ועדת החוץ והביטחון אישרה הבוקר (חמישי) לקריאה שנייה ושלישית את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022 (מ-1509) שיזמה הממשלה ברוב של ארבעה תומכים מול שני מתנגדים. הצעת החוק אושרה לאחר שהוועדה הצביעה בעד ההסתייגות (213 לחילופין א׳) של הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה, והליכוד – בכך הוראת השעה תהיה תקפה למשך 12 חודשים בלבד מיום פרסומה ולא למשך 20 חודשים כפי שהוצע בנוסח הקודם.
הצביעו בעד: ח"כ רם בן ברק, יו"ר ועדת החוץ והביטחון (יש עתיד) ח"כ משה טור פז (יש עתיד), ח"כ ניר אורבך (ימינה) וח"כ נירה שפק (יש עתיד).
הצביעו נגד: ח"כ אבתיסאם מראענה (העבודה) וח"כ מיכל רוזין (מרצ).
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, אמר: "אני מעביר את החוק בלב כבד וללא שמחה. בחוק הזה יש מספר בשורות: מעמדם של בני ה-50 ומעלה שנמצאים בישראל ישודרג להיתר מת"ק (מנהלת תיאום וקישור) והתוקף של רישיון תושב ארעי יינתן למשך שנתיים ולא שנה כפי שהיה עד היום. בנוסף שרת הפנים תהיה מחויבת בהקמת ועדה הומניטרית שתדון במקרים של אלימות בתוך המשפחה. הייתי רוצה להגיע למצב שאנחנו לא צריכים את החוק הזה, אבל אנחנו נמצאים במצב של לחימה תמידית ולכן בלית ברירה אנחנו מחוקקים חוקים שלא תמיד נוחים לנו. במציאות הביטחונית הנוכחית אין לנו אלא להגן על עצמנו. בהצעת החוק עשינו שינויים שיקלו בצורה מסוימת על המבקשים לקבל איחוד משפחות. הייתי רוצה לעשות יותר, אבל במציאות הפוליטית הנוכחית לא הצלחתי בכל מה שאני רוצה".
ועדת החוץ והביטחון אישרה את הסעיפים הבאים לקריאה שנייה ושלישית בחוק האזרחות והכניסה לישראל:
• חוק זה יעמוד בתוקפו למשך 12 חודשים מיום תחילתו. הממשלה תוכל להאריך את תוקף החוק עד שנה בכל פעם, בצו באישור הכנסת.
• הוסף סעיף מטרת החוק: "מטרתו של חוק זה לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, ובצדן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכל בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".
• רישיון ישיבה לבני זוג בעלי היתר, שונה כך ששודרג מעמדם של מי שנמצא בישראל בהיתר מת"ק.
חייבים להתקיים שני תנאים:
א. מלאו לו 50 שנים.
ב. הוא שוהה בישראל כדין עשר שנים לפחות.
• שרת הפנים תהיה מחויבת להקים ועדה הומניטרית ייעודית לבחינת בקשות מטעמים של אלימות במשפחה. החלטה סופית של השרה בבקשה שהוגשה לועדה תינתן בתוך שלושה חודשים.
• לפי שעה, המכסה השנתית המרבית של רישיונות או היתרים מטעמים הומניטריים יהיו זהים למספר הבקשות שאושרו בשנת 2018.
• בעתיד שרת הפנים תוכל לקבוע בצו, באישור הממשלה והכנסת, מכסה שנתית מרבית חדשה של רישיונות או היתרים, בכפוף להמלצה שתקבע ועדת הכנסת.
• רישיון ישיבה ארעי יינתן לתקופה של שנתיים, לעומת שנה כיום.
• שרת הפנים תהיה מחויבת לבטל היתר לשהייה או רישיון ישיבה בישראל אם הוכח כי בעל הרישיון עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים (מעשה טרור, ריגול או בגידה) למדינת ישראל.
• שרת הפנים תדווח בתחילת כל רבעון לוועדת חו"ב ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על מספר הבקשות, האישורים, והדחיות בנושא רישיון ישיבה וקבלת היתר שהייה בישראל. בנוסף יינתן דיווח על מספר הדיונים שהתקיימו בוועדות ההומניטריות.
• מי שהגיש בקשה ערב פקיעתו של החוק יראו את בקשתו כאילו הוגשה לפי חוק זה. בנוסף, מי שניתן לו רישיון ישיבה בישראל ערב תחילתו של החוק יראו אותו כאילו ניתן לפי החוק.
במהלך הדיונים על החוק חברי הכנסת התבטאו בעד ונגד:
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר: "חשוב לנו מאוד שהחוק יהיה בתוקף עד לחקיקת חוק יסוד ההגירה. כל עוד אין תוכנית קונקרטית לחקיקת חוק היסוד ההגירה, עדיף לא לשנות את הסטאטוס קוו הקיים ואני חושב שזה הפתרון הנכון. בהתאם לפסקת המטרה בחוק, התכלית שלנו היא לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) תקפה: "אני מתביישת בעצמי על כך שהחוק הזה עובר בקדנציה שבה אני בקואליציה. הוצאנו מתחת ידינו חוק שאפילו כוחות הביטחון לא חשבו עליו. מי שיצר את החוק הזה יצר פה חוק זדוני. סעיף המטרה הוא הסעיף הבעייתי ביותר שמגלה שלא מדובר בסיבה ביטחוני בלבד אלא בסיבה דמוגרפית. אני מקווה בעתיד שהחוק הזה יתוקן. הכנסת הזאת אטומה לזעקה שלנו, הקונסטלציה הפוליטית הנוכחית מאלצת אותנו להעביר את החוק הזה שהוא אנטי חוקתי ואנטי דמוקרטי. אני מקווה מאוד שיהיה לנו את האומץ להיטיב עם המשפחות הנפגעות בעתיד".
ח"כ ניר אורבך (ימינה) אמר: "שמענו פה בימים האחרונים דברים נוגעים אל הלב שבמעטפת צריכים לתת עליהם את הדעת. אבל, אני רוצה שנזכור מה הבסיס שלנו. תמיד צריך לזכור שאנחנו במאבק לאומי, יש לא מעט מקרים שאם החוק הזה לא היה קיים היינו נמצאים בסכנה קיומית אמתית".
ח"כ איבתסאם מראענה (העבודה) אמרה: "בלשון החוק נכתב על נישואים של בן ובת זוג. איך אפשר להילחם על זכויות אדם כאשר מתביישים לדבר על נישואים של אישה ואישה וגבר וגבר. יש חברה להט"בית במגזר הפלסטיני שנרדפת בגלל הנטייה המינית שלה ופה בכנסת לא מוכנים להכניס בהגדרת החוק את כלל הנטיות שיהיו רלוונטיות גם לקהילה הגאה".
