ועדת החוץ והביטחון צמצמה את החיסיון על הדיונים בפרשת הצוללות

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ רם בן ברק התכנסה היום (שלישי) כדי לדון בפתיחת הדיונים לציבור של ועדת החקירה הממלכתית לבחינת תהליכי רכש כלי השיט והצוללות. ועדת החוץ והביטחון החליטה לצמצם את החיסיון על הדיונים והפרוטוקולים כך שההוראות הכלליות לגבי פומביות הדיונים ופרסום הדו"חות יחולו על עבודת ועדת החקירה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אשר גרוניס שיעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית, יקבע אילו פרוטוקולים ניתן יהיה לפרסם לציבור. בנוסף נקבע כי כל המידע שקשור ליכולות ולהיבטים המבצעיים של הצוללות יישאר מסווג.

ההחלטה התקבלה פה אחד ברוב של 5 תומכים ו- 0 מתנגדים ונמנעים.

יו״ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) אמר: "כל תהליך קבלת ההחלטות יהיה פומבי לציבור. הקמת ועדת חקירה לרכש הצוללות הינה החלטה נכונה והכרחית, עם זאת, פומביות הועדה חשובה לא פחות. לאחר חוסר ההסכמה של הועדה לקיים את הועדת חקירה תחת סעיף 23 באופן גורף קיימנו דיונים רבים במטרה לגבש החלטה שתוסכם על הצדדים. ההחלטה שלנו קובעת שכל דיוני הועדה יהיו תחת סעיפי פומביות ופרסום מלבד יכולות והיבטים מבצעיים אשר יהיו תחת חיסיון".

(רא"ל במיל') דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר התייחס לאפשרויות של מקרי שחיתות נוספים בתוך מערכת הביטחון: "השחיתות נעשתה הרבה יותר פעמים ממה שאנחנו מעלים על דעתנו. לדעתי הרכש נעשה ללא סמכות תוך ניצול רגיש של הסוגיה הביטחונית. צריך לבדוק האם בצע כסף עיוות את תהליך קבלת ההחלטות". הרמטכ"ל לשעבר חלוץ טען כי דלתיים פתוחות צריכות להיות העיקרון המוביל ופתיחת הדיונים לציבור תמנע את התופעה של הדלפות לתקשורת.

ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון שמוביל את המאבק לפתיחת הדיונים לציבור טען כי "יש ניגוד עניינים מוסדי. אותם אנשים שמבקשים לקיים את הדיון בדלתיים סגורות הם אותם אנשים שגרמו לפרשה הזאת להיפתח ולהגיע לוועדת חקירה ממלכתית". ד"ר שרגא התייחס למקרה היחיד בעבר של ועדת חקירה שהייתה בדלתיים סגורות: "חשוב להגיד שמלבד ועדת אגרנט מעולם לא נעשה שימוש באפשרות של סעיף 23 שמאפשר דיון בוועדת חקירה ממלכתית בדלתיים סגורות".

(אלוף במיל') דן הראל, שכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון בתקופה המדוברת של רכש הצוללות וכלי השייט אומר כי ניסו להכריח את מערכת הביטחון לרכוש מערכות נשק מסוימות כדי שאנשים יוכלו לגזור קופון. לדברי האלוף במיל' הראל: "היה לי ברור בזמן אמת שהפרשה הזאת תגיע למישור הפלילי. כאשר המשטרה התחילה לחקור את הפרשה הבאתי להם את כל החומרים שאספתי לאורך השנים". מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל טען: "אם ועדת החקירה הממלכתית תהיה חסויה זאת תהיה החטאה למטרה שלשמה הוועדה הוקמה".

לדבריו של (אלוף במיל') עמוס מלכא, לשעבר ראש אמ"ן בצה"ל חיל הים מעולם לא דרש רכש של ספינות נגד צוללות ומעולם לא נומקו הסיבות מדוע תאגיד טיסנקרופ נבחר ולא תאגידים או חברות אחרות. אלוף במיל' עמוס מלכא טען בפניי חברי הוועדה כי "כל הפרוטוקולים של תהליך קבלת ההחלטות נעלמו".

מי שהגיב לדברים של אנשי מערכת הביטחון לשעבר היה עו"ד איתי אופיר, יועמ"ש משרד הביטחון. לטענתו של יועמ"ש משרד הביטחון: "יש כאן יותר נושאים ביטחוניים רגישים מאשר היו בדיונים של ועדת אגרנט". לטענת עו"ד אופיר הפרשה הזאת עוסקת בנושאים ביטחוניים ובנושאי חוץ שצריכים להישאר בפורמים הנכונים ולא לענייני הציבור הרחב.

יו״ר התנועה לאיכות השלטון, עו״ד ד״ר אליעד שרגא, הגיב להחלטת הוועדה: ״אנו מברכים את ועדת חוץ וביטחון בראשות ח״כ רם בן ברק על ההחלטה שהוביל בניגוד לעמדת הממשלה. בדיוק לשם כך ישנם איזונים ובלמים בין רשויות החוק. השקיפות ניצחה, ובנושא כה קרדינלי לביטחון המדינה – הדבר היה מתבקש כפי שטענו כל הדרך. אנו מאחלים לוועדה בראשות נשיא העליון בדימוס גרוניס הצלחה במשימתה החשובה להביא לחקר כל האמת בפרשת השחיתות החמורה, שכאשר פרטיה יתגלו לציבור, היא תזעזע את אמות הספים. פומביות הדיונים חיונית לאמון הציבור. אנו מודים לבכירי מערכת הביטחון לדורותיה שהתייצבו לצידנו לאורך כל הדרך, גם בוועדה הנוכחית במאבק על השקיפות״.