בסוף מגילת אסתר הוזכר שלאחר שהתהפך גורל היהודים לטובה וחוזקם בעיני המלך עלה, רבים מהגוים התגיירו מחשש שמא ייהרגו. "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם".
וכעת נדון –
1. מיהו יהודי?
2. מה התהליך שאדם צריך לעבור בשביל להתגייר?
3. מה הדין אם התגלה לאחר שהתגייר, כי כוונת הגיור היתה לשם מניע חיצוני (נשואין לבן זוג יהודי וכדו'), אם הגיור יתבטל?
4. ומה הדין אם חזר הגיור והמיר את דתו?
במשפט העברי ובחוק.
במשפט העברי –
הגמ' (מסכת קידושין סח:) והספרא (אות ל') דורשים מהפסוק "ואיש איש מבני ישראל" (ויקרא י"ז י'), מכפילות הלשון "איש" שהקביעה על אדם האם הוא יהודי או שאינו יהודי, נקבע ע"פ דתה של אמו, כלומר שאם היא יהודיה אזי הוולד יהיה אף הוא יהודי אפי' אם אביו אינו יהודי במוצהר, וכן נפסק להלכה ברמב"ם (יעויין לקמן). וכן נכתב בגמ' (עבודה זרה נט.) שמי שאינו יהודי ובכ"ז רוצה להצטרף לעם – צריך הוא לעבור 'גיור', כלומר ללמוד את הלכותיו של העם היהודי ולעבור ברית מילה ולטבול במקווה. ופסקו השו"ע (יו"ד רס"ח) והרמב"ם (איסורי ביאה פי"ד) שכשמגיע אדם ומבקש להתגייר, תחילה צריכים הדיינים אם כוונותיו באמת טהורות ובאמת הוא רוצה להיות חלק מהיהדות, ואם גילו שכוונותיו טהורות, אזי בנוסף צריך גם לשכנעו שלא עדיף לו להתגייר.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ואם בכ"ז עדיין מתעקש האדם ורוצה להתגייר – אזי מקבלין אותו לתהליך הגיור, ובתהליך הוא צריך ללמוד שלשה נושאים עיקריים- 1. אודות ה', 2. איסור עבודת האלילים, 3. מצוות היהדות – חלקן הקלות וחלקן החמורות, אך מחוייבים הדיינים שלא להרבות עם המתגייר בלימוד המצוות הקשות ועונשן בכדי שלא לגרום לו לשברון לב לפחד ולייאוש. ולאחר שמשוכנעים הדיינים שהוא יודע את רוב המצוות – אם עדיין מסכים ומתחייב לקבל ולשמור את כל המצוות – אזי ביה"ד מלין ומטבילין אותו במקווה (יעויין בפסקי עוזיאל ס"ה).
אך, יש עוד סוג של גיור שבמידה ויש ספק לגבי יהדות של אדם מסויים, אזי 'יגיירו' אותו שוב ויעשו לו גיור לחומרא שכוללת מילה וטבילה במקווה ללא ברכה, וע"י כך יתחזק בירור יהדותו ("גיור לחומרא"). וכן נכתב בגמ' (יבמות כד:) שאדם שהתגייר לטובת חיתון עם בת/ן זןג יהודי ו/או בשביל כל מניע חיצוני אחר, אזי דינו שהגיור לא יחול והוא לא יקרא כיהודי. וכך גם פסק הרמב"ם (הל' איסורי ביאה פי"ג הי"ז) שאדם שמטרת גיורו הוא ל"אחד מהבלי עוה"ז" כדבריו, אזי הגיור לא יחול, אולם מוסיף וכותב שאם כבר אחרי שהגר טבל וכבר נימול, רק כעת נודע לביה"ד סיבה זו, אזי בדיעבד יישאר כיהודי בגלל שהבר הוא יצא מכלל גוים ונאמין שאולי ההליך שעשה יגרום לו להישאר יהודי לתמיד אפי' שעוונותיו לא היו אמיתיות.
