ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ בועז טופורובסקי, קיימה היום (שני) דיון המשך בנושא טיפול בגורמי סיכון וכשלי בטיחות של משאיות, אוטובוסים והסעות ילדים, זאת לאחר שבתחילת ינואר נחשפו לא מעט כשלים בטיפול בנושא. בישיבה הקודמת דרש ח"כ טופורובסקי דיווח על הפעולות שצריכות להיעשות ומי לא מבצע אותן, ובשל העובדה כי לא התקבלה תגובת משרד התחבורה החליט היו"ר טופורובסקי לכנס שוב את הוועדה בנושא. בנוסף דנה הוועדה בקידום והטמעת טכנולוגיות מצילות חיים בסוגי כלי רכב שונים. בפתח הישיבה אמר ח"כ טופורובסקי: בישיבה הקודמת עלו מספר כשלים מדאיגים לאור זאת פנינו לרלב"ד ולמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקבל תשובה בנושאים הללו.
דלית רגב , מנהלת אגף פיקוח ובקרת רכב , משרד התחבורה, התייחסה לבעיות שעלו בדיון הקודם ולתשובות שדרש ח"כ טופורובסקי, וציינה כי בשנת 2020 נבדקו 2,027 מוניות ואוטובוסים מכל הסוגים (אוטובוס, אוטובוס זעיר ציבורי ואוטובוס פרטי), כאשר 207 מהם (10%) הורדו מהכביש בשל ליקויים. בשנת 2021 נבדקו כ-11,000 רכבי משא מכל הסוגים, מתוכם 2,900 רכבי משא מעל 10 טון – 11% מהמשאיות שנבדקו קיבלו הודעת אי שימוש בשל ליקויים בטיחותיים. יש לנו 5 ניידות שפועלות בשטח ובמשאבים הללו אנחנו עושים כמה שיותר.
באשר לשמירה על כשרות הנהגים המקצועיים עלה כי משרד התחבורה סובל מהעדר משאבי פיקוח בכל התחומים, בתחום קציני הבטיחות למשל יש מפקח אחד על 2,100 קציני בטיחות בתעבורה. מהנתונים עולה, כי בשנת 2021 בוצעו 928 פיקוחים על חברות בהם מועסקים קציני בטיחות, ובינואר-פברואר השנה עוד 134 פיקוחים. מתבצעות פעולות לקידום מפרצי חניה ותחנות ריענון למשאיות, ובצוע מיפוי של 24 נקודות. יותר ממחצית מהמקומות נבדקו בדיקה ראשונית והתברר כי ניתן להתחיל בתכנון והוקצה לכך תקציב. כמו כן בוצעה עבודת מטה לתיקון התקנה העוסקת בשעות עבודה ומנוחה של הנהגים וכן מקודמים ההליכים להטמעת השימוש בטכוגרף הדיגיטלי. לגבי ריתום מטענים ברכב כבד נכון להיום עולה כי רק 25% מהנהגים עברו הכשרה (כ-20 אלף נהגים מתוך 80 אלף).
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
היו"ר טופורובסקי שאל את נציגי משרד התחבורה באיזה תדירות אתם בודקים הסעות ילדים? יכול להיות שאנחנו לא בודקים מספיק בצפון בדרום וביו"ש? ח"כ אורית סטרוק הצטרפה אף היא לשאלת היו"ר ואמרה: אני מבינה מתוך הדברים כי 90% מהאוטובוסים שלא נבדקו אנחנו לא יודעים מה מצבם. מה קורה במועצות האזוריות ובאיו"ש שם יש צורך רב יותר בהסעות מאשר בערים.
ראש תחום ניידות הבטיחות במשרד התחבורה, יוסי שנלר, התייחס לשאלות ואמר כי פעם בחודש עושים בדיקות של היסעים לבתי ספר ובודקים את תקינותם בכל הארץ אך מתרכזים יותר במרכז. בנוסף, יש 40 – 50 חברות שאנחנו מזמנים לבדיקה יזומה בחודש ספטמבר מכל רחבי הארץ מניח שחלק מהאוטובוסים נבדקו במסגרת בדיקות אילו.
יו"ר איגוד מועצת המובילים בישראל, גבי בן הרוש, אמר כי צריך לעשות בדק בית בנושא הליקויים באוטובוסים ומשאיות מפני שקציני הבטיחות בחברות אמורים לחתום כל חודש על תקינות הרכבים לכן לא ברור למה יש נתונים כפי שציין משרד התחבורה. גם בנושא מדריכים להכשרות יש מחסור גדול וכדאי שמשרד התחבורה ייתן מענה דחוף לכך.
יו"ר הוועדה טופורובסקי הקשה ושאל את נציגי משרד התחבורה: "האם מטילים סנקציות על קציני בטיחות שלא פועלים כראוי?"
דלית רגב, נציגת משרד התחבורה, השיבה: "יש לנו כלים להטלת סנקציות. לצערי כרגע גם המפקח היחיד שהיה כבר לא קיים ויש מחסור בכוח אדם בתחום הזה. אנו נמצאים בהליכי איוש של 3 תקנים מתוך 8 קיימים ומבקשים תקנים נוספים".
מנהל אגף הנדסה ותקינה במשרד, דורון קוגמן, ציין, כי בנושא הטכוגרף הדיגיטלי, ברבעון הבא יופץ מכרז ולאחר שנה יאושרו כרטיסים חכמים כאשר ברבעון הראשון בשנת 2024 יוטמעו הכרטיסים ברכבים.
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), שניר זיידל, אמר: "מוקם צוות אכיפה בימים אלה בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. אנחנו הגשנו למשרד התחבורה מסמך סטאטוס בנושא פתרונות לגורמי הסיכון הללו". הוא ציין, כי יש צורך דחוף לטפל במחסור של 3000 נהגים ברכב כבד ו-3000 נהגים בתחבורה ציבורית, ואמר כי הנושא הזה לא התקדם מאז 2014 לצערו. "אין ספק שצריך לשפר את מעמד המקצוע ולהעלות את הרמה והתנאים המוצעים. אנחנו לוקחים את זה כנושא אבל כרגע אין תכנית מסודרת אנחנו עובדים על כך, כל למשל רעיון אחד הוא לתת למאות נהגים משתחררים שהוכשרו בצבא להשתלב בתחום", אמר זיידל.
יו"ר ועד 'אפיקים' ונהג אוטובוס, יוני קריספין, סיפר מניסיונו על תנאי ההעסקה של הנהגים:" אני בקושי נח בין נסיעה לנסיעה, שלא לדבר על שעות שינה. אני צריך לשתות XL (שתייה ממריצה) ואוכל שוקולדים כדי להישאר ערני. שלא לדבר על הפסקה לשירותים, זה לא כמו נהגי משאיות שעוצרים בתחנות דלק אני עוצר את האוטובוס משתין בבקבוק או מרים מכסה מנוע כדי להתפנות, אילו תנאים לא הגיוניים".
ישראל גנון, יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, אמר בדיון, כי "יש היום מאות אלפי נהגים בכביש, והנהגים צריכים לדעת דברים ברורים על פי התקנה שהיא כבר בת 50 שנה, שקובעת סעיפים לתנאים בהם הנהגים צריכים לנהוג, אבל היא לא מתוקנת ולא מתאימה להיום ולכן יש דחיפות לרגולטור לטפל בזה. צריך להבין שהתקנה הזו צריכה גם לעשות הפרדה בין נהגי אוטובוס, להם יש צרכים שונים מנהגי משאיות".
טופורובסקי סיכם את הדיון: "אני חייב לומר שזו הישיבה השלישית בנושא הזה. הוועדה לא התרשמה שהממשלה והרלב"ד פועלים להציל חיי אדם וילדים בנושא זה של רכבי משא כבד ואוטובוסים. אין לוחות זמנים ברורים לפתרונות ואין תכנית מסודרת. הממשלה לא מתייחסת ברצינות לנושא הזה. אני מבקש לקבל מסגרת של תכנית עם לוחות זמנים ודרכי פעולה ברורים שתכלול את כל הדרישות למפקחים, תוספת תקנים וכל מה שצריך ובכל הארץ על מנת שאנשים וילדים לא ימותו סתם בגלל איזה נהג עייף או שטח מת, זה פשוט מכעיס ולא מתקבל על הדעת. הוועדה מצפה כי משרד התחבורה והמשטרה והרלב"ד יתייחסו ברצינות לנושא הזה ויעדכנו את הוועדה בנושא תוך שבועיים".
בנושא הטמעת טכנולוגיות מצילות חיים בכלי רכב, אמר יו"ר הוועדה, כי יכול להיות פתרון לכל הנושאים עלים דיברנו והיא השימוש בטכנולוגיה שהוכיחה את עצמה בשנים האחרונות כמצילת חיים. כיצד המדינה יכולה לתת תמריצים גם לרכבים ישנים יותר שבהם אפשר להטמיע אותם ולא רק לרכבים יקרים וחדשים. הוועדה רואה בקידום כל טכנולוגיה מצילת חיים לכל סוגי כלי הרכב מקטן ועד גדול וקוראת למשרד התחבורה ולרלב"ד לחפש ולרדוף כדי לאשר ולאמץ טכנולוגיות ומערכות נוספות כאלה ולתמרץ מערכות נוספות בדרך של הקלות במיסוי , בביטוח , באגרת הרישוי ובאופנים נוספים. בנוסף, על הרלב"ד להוציא קמפיין לעידוד התקנת מערכות כאלה גם ברכבים ישנים על מנת שנוכל להציל כמה שיותר חיי אדם.
