הלילה (שישי) מדינת ישראל תעבור לשעון קיץ. בשעה 02:00 יש להזיז את מחוגי השעון שעה אחת קדימה לשעה 03:00 ובכך ייכנס לתוקפו שעון הקיץ התשפ"ב – 2022. שעון הקיץ יסתיים במוצאי שבת, אור ליום ראשון ה' בחשון התשפ"ג 30.10.2022.
ד"ר נדיה גולדובסקי, ממונה מדידות זמן ותדר, האחראית על הזמן הלאומי במשרד הכלכלה והתעשייה, מספרת מה אנחנו יודעים על הזמן העולמי והזמן המקומי במדינות השונות ואיך מגדירים את זמן תחילת החורף והקיץ.
מהו זמן מקומי, לאומי וזמן עולמי?
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
העברת הזמן לשען חורף ולשעון קיץ מתבצעת בישראל לפי הגרסה האחרונה של חוק קביעת הזמן משנת 2013.
לפי חוק קביעת הזמן, כמדי שנה ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה. זמן זה נקרא "שעון חורף", והוא אחד משני הזמנים בהם נהוג להשתמש בישראל. שעון החורף מסתיים מדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ בו מזיזים את השעון שעה קדימה, זמן זה נקרא "שעון קיץ".
לפי חוק קביעת הזמן, במדינת ישראל הזמן נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה והתעשייה, בעזרת מערכת של ארבעה שעונים אטומיים, המסמנים את הזמן הלאומי כ-UTC (INPL), (בתרגום מאנגלית) זמן היקום המתואם של ישראל. זמן היקום המתואם העולמי מסומן כ- UTC (Universal Coordinated Time UTC. ).
בכל מדינה יש זמן מקומי לאומי, שעל פיו חיים תושבי המדינה וכל דבר במדינה מתבצע לפי זמן זה. זמן מקומי בכל מדינה קשור ומוגדר לפי המיקום הגיאוגרפי של המדינה על פני כדור הארץ. כדור הארץ מחולק ל-24 אזורי זמן, כך שהרוחב של כל אזור הוא כ- 1,500 ק"מ, ובתוך אזור זה קיים אותו זמן מקומי. ספירת אזורי הזמן מתחילה בקו האורך אפס מעלות שנמצא בעיר הקטנה גריניץ' שליד לונדון. הזמן העולמי UTC מוגדר לפי קו האורך גריניץ'.
בכל אזור שנמצא מזרחה לגריניץ', הזמן המקומי מקדים את הזמן העולמי UTC במספר שעות ששווה למספר של האזור. למשל, אירופה נמצאת באזור מספר 1 לכן הזמן המקומי במדינות אירופה הוא UTC + 1. מדינת ישראל נמצאת באזור מספר 2, לכן הזמן המקומי שלנו הוא UTC + 2.
בכל אזור שנמצא מערבה לגריניץ' הזמן המקומי הוא בפיגור ביחס לזמן UTC. למשל הזמן המקומי בניו יורק מפגר יחסית לזמן העולמי בחמש שעות והוא מהווה UTC – 5.
זמן עולמי UTC מוגדר על בסיס מדידות של 500 שעונים אטומיים, שנמצאים במדינות שונות ברחבי העולם. הזמן המקומי הישראליUTC(INPL) מוגדר על בסיס מדידות של ארבעה שעונים אטומיים, עם דיוק של מיליארדית של מיליונית השנייה. החלק הקטן הזה של השנייה נקרא באנגלית femtosecond . ארבעת השעונים של ישראל משתתפים בקביעת הזמן העולמי UTC יחד עם כל יתר השעונים האטומיים ברחבי העולם.
כידוע, חילופי העונות הינם תוצאה של מסלול כדור-הארץ סביב השמש. אולם מעטים יודעים שהגורם לשינויים העונתיים אינו המרחק המשתנה מהשמש, כי אם זווית הנטייה של כדור-הארץ ביחס אליה. זו משפיעה על מידת העוצמה ומשך הזמן בהם קרני השמש פוגעות בחלקים שונים על-פני הכדור. למעשה, דווקא בתקופת הקיץ בהמיספירה הצפונית, בה נמצאת ישראל, מרחק כדור-הארץ מהשמש גדול יותר מאשר בתקופת החורף. בקיץ בחודש יולי מרחק כדור הארץ מהשמש הוא 152.1 מיליון ק"מ ובחורף בחודש ינואר מרחק כדור הארץ מהשמש מהווה 147.1 מיליון ק"מ.
מה הקשר בין תנועת כדור הארץ לזמן שבו אנחנו חיים?
קיים קשר ישיר, כיון שאורך היממה קשור לסיבוב אחד של כדור הארץ סביב צירו ואורך השנה קשור לסיבוב אחד של כדור הארץ סביב השמש.
היום אנו יודעים שכדור-הארץ סובב סביב השמש וסביב עצמו על ציר קבוע – כך שהקוטב הצפוני תמיד פונה לכוכב הצפון, החיצוני למערכת השמש. לכן, במסלול כדור הארץ סביב השמש, מצד אחד שלה נוטה ההמיספרה הצפונית שלו לכיוון השמש ולכן זוכה לקרינה ישירה, שמחממת אותה מאוד. אלה ימי הקיץ בחצי הכדור הצפוני. לעומת זאת, בהמשך מסלולו סביב השמש, בצד השני שלה נוטה ההמיספרה הצפונית לכיוון הנגדי מהשמש, ולכן זוכה לעוצמת קרינה נמוכה יותר. אלה ימי החורף בחצי הכדור הצפוני. הטייתו של כדור-הארץ משפיעה גם על משך הזמן ביממה בו יש אור, ולכן הימים בקיץ ארוכים יותר ובחורף קצרים יותר.
אורך היממה אינו משתנה, מה שכן אנו מפסידים או מרוויחים (בחורף או בקיץ בהתאמה) הוא שעות אור שמש. בחורף אנו מקבלים כמות אור שמש קטנה יותר מאשר בקיץ.
כדי להבין את היפוכי החורף והקיץ אנו נדרשים להבין עובדה בסיסית – ציר הסיבוב של כדור הארץ נטוי 23.5 מעלות לערך לעומת מישור הקפתו את השמש. משמעות הדבר היא שמסלול כדור הארץ מתנודד כאשר הוא מקיף את השמש במהלך השנה. במצב זה חצאי הכדור השונים חשופים לכמות משתנה של אור השמש, כאשר נטייה זו גורמת לאור השמש לפגוע בפני השטח של כדור הארץ בזוויות שונות בתקופות שונות של השנה.
המתגוררים ליד קו המשווה לא יבחינו כמעט בהבדל בכמות אור השמש שהם מקבלים במהלך השנה. ההבדל הגדול ביותר הוא בקטבים, כאשר כל היפוך מביא לקיצוניות את מספר שעות היום. בקיץ השמש לעולם אינה שוקעת במשך שבועות, ובחורף היא לעולם לא זורחת ויוצרת כמה מהסביבות הלא נוחות על כדור הארץ.
במסלול כדור הארץ סביב השמש יש ארבע נקודות מיוחדות שמגדירים את חלוקת השנה לארבע עונות : שתי נקודות היפוך ב-21 לדצמבר וב-21 ביוני, ועוד שני ימי שוויון ב-21 במרץ וב-21 בספטמבר. בימי ההיפוך, אור היום הוא הארוך ביותר ב-21 ביוני והקצר ביותר ב-21 בדצמבר. בימי השוויון אורכי היום והלילה שווים.
את מצב כדור הארץ יחסית לשמש בשני ימי ההיפוך ב-21 בדצמבר וב-21 ביוני ניתן לראות בתמונה 4. בדצמבר חצי הכדור הצפוני זוכה בשעות אור קטנות יותר, ובזוויות נמוכות יותר של השמש, לכן שם תקופת שיא החורף, כשבחצי הכדור הדרומי, המצב הפוך. ביוני המצב מתהפך.
על-פי החלוקה האסטרונומית לעונות, כל עונה מתחילה ונגמרת בדיוק ביום בו חלה נקודת היפוך או שוויון. נקודות השוויון הן תחילתן של עונות ״המעבר״ – האביב והסתיו. נקודות היפוך הן תחילת עונות החורף והקיץ.
כדי להבין טוב יותר את הנושא להלן גרפים של אורכי יום ולילה בתל אביב ובשטוקהולם.
ניתן לראות מהתמונות שאורך היום הקצר ביותר מתרחש ב-21 לדצמבר והוא מונה 10 שעות אור בתל אביב ורק 6 שעות בסטוקהולם. אורך היום הארוך ביותר מתרחש ב-21 ליוני והוא מונה מעל 14 שעות אור בתל אביב ומעל 16 שעות בסטוקהולם. בנקודות השוויון ב21 למרץ וב21 לספטמבר אורכי היום והלילה שווים ומונים 12 שעות אור גם בתל אביב וגם בסטוקהולם.
זמני הזריחה והשקיעה בקיץ ובחורף בשתי הערים שונים מאוד. לעומת זאת, בנקודות השוויון בשתי הערים יש אותם זמני זריחה ושקיעה.
