דנה היום (רביעי) בהצעה לדיון מהיר בנושא: "החלת התקנות למניעת הטרדה מינית על גופי כוחות הביטחון באופן מידי". הדיון התקיים לבקשתן של חברות הכנסת אמילי מואטי, גבי לסקי וענבר בזק.

ח"כ ענבר בזק (יש עתיד), שיזמה את הדיון, חשפה בפני הנוכחים כי חוותה בעצמה פגיעה מינית בעת שירותה הצבאי: "גם אני עברתי הטרדה מינית בצה"ל. התלוננתי למפקד שלא האמין לי. נערות שמגיעות לשירות בצה"ל או בשב"ס הן בשלב מוקדם, כשאין להן את הכלים להתנגד ולא תמיד הן יודעות האם הן יכולות להתנגד." ח"כ בזק הוסיפה: "הייתי שמחה לו היה מנגנון דיווח לוועדה כדי שנוכל לפקח."

ח"כ אמילי מואטי (העבודה): "צילום חיילת ללא ידיעתה זאת התלונה הכי נפוצה בצה"ל. כמה זמן ייקח עד שהתקנות שקיימות בשוק העבודה יעברו גם לצה"ל? חייבים להתקדם עם זה. נחוקק חוק שיעגן את הזכויות, הזכות של אישה בצבא לא להיאנס ולא לחטוף הטרדות מיניות על ימין ועל שמאל. ויש קשר למצב המדיני. יום אחד, כשישכון שלום בינינו לבין שכנינו, גם הדברים האלה ישתנו."

יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): " 1542 דיווחים הוגשו בשנת 2020 ליוהל"ם, וכללו מגוון עבירות בתחומי ההטרדה מינית בצבא. רק 31 כתבי אישום הוגשו, מתוכם 26 מקרי אונס. למעלה מ-400 תלונות הפצת סרטונים ותמונות, מעשים מגונים ורק כנגד 5 תלונות כאלה הוגשו כתבי אישום– איך זה יכול להיות? אתן צריכות לעשות בדק בית."

סא"ל תמר בז קיפר סגנית היוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לעניני מגדר): "צה"ל רואה בחומרה כל הטרדה וכל פגיעה מינית. זה מעוגן בפקודה מאז 1979 ופקודה בצה"ל היא דין מחייב. ישנה חובה למינוי ממונה בכל יחידה בצה"ל ויש מאות ממונות יוהל"ם המוכשרות לתפקיד. קיימת גם חובת הסברה אחת לחצי שנה. על מנת שתיפתח חקירה ויוגש כתב אישום, חייבת להיות מוגשת תלונה. אנחנו רוצים למצות את הדין עם הפוגעים ועושים זאת באמצעות כל הכלים שברשותנו, שיתוף פעולה של המתלוננת הוא תנאי בכל ההליך. כל מי שפונה אלינו זוכה לליווי בכל ההליכים ע"י קצינה מלווה. צה"ל מחיל גם הליך משמעתי נגד פוגעים, מאחר ולא הכל מתאים להליך פלילי. יש לנו מקרים ספורים בלבד של תלונות אנונימיות. המתלוננות אצלנו סומכות עלינו."

סג"ד ניקול אנגלנדר, היוהל"ם של שב"ס, הסבירה על השינויים בארגון מאז נחשפה פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע: "היו תקלות. למדנו. השתפרנו. היום יש מדיניות של אפס סובלנות. כיום, בכל אירוע פגיעה על רקע מינית, ממונת יוהל"ם מלווה בכל אחד מההליכים. כשמתלוננת מגישה תלונה, תמיד נעביר את הפוגע. בחיים לא נעביר את הנפגעת. אותה נשאיר ביחידה עם ליווי צמוד." לשאלת יו"ר הוועדה האם מי שהיה צריך לטפל בסוהרות שנפגעו בכלא גלבוע הוזז מתפקידו, ענתה סג"ד אנגלנדר: "הנושאים נמצאים בבדיקה כרגע."

היועמ"שית של הוועדה, עו"ד ענת מימון: "בחוק הטרדה מינית יש תקנות החלות על מעסיקים. תקנה 9 נוספה בהמשך וקבעה שהחוק יחול על מוסדות להשכלה גבוהה. לגבי גופי הביטחון, נקבע שזה יחול עליהם "בשינויים המחויבים". עו"ד לינא סאלם, נציגת משרד המשפטים, הסבירה כי לפי החוק, כל הוראות החוק והתקנות חלות על צה"ל ושב"ס והם עומדים במחויבויותיהם ומדווחים מיוזמתם על הנתונים. יחד עם זאת הדגישה כי "אנחנו בוחנים בימים אלה את תיקון החוק למניעת הטרדה מינית."

עו"ד הילה נויבך, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: "חובת הדיווח לוועדה והכשרות לא חלה על כוחות הביטחון. זה דורש כעת רק שינויים קטנים ולא רפורמה חקיקתית גדולה שתיקח זמן רב. אולי שהצבא יקים יחידות ייעודיות לעבירות מין בצבא. יש להם מערכת משפטית סדורה. הם יכולים לעשות זאת בקלות."

ח"כ תומא סלימאן: "לא רק בצבא ובשב"ס. גם במשטרה המצב לא מי יודע מה. בצבא חלו שינויים לאחרונה אבל אין שום סיבה המצדיקה שלא יהיו תקנות מחייבות למניעת הטרדה מינית. אני יודעת על מקרים שחיילים פגעו בנשים פלסטיניות. התרבות השוביניסטית האלימה לא נשארת מכוונת לכיוון אחד. כשזה קורה בתוך המערכת, זה קורה גם מחוץ למערכת. אין מקום שלא נגוע בנגע הזה בכל העולם."

בסוף הדיון סיכמה יושבת הראש ח"כ תומא סלימאן: "כל חוק מניעת הטרדות מיניות נמצא בבדיקה לקראת שינויים ושיפורים ואני מברכת על זה. הייתי מבקשת שמשרד המשפטים יקיים הידברות מול צבא, משטרה ושב"ס וידווח לנו בתחילת הכנס הבא על ההתקדמות והמסקנות כולל בדיקת האפשרות להקמת יחידות ייעודיות לטיפול במקרים שהזכרנו, לפי המלצות ועדת ברלינר. תבדקו גם אפשרות של חובת דיווח כדי ללמוד מהתוצאות."