היועמ"ש בהרב-מיארה: "אי-אפשר להילחם בפשיעה ללא הקפדה על הליך הוגן"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, נשאה לפני זמן קצר (חמישי) דברים בכנס העמותה למשפט ציבורי המתקיים הערב בחיפה.

בפתח דבריה אמרה היועמ"ש בהרב-מיארה: "זוהי זכות לשאת דברים בכנס חשוב זה, המוקדש לליבון סוגיות יסוד במשפט הציבורי הישראלי. סוגיות אלה מעסיקות מידי יום ביומו את משפטני השירות הציבורי בשלל הקשרים, ולא בכדי בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה משתתפים בכנס. שיח פתוח, מלומד וביקורתי, שבו נשמע קולם של כלל חלקי הקהילה המשפטית, מהווה בעיני ערך בפני עצמו ומפתח לשיפור מערכת המשפט. עבורנו, משפטנים בשירות הציבורי, זוהי חובה להיות קשובים לעמדותיהם המקצועיות של חברינו מהאקדמיה ומן הפרקטיקה המשפטית באשר לאופן שבו על המערכת הציבורית להתמודד עם אתגרי השעה והעתיד. אני מעודדת את אנשי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה לנצל כל הזדמנות רלוונטית לעשות כן. כולנו נרוויח מכך."

עוד הוסיפה ואמרה: "אבקש לברך את מארגני הכנס כולם. היכרותם העמוקה עם המשפט הציבורי הישראלי והמחשבה הרבה שהשקיעו, ניכרת בתוכנית הכנס. נושא הכנס – "המשפט החוקתי בעת משבר" – מאתגר במיוחד. בשל אופי הנושא, הדיון עשוי היה להיוותר מופשט בלבד. אך עלה בידי מארגני הכנס לזהות תתי נושאים, אשר התמקדות בהם תחייב דיון קונקרטי בדילמות משפטיות מעשיות שמעוררות תקופות משבר, והמכלול ישקף תמונה פנורמית של הנושא הרחב. הנושא שנבחר השנה לכנס הוא, כאמור, "המשפט החוקתי בעת משבר". התמודדות מערכת המשפט עם תקופות משבר מלווה את מדינת ישראל מימיה הראשונים. מערכת המשפט נדרשת לוודא, כי צרכי הביטחון הלאומי המורכבים של המדינה יוגשמו. וזאת, תוך עמידה בכללי המשפט המקומי והבינלאומי הרלוונטיים, ומבלי שתהיה פגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם."

היועמ"ש התייחסה לרמת הפשיעה ואמרה: "בשנים האחרונות הקשר בין משבר ומשפט מלווה אותנו בהקשרים נוספים, ובהם ההתמודדות עם מגיפה כלל עולמית ועם פשיעה גואה, ובכלל זאת גל הפשיעה בחברה הערבית. העיקרון המנחה את הייעוץ המשפטי לממשלה נותר בעינו בכל אחד מההקשרים האמורים – על המשפט להישמע בקול רם וצלול, גם – ואולי במיוחד – בעיתות משבר. אנחנו בייעוץ המשפטי לממשלה נמשיך לסייע לממשלה ככל הניתן להתאים את אופן פעולתה לאתגרי השעה המשתנים, ולפעול באופן אפקטיבי, יצירתי, חדשני. אך הכול תוך שמירה על המבנים המשפטיים החוקתיים המבוססים בדין. תובנה זו השתרשה אמנם בהקשר הביטחוני והמאבק בטרור, אך היא רלוונטית בכל ההקשרים האחרים. בהמשך לדברים שכתב הנשיא בדימוס אהרן ברק אדגיש, כי לעיתים דומה שהקפדה גם בעיתות משבר על המבחנים החוקתיים, מצרה את צעדי הממשלה ופוגעת בהשגת יעדיה. אולם, הקפדה על גבולות הדין גם בשעה שהמדינה מנהלת מאבק חסר פשרות בטרור, במגפה או בפשיעה חמורה, לא רק שאינה פוגעת בעבודת הרשויות ובביטחון הלאומי, אלא היא מחזקת את חוסנה הפנימי של המדינה ומגנה עלינו מפני איומים בזירה הבינלאומית."

"מאז החליטה הממשלה למנות אותי לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, הגיעו אל שולחני שורה של נושאים, אשר עוררו מתח בין הצורך לאפשר לממשלה לפעול באופן אפקטיבי לשם הגנה על ביטחון המדינה ואזרחיה, ובין השמירה על זכויות אדם. נוכחתי לדעת, כי ממשלת ישראל מכירה בחשיבות של שמירה על שלטון החוק ובקיום שיח ענייני עם הייעוץ המשפטי לממשלה לשם מימוש מדיניותה של הממשלה בגבולות הדין. עת התמניתי לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה ציינתי, כי תפיסת העולם עימה אני באה לתפקיד נשענת על שני יסודות מרכזיים משלימים: שלטון החוק וחשיבותו של אמון הציבור במוסדות השלטון והמשפט. אמון הציבור במוסדות השלטון והמשפט הוא רכיב חיוני לתפקודו התקין של כל משטר, בכל עת. הדברים נכונים גם בשגרה וגם בחירום. בהתייחסי למערך השירות המשפטי הציבורי, בכוונתי לפעול להגברת אמון הציבור בו. עניין אחד הוא בקרה והפקת לקחים – בידי מערכת אכיפת החוק מסורים אמצעים ייחודיים ויש להפעילם אך ורק בהתאם לסמכויות שהמחוקק קבע. מצב משברי אינו מצדיק חריגה מן הכללים. אנחנו נבדוק כל טענה לפגיעה בזכויות אדם ללא פשרות וללא הנחות." הוסיפה בהרב-מיארה.

