ארגון זכויות אדם, אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, מביע דאגה עמוקה בשל דיווחים בתקשורת על כוונה להשתמש באופן נרחב במאסרים ללא משפט (מה שישראל מכנה "מעצר מנהלי") נגד פלסטינים אזרחי ישראל ("ערבים ישראלים"). בארגון מציינים כי כוונה זו באה על רקע הדאגה המובנת בשל הפיגועים האחרונים.
באמנסטי ישראל מדגישים כי תחת הכותרת המטעה של "מעצר מנהלי" ישראל מבצעת בעקביות במשך שנים רבות, גם בשטחים וגם בישראל גופא, מאסרים ללא משפט בצווים מנהליים, בהיקפים סיטונאיים כלפי פלסטינים וכן כלפי יהודים ספורים. זהו איננו מעצר מנהלי, שמותר על פי החוק הבינלאומי אך ורק במקרים קיצוניים של סכנה ברורה ומיידית מ"פצצות מתקתקות" (דהיינו מי שידוע שמתכננים לבצע או לסייע לפעולה אלימה וקטלנית בזמן המיידי), וגם זאת, לתקופות קצרות של ימים ספורים, בטרם החשודים העצורים מועברים להליך משפטי הוגן, פתוח וציבורי ככל שניתן. המערכת הישראלית משתמשת בצווים המנהליים כך שכמעט כל אדם עשוי "להיעצר" באופן הזה, לחודשים ואף שנים, בלי מידע על האישומים נגדו, אם יש כאלה בכלל. אף "עציר מנהלי" – כלומר, אסיר ללא משפט – לא יודע מתי ישוחרר.
"כולנו חוששים מחזרה למצב המחריד של מתקפות טרור ופיגועים", אמר ד"ר יריב מוהר, מנהל מחלקת התוכניות באמנסטי אינטרנשיונל ישראל, "אבל השיטה הישראלית, לא רק שאיננה מעצר מנהלי על פי החוק הבינלאומי, אלא שהיא גם פשע בלתי מידתי, והיא אף עשויה להחריף את ההקצנה בקרב האוכלוסיות המדוכאות. גם כשיש מתח בין שיקולי ביטחון לשיקולי זכויות האדם על הפגיעה בזכויות האדם להיות מידתית ומינימלית, אבל הכוונה – לפי הדיווחים בתקשורת – לבצע מעצרים מנהליים נרחבים מציבה עוול ואיוולת גדולים עוד יותר, כיוון שגל מעצרים כזה לא משרת את הביטחון ואף עלול לפגוע בו. חוקרי טרור רבים – כולל כאלו שעובדים עם הממסד הביטחוני בישראל ובארה"ב – טוענים שפגיעה נרחבת באוכלוסייה תוך כדי המאבק בטרור רק מתדלקת את הטרור עוד יותר".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
רקע: "מעצר מנהלי" משמש ככלי לדיכוי פוליטי ולאפליה שיטתית
הדאגה העמוקה של אמנסטי ישראל מבוססת על הרקורד של השלטונות הישראלים, שמבצעים בשיטתיות ובאופן נרחב, במשך עשורים, מאסרים ללא משפט בצו מנהלי, של פלסטינים בשטחים ואף של אזרחים יהודיים ספורים, וזאת על מנת לדכא מחאות פוליטיות ולשלוט על האוכלוסיה האזרחית. באופן עקבי, התואם קווי מדיניות רבים נוספים של ישראל, המדיניות המסוכנת הזו גם מיושמת באופן חמור יותר משמעותית כלפי מי שאינם יהודים וכך מהווה נדבך נוסף ואכזרי במיוחד של אפליה שיטתית ומערכתית. שיטה זו מהווה הפרה חמורה של החוקים והסטנדרטים בחוק הישראלי ובחוק הבינלאומי ועשויה להוות פשע מלחמה, אם לא פשע נגד האנושות. מעבר לכך, השיטה הזו פשוט לא עובדת וברמה הכוללת לא מורידה את שיעור הטרור, ולפי מחקרים רבים בתחום הטרור אף להפך. שיטה זו אף מעודדת הקצנה בקרב האוכלוסיות המדוכאות. באם ההיגיון הפשוט אינו מספיק כדי להבין זאת – הרי שגם מומחים רבים בתחום מצביעים על כך.
הדפוס המוכר והמדאיג הוא שמהרגע שנאסר אדם בצו מנהלי, שמאפשר את כליאתו מבלי להציג לעורכי דינו ראיות או להעמידו לדין במשך חצי שנה, בתי המשפט הצבאיים מאשררים את הצו רטרואקטיבית ומחדשים אותו מספר פעמים, ואין כל מגבלה חוקית על מספר הפעמים שניתן לחדש את הצו כל חצי שנה – בפועל אדם יכול להיכלא כך ללא מגבלת זמן. שופטי בג"ץ מגבילים לעיתים את חידוש הצווים, ומתנים אותם בהצגת "ראיות חדשות", אך לא תמיד. הכחשות של האסיר המנהלי לא זוכות לכל יחס שהוא, בין אם הוא מכחיש את הטענות נגדו מהרגע הראשון בפני כל גורם שהוא, כולל בפני השופטים הצבