מממצאי הביניים של הוועדה שבחנה את פערי התיווך בשרשרת השיווק של הפירות והירקות, שהוגשו היום (שני) לשרים, עולה כי כאשר הקמעונאי קונה את הסחורה ישירות מחקלאי, חלקו של המקטע החקלאי מהמחיר לצרכן של כלל הפירות והירקות הטריים בשנת 2020, היה בממוצע 64%, כשהיתרה של 36% מיוחסת למקטע הקמעונאי.
הממצאים בדו"ח מלמדים אודות התועלת הפוטנציאליות לצרכן הישראלי, בדמות ירידת מחירי הפירות והירקות, כתוצאה מהפחתת מכסים על יבוא פירות וירקות, כפי שנבחן על ידי הממשלה.
באופן כללי, ככל שתרומתו של המקטע החקלאי למחיר הסופי לצרכן גבוהה יותר, כך התועלת הפוטנציאלית של הפחתת המכסים, שתוביל להגברת התחרות, צפויה להתגלגל באופן משמעותי יותר להשפעה על המחיר הסופי לצרכן.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
החוליות העיקריות בשוק הפירות והירקות בישראל הן חקלאים, סיטונאים וקמעונאים. לפי הערכות, במדינת ישראל אלפי משקים חקלאיים עוסקים בגידול פירות וירקות. משקים אלו ייצרו בשנת 2020 כ-3.2 מיליון טון של פירות וירקות. יחד עם זאת, היקף התוצרת של פירות וירקות בישראל דומה להיקפה בשנת 2000, בעוד שאוכלוסיית המדינה גדלה בכ-50% במהלך תקופה זו.
בנוסף, לפי ההערכות, בישראל פועלים עשרות סיטונאים. חלקם פועלים באופן עצמאי וחלקם פועלים במספר מצומצם של שווקים סיטונאיים. לצד הסיטונאים והחקלאים, פועלים קמעונאים אשר משווקים את התוצרת החקלאית ישירות לצרכן.
שווי הצריכה הכולל של פירות וירקות בישראל עמד נכון לשנת 2020 על 29.1 מיליארד ש"ח בשנה. מתוך סכום זה, היקף הצריכה של פירות וירקות טריים עמד על כ-24.7 מיליארד ש"ח.
אחוז ניכר מהפירות והירקות בישראל משווקים על ידי למעלה מ-20 רשתות שיווק גדולות. חלק מרשתות השיווק הגדולות מפעילות מרכזים לוגיסטיים עצמאיים (מרלו"גים) בעוד שרשתות שיווק אחרות מסתמכות על שירותיהם של סיטונאיים.
מההשוואה הבינלאומית שביצעה הוועדה, עולה ביחס לממצאים שצוינו, כי ישראל נמצאת "ברף הגבוה" מבחינת הנתח המיוחס למקטע החקלאי. עם זאת, חשוב לציין כי יש קושי מובנה בהשוואה זו, כיוון שבמדינות שונות החישובים מתבצעים בצורה שונה. לכל מדינה יש את המאפיינים הייחודיים לה המשפיעים על המחיר: שיעורי פחת, עלויות הובלה, אחסון, אריזה וקירור, שרשרת שיווק שונה, איכות הגידולים הנמכרת בשווקים, אקלים שונה וכיו"ב.
שיעור הרווח הגולמי הממוצע בשנת 2020 של הקמעונאים שיש להם מרלו"ג עמד על כ-33% ועל כ-26% אצל קמעונאים שאין להם מרלו"ג. הרווח התפעולי הממוצע של קמעונאים – עם מרלו"ג ובלעדיו – עמד בשנת 2020 על כ-6%.
הוועדה דנה גם בפרקטיקות מסחר שעלו בעדויות השונות שהוצגו בפני הוועדה. כך, הוועדה נחשפה לטענות חקלאים בדבר פרקטיקות מסחר כוחניות מצד הקמעונאים. בדומה, סיטונאים וקמעונאים העלו טענות דומות כנגד חקלאים גדולים אשר מחזיקים לטענתם בכוח עודף.
הוועדה זיהתה מספר מאפיינים, מנגנונים ותהליכים בשרשרת התיווך כולה, העשויים להעיד, טרם בדיקתם לעומק במסגרת דוח הביניים, על כשלים תחרותיים, ושעל פניו ראוי לבחון בכדי ליעל ובכך להוזיל את המחיר לצרכן. הוועדה תבחן פרקטיקות אלה לעומק בהמשך עבודתה ותמליץ על צעדים לייעול השוק והגברת התחרות בהתאם.
בראש הוועדה לבדיקת פערי התיווך לצרכן בנושא פירות וירקות, עומד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר רון מלכא, וחברים בה מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, עו"ד נעמה קאופמן-פס, הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, איליה כץ.