"כך למשל בעניין הרוגלות. בשלב ראשון, ביצע הצוות בראשותה של המשנַה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי, אשר הסתייע במומחים מגופי הביטחון, בדיקה טכנולוגית מעמיקה ויסודית, כדי לברר טענות חמורות ביותר לפיהן המשטרה הדביקה ברוגלה מכשירי טלפון של אישים שונים בלא צו של בית משפט. מדובר בטענות שקשה להפריז בחומרתן, כך שמצאנו לנכון להתמקד תחילה בבירור היבט זה, ולאחר מכן להמשיך את בדיקת יתר היבטי הפרשה. ממצאי הצוות עד כה הם, כידוע, שאין כל אינדיקציה להדבקה שכזו. כעת, אנו מצויים בעיצומו של שלב הבדיקה הבא. בשלב זה, תחום ההאזנות הסתר נבדק באופן רחב יותר: ייבדקו התאמת הכלים שמצויים בידי המשטרה לסמכויות הנתונות בידה לפי דין, וההלימה בין אופן השימוש בכלים אלה לבין צווי בתי המשפט. אני רואה חשיבות גדולה בקידום הבדיקה, לשם הפקת לקחים ככל הנדרש במבט צופה פני עתיד, וכדי לאפשר לגורמי החקירה לשוב ולעשות שימוש אפקטיבי בכל הכלים העומדים לרשותם לשם מאבק בפשיעה. הנחיתי אפוא את צוות הבדיקה לזרז את הבדיקה, ככל הניתן, מבלי להתפשר על איכותה."

"עניין נוסף הרלוונטי להגברת אמון הציבור בשירות המשפטי הציבורי הוא מידת שקיפותו כלפי חוץ. אני מתכוונת לנקוט מדיניות מרחיבה בהקשר זה, בין היתר באמצעות:
א. פרסומן של חוות דעת משפטיות שיש בהם עניין מיוחד לציבור;
ב. פרסום עמדותיי המוגשות במסגרת התייצבות בהליכים בבתי משפט, שיש להם חשיבות ציבורית;
ג. פרסום החלטות מלאות, מפורטות ומנומקות בכלל, ובתחום הפלילי בפרט, באופן שיאפשר לציבור להבין את השיקולים שניצבו בבסיסן;
ד. פרסום יזום של יומן הפגישות שלי אחת לתקופה."

עוד הוסיפה היועמ"ש ואמרה: "אבקש לנצל את ההזדמנות להתייחס גם להצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, שהניח שר המשפטים בתחילת החודש על שולחן הכנסת. הצעה זו היא תוצר של עבודה יסודית, מחשבה מעמיקה, שמיעת גורמים מגוונים ומאמץ מיוחד של שר המשפטים ושל גורמי ייעוץ וחקיקה. הצעת חוק היסוד טומנת בחובה בשורה חשובה בדמות עיבוי וביסוס מגילת זכויות האדם הישראלית. אני, ולצידי אנשי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית, מברכים על קידומה של הצעת החוק החשובה. אני רואה בהעלאת מעמד זכויות הפרט בהליך הפלילי לדרגה חוקתית כביטוי חשוב ביותר למאפייניה הליברליים של המדינה. יש לראות בהכרה החוקתית בזכויות בהליך הפלילי כאמצעי להגשמת מערכת האיזונים הראויה בהליך הפלילי."

לסיום, אמרה: "הקפדה על זכויות הפרט בהליך הפלילי משתלבת עם מהותו, משרתת את ערך חקר האמת, ועולה בקנה אחד עם יעדי רשויות אכיפת החוק, אשר חייבות לפעול באופן נקי והוגן. המאבק בפשיעה ובשחיתות השלטונית יימשך כמובן ללא פשרות. מדובר במאבק עיקש שדורש מחויבות יום יומית ונחישות, תוך שיתוף פעולה בין כלל זרועות אכיפת החוק והפעלת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, שיאפשרו להתמודד עם יכולות מחוללי הפשיעה ולסכל אותן. הצעת חוק היסוד, בהתאם ללשונה וכמפורט בדברי ההסבר הנלווים לה, משרטטת איזון בין הצורך להגן על זכויותיהם של חשודים ונאשמים, לבין הגשמת תכליות ההליך הפלילי וביטחון הציבור. מחשבה רבה הושקעה בניסוח הסדרים, שיאפשרו לערכאות המשפט השונות שיישמו את הוראות חוק היסוד לאחר חקיקתו, להגשים איזון זה בהתייחס למקרים הקונקרטיים שיובאו בפניהן. המאבק הנחוש בפשיעה והשמירה על טוהר ההליך וזכויות הפרט בדיבור אחד נאמרו. כל הפרדה ביניהם היא מלאכותית. אי-אפשר להילחם בפשיעה ללא הקפדה על הליך הוגן".