העותרת והמשיב 4 (להלן: המשיב) חתמו בשנת 2017 על הסכם הורות משותפת ובשנת 2020 נולדה בתם הקטינה (להלן: הקטינה). בסמוך לאחר לידת הקטינה נתגלע סכסוך בין העותרת לבין המשיב ובחודש מאי 2020 הגיש המשיב בקשה ליישוב סכסוך שנגעה בעיקרה לזמני השהות שלו עם הקטינה. ביום 20.10.2020 מינה בית המשפט לענייני משפחה עובדות סוציאליות לסדרי דין לבחינת זמני השהות וכל עניין נוסף שקשור לקטינה (להלן: העו"ס לסדרי דין או העו"ס). נקבע כי תסקיר ראשון יוגש על ידי העו"ס לסדרי דין תוך 30 ימים.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים
נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי
כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.
לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל
נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין
כחלק מהכנת התסקיר נפגשה העותרת עם העובדות הסוציאליות לסדרי דין ובמסגרת שיחתה שתפה אותן באירוע קשה מעברה (שלא זה המקום לפרט בעניינו; להלן: האירוע). לדברי העותרת, במסגרת אותה שיחה ביקשה שכל פרט על האירוע לא יוזכר בתסקיר שהן תערוכנה. ביום 25.11.2020 הוגש התסקיר לבית המשפט לענייני משפחה, ובמסגרתו נכלל מידע על אודות האירוע, לרבות מידע רפואי. יוער כי בדף הפתיחה של התסקיר, שהופנה לשופטת בית המשפט לענייני משפחה, צוין כי "תשומת לב כבוד ביהמ"ש, בתיאור דברי האם היא ביקשה להשאיר מידע חסוי" (מוצג ע/6 לעתירה). בו ביום הגישה העותרת בקשה להטלת חיסיון על התסקיר ובית המשפט נעתר לבקשה. הגם שכך, קודם להטלת החיסיון, כעולה מהעתירה שלפניי, נחשף התסקיר לעיני המשיב ובא כוחו. בסמוך לאחר מכן הגישה העותרת בקשה להחלפת העו"ס לסדרי דין שיטפלו במשפחה, נוכח חשש לניגוד עניינים (בשל כוונת העותר למצות זכויותיה נגד העו"ס). בית המשפט ציין כי הסמכות לקבוע את הלשכה המטפלת נתון בידי העובדת הסוציאלית המחוזית (היא המשיבה 2 בעתירה דנן, להלן: העו"ס המחוזית), וקבע כי ככל שהעותרת עומדת על הבקשה, היא תועבר לעיון העו"ס המחוזית.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ביום 6.1.2021 הגישה העותרת תביעה אזרחית נגד העו"ס לסדרי דין בין היתר בעילות של פגיעה בפרטיות, הפרת חובה חקוקה, לשון הרע ורשלנות מקצועית (תביעה זו עודנה מתבררת; להלן: התביעה האזרחית). ביום 7.3.2021 עדכנו העו"ס לסדרי דין את בית המשפט לענייני משפחה על הגשת התביעה האזרחית, ציינו כי הן ממתינות להחלטת היועצת המשפטית של משרד הרווחה והביטחון החברתי (להלן: משרד הרווחה) לעניין המשך הטיפול במשפחה, וביקשו דחייה בהגשת תסקירים. בהמשך לכך, פנתה גם מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית הרלוונטית לבית המשפט בבקשה לפטור את המחלקה מהמשך הטיפול בתסקירים המבוקשים. בית המשפט לענייני משפחה הורה ביום 22.3.2021 לעו"ס המחוזית להורות על זהות הלשכה שתטפל במקרה. ביום 4.4.2021 הגישה העו"ס המחוזית הודעה לבית המשפט המחוזי שבמסגרתה צוין כי לאחר התייעצות עם היועצת המשפטית במשרד הרווחה ועם העובדת הסוציאלית הראשית הוחלט שהמחלקה המטפלת תמשיך לעסוק בעניינם של העותר והמשיב, וזאת חרף התביעה האזרחית. בהמשך לכך הורה בית המשפט לענייני משפחה על הגשת תסקירים תוך 45 ימים (יוער כי בשלב זה ביקשה העותרת כי בית המשפט לענייני משפחה יפסול את עצמו ולאחר שבקשתה נדחתה, נדחה גם ערעור בעניין שהוגש לבית משפט זה, ע"א 3096/21 פלונית נ' פלוני (18.5.2021)).
על החלטת בית המשפט להותיר את הטיפול במשפחה בידי העו"ס לסדרי דין הגישה העותרת בקשת רשות לערער, וזו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, שקבע כי החלטת העו"ס המחוזית ניתנה במסגרת סמכותה וכי מדובר בהחלטה "שאינה בסמכותו של ביהמ"ש קמא" ועל כן אין מקום להתערב בה. עוד ציין בית המשפט המחוזי שקיים קושי במועד הגשת בקשת הרשות לערער. ביום 11.5.2021 הגישה העותרת עתירה מינהלית נגד המועצה האזורית ונגד משרד הרווחה, ובגדרה עתרה להורות על החלפת העו"ס לסדרי דין (להלן: העתירה המינהלית). העתירה נמחקה בשל העדר סמכות עניינית.
ההליך בבית המשפט לענייני משפחה המשיך להתנהל במקביל, ובחודש נובמבר 2021 ביקשה העותרת כי בית המשפט יורה על העברת סמכויות העו"ס לסדרי דין לידי הפסיכולוגית המומחית שמונתה בהחלטת בית המשפט. בקשה זו נדחתה. עוד יצוין כי בחודש דצמבר 2021 הודיעה העו"ס המחוזית כי עניין הטיפול במשפחה הובא להתייעצות עם העובדת הסוציאלית הראשית, העובדת הסוציאלית הארצית, הממונה המחוזית, ראש הצוות במחוז והיועצת המשפטית במשרד הרווחה וכי תימסר הודעה בנוגע לזהות העו"ס לסדרי דין בתיק. מהודעת עדכון שהוגשה לאחר הגשת העתירה עולה כי הוחלט שהעו"ס לסדרי דין שטיפלו בתיק ימשיכו בטיפול בו (להלן: ההודעה האחרונה מיום 10.3.2022). עוד יצוין כי בית המשפט הורה לעו"ס לסדרי דין להגיש דיווח משלים ובו המלצות לעניין זמני השהות עד ליום 15.3.2022.
מכאן העתירה שלפניי, שמורכבת משני ראשים: ראשה הראשון של העתירה מכוון להחלטת העו"ס המחוזית מיום 4.4.2021 שלא להעביר את הטיפול בעניינם של הצדדים לטיפול מחלקה אחרת. כנטען, החלטה זו אינה סבירה ואינה מידתית והתקבלה תוך שקילת שיקול זר (סיוע לעו"ס לסדרי דין בתביעה האזרחית) ותוך התעלמות משיקולים רלוונטיים אחרים. ראשה השני של העתירה מכוון לבטלות הוראת סעיף 20 סיפא לפרק 3.20 להוראות תקנון העבודה הסוציאלית (מדובר בקובץ של הוראות והנחיות מטעם המנהל הכללי של משרד הרווחה; להלן: תע"ס) שקובעת: "הגשת תביעה כנגד עו"ס לעניין ס"ד אינה מבטלת את מעורבותו של אותו עו"ס בטיפול במקרה" (להלן: הוראת התע"ס). לטענת העותרת אין מקום לקיומה של הוראה כאמור, שלדבריה מכשירה פעילות עובד ציבור בניגוד עניינים. יוער כי במסגרת העתירה התבקש גם צו ביניים להשהיית פעילותן של העו"ס לסדרי דין.
ביום 7.3.2022 הורה בית המשפט לעותרת להודיע אם מיצתה הליכים בכל הנוגע לראשה השני של העתירה, שמכוון כאמור להוראת התע"ס. ביום 10.3.2022 הגישה העותרת הודעה שבמסגרתה תיארה את העתירה המינהלית שהגישה (אשר תוארה לעיל, ונמחקה מחמת חוסר סמכות עניינית), וביקשה לראות בה "כמי שמיצתה הליכים" בכל הנוגע לראש זה של העתירה.
לאחר שעיין בעתירה ובצרופותיה, כמו גם בהודעות העדכון מטעם העותרת, הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. תחילה, בכל הנוגע לראש העתירה שמכוון להוראת התע"ס – מצאתי כי העותרת לא מיצתה הליכים בסוגיה זו. כפי שציינו לא אחת, לפני הגשת עתירה לבית משפט זה על העותר לפנות לרשות המוסמכת על מנת לאפשר לה להגיב לטענותיו (ראו, למשל, בג"ץ 359/22 עיריית טירת כרמל נ' כנסת ישראל, פסקה 5 (16.1.2022); בג"ץ 7341/20 פלונית נ' משרד החינוך (28.10.2020)). בהקשר זה כבר צוין כי אף אם הפנייה המוקדמת לא תחסוך את הצורך בהתדיינות משפטית, הפנייה לרשות המוסמכת ותשובתה תורמות לגיבוש התשתית המשפטית והעובדתית שמאפשרת לבית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית (בג"ץ 511/22 חמידאן נ' משטרת ישראל (16.2.2022); בג"ץ 7129/20 היכל תרבות בכרמיאל ע"ש נרקין בע"מ נ' שר התרבות (19.10.2020); בג"ץ 7505/10 ראש מועצת הכפר חרבתא בני-חארת נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, פסקה 5 (25.7.2011)). העותרת לא הציגה פנייה מוקדמת כאמור, אך טענה שיש לראות בה כמי שמיצתה הליכים נוכח הגשת העתירה המינהלית. לא מצאתי לקבל טענה זו. עיון בעתירה המינהלית מגלה כי לא נכללו בה הטענות העקרוניות שמובאות במסגרת העתירה שלפניי בנוגע להוראת התע"ס. זאת ועוד, כאמור, העתירה נמחקה על הסף בהיעדר סמכות עניינית ולא הוגשה במסגרתה תגובה של משרד הרווחה בסוגיה דנן. משאלה הם פני הדברים, איני סבור כי ניתן לראות בעתירה המינהלית מיצוי הליכים ראוי ולכן דין העתירה – בראשה זה – להימחק על הסף. ברי כי טענות העותרת בהקשר זה שמורות לה לאחר מיצוי הליכים כדין.
אשר לראשה הראשון של העתירה, שעניינו בהחלטת העו"ס המחוזית מיום 4.4.2021 שלא להעביר את הטיפול במשפחה מידי העו"ס לסדרי דין, דינה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. לפני בית משפט זה הובאו בעבר לא אחת עתירות שכוונו להתנהלות גורמי רווחה – לרבות עובדים סוציאליים לסדרי דין – במסגרת הליכי משפחה. נקבע כי המקום לברר טענות אלו, ובכלל זאת טענות מינהליות, הוא בבית המשפט לענייני משפחה. כך, בעניין פלוני, הפנה בית המשפט את העותרת להעלות טענותיה שמכוונות לפגמים בהתנהלות "ועדת תסקירים" בבית המשפט לענייני משפחה:
"[…] לעותרים סעד חלופי. התסקיר שלצורך הכנתו התכנסה הוועדה נערך בהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה במסגרת הליך המתנהל בין האם לאב בעניין סידורי הראייה של הקטין. […] תסקיר זה […] ייבחן על ידי בית המשפט לענייני משפחה לאחר הגשתו, והוא שייקבע את המשקל שיש לייחס לו […] ככל שלעותרים השגות באשר לאופן עריכת התסקיר ולמשקל שיש לייחס לו כתוצאה מאופן עריכתו – עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניין זה. […]
נתנו את דעתנו לכך שבגדרה של העתירה מועלות טענות הנוגעות לחוקיות פעולות גורמי משרד הרווחה, ואולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשנות מקביעתנו כי קיים לעותרים סעד חלופי. דומה הדבר לאותם המקרים בהם מוגשות עתירות לבית משפט זה בנוגע לחוקיות פעולות רשויות האכיפה אגב העמדה לדין פלילי. באותם המקרים – כאשר היה מדובר בטענות של נאשם בדבר פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (לרבות בשלב החקירה) – נקבע על ידי בית משפט זה כי על אף כי לבית משפט זה, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, הסמכות לבחון את תקינות מעשיהם של גופי שלטון הרי ש'דרך המלך' להעלאת טענות מעין אלה היא במסגרת ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית וכי על כן דין העתירות להידחות על הסף" (בג"ץ 2592/10 פלוני נ' פקידת סעד לסדרי דין, פסקה 8 (26.4.2010) (להלן: עניין פלוני)).