וכן פסק הרמב"ם (שם) שלאחר שגר שהתגייר, גם אם יווצר מצב והוא יחזור לסורו ויעבוד שוב עבודת אלילים, אפ"ה הוא יישאר כיהודי. והביא ראיה לדבריו – מנשותיהם של שלמה המלך ושמשון הגיבור שהיו גיורות ואפי' שחזרו לסורן לעבודת האלילים, בכ"ז הן נשארו נשותיהם ולא ראינו ששלמה המלך ושמשון הגיבור גירשו אותן, וכך נפסק להלכה בשו"ע (יורה דעה רס"ח הי"ב). ובטעם לדבר יוזכר דברי הרב חיים דרוקמן שאם נאמר שאותו משומד היה עֵד בעת גירושיה של אישה שהגט אכן ניתן בידה והגירושין היו כהלכה, ואם כעת כשחזר לסורו ונהיה מומר נאמר שיהדותו נפסלת – יוצא שאם נישאה לאחר וילדה ילדים אזי הם יהיו ממזרים בגלל פסילת יהדותו של העד… לכן כדי למנוע מקרים כאלו, פסקו חז"ל שאפי' שהוא נהיה משומד בכל זאת יהדותו אינה מופקעת.
אולם, יש כמה אופנים שבהם אם יוכח שהגיור חזר לעבודת האלילים, אזי יהדותו תיפקע מלכתחילא ותהיה כלא קיימת מעולם, כגון: הגמ' (כתובות ט.) כותבת שאם אביו גייר את בנו כשהיה ברשותו של אביו (עד גיל 13 שאביו עדיין שולט בו), וכשהגיע לגיל 13 החליט הגר שלא מעונין להמשיך להיות יהודי, אזי יהדותו נפקעת מלכתחילא. וכן פסק הרה"ר לישראל לשעבר הגר"ע יוסף זצ"ל (בספרו שו"ת יביע אומר יו"ד ח"י כ"ז) שבאופן שהוכח שהגר לא קיים את מצוותיו כיהודי אפי' בסמוך למועד הגיור שלו, אזי יהדותו מופקעת מלכתחילה, ואילו הרב שלמה גורן פסק בצורה יותר חמורה (פס"ד האח והאחות המפורסם) שגם אם הגר לא היה מנהל אורח חיים כיהודי מן השורה (כג' מחלל שבת בפרהסיא וכדו') אזי יהדותו תיפקע מתחילתה. אולם הרב מרדכי אליהו ז"ל החמיר אף הוא (בספרו שו"ת מאמר מרדכי יו"ד ח"א י"ג) עוד יותר מהרב גורן ופסק שאם הגיור לא מקיים (אפי') מצוות דרבנן כג' מוקצה, אפ"ה גיורו בטל למפרע.
בחוק –
בחוק נפסק (חוק השבות ה'תש"י – 1950) ש"יהודי" – הכוונה למי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת" עכ"ל, (סעי' 4ב לחוק).
כיום, במדינת ישראל ישנם כמה סוגי גיור:
1. גיור אזרחי – הכוונה לגיור שנעשה בעיקר על ידי בתי דין מיוחדים לגיור בישראל שפועלים מטעם הרבנות הראשית בהתאם לכללי ההלכה וההנחיות בנושא.
2. גיור צבאי – הרבנות הראשית הצבאית מפעילה גם היא מכון לגיור במסגרת הצבא. התוכנית מאפשרת לחיילים לעבור את תהליך הגיור במסגרת שרותם הצבאי.
וכן, קבע בית המשפט העליון שהליך גיור שהתקיים בבית דין פרטי יוכר הגיור מטעם המדינה ויופיע כיהודי במשרד הפנים (בג"צ 11013/05). בעתירה מנהלית שהוגשה כנגד שר הפנים, קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לבטל גיור שכבר הוכר בשל אי שמירת תורה ומצוות (פס"ד בג"צ ע"מ 37251/17), וממילא דעתם זו היא ההיפך מדעת ההלכה שכמו שראינו לעיל גר שלא יקיים מצווה אחת ממצוות התורה, אזי גירותו מופקעת. בברכת פורים שמח והצלחה בכל. בן ציון כהן.