הקביעה כי הערכאה המתאימה לבירור טענות אלו היא בית המשפט לענייני משפחה נשענת על מספר נימוקים מהותיים: ראשית, בצורה זו ימנע פיצול הדיון ולא ינוהלו שני הליכים נפרדים בסוגיות קרובות. פיצול שכזה אינו רצוי הן מטעמי יעילות וחיסכון במשאבים שיפוטיים, הן מטעמי התארכות ההליך העיקרי. בהקשר זה יש לציין כי במקרים רבים מעורבים בהתדיינות קטינים, ומשכך יש לתת משקל לייעול ההליכים ולמניעת התמשכותם. שנית, לבית המשפט לענייני משפחה כלים מתאימים לבחינת שאלות עובדתיות שעשויות להתעורר במסגרת בירורן של הטענות המינהליות. שלישית, לבית המשפט לענייני משפחה כלים מתאימים להתמודדות עם פגמים שנפלו בהתנהלות גורמי הרווחה – לרבות סעדים מתונים יותר מבטלות החלטה, דוגמת קביעת המשקל שייוחס לתסקיר שיוגש (ראו: בג"ץ 5474/19 פלוני נ' משרד העבודה והרווחה – מדינת ישראל, פסקה 2 (20.8.2019); בג"ץ 906/14 פלוני נ' עיריית ירושלים, פסקה 17 (10.3.2014); בג"ץ 2786/13 פלוני נ' עיריית בני ברק, האגף לשירותים חברתיים, פסקה י (14.7.2013); עניין פלוני, פסקה 8; כן ראו, בכל הנוגע לנימוקים האמורים במסגרת ההליך הפלילי: בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל (6.2.2006); ומהעת האחרונה, דנ"פ 5387/20 רותם נ' מדינת ישראל, פסקה 60 לפסק דיני (15.12.2021)). זאת ועוד, כפי שציין גם בית המשפט לענייני משפחה במקרה דנן – העו"ס לסדרי דין משמש כידו הארוכה של בית המשפט, ואף מטעם זה ראוי כי הטענות שמכוונות להתנהלותו (כמו גם לזהותו), יתבררו בבית המשפט לענייני משפחה. נוכח כל האמור לעיל, הרי שלעותרת יש סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה.
לבסוף, בית המשפט ציין שלא נעלמה מעיניו העובדה שהעותרת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה שיתערב בהחלטת העו"ס המחוזית (ואף הגישה בהקשר זה בקשת רשות לערער). חרף נסיבות אלו, איני סבור כי הסעד המתאים במקרה דנן הוא התערבות בית משפט זה בהחלטת העו"ס המחוזית. לפני העותרת עומדת האפשרות לשוב ולפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה, ובכלל זאת ביחס להודעה האחרונה מיום 10.3.2022. בית המשפט יכריע בבקשה כאמור, ככל שתוגש, כחוכמתו וברי כי איני מביע עמדה לגופם של דברים.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.
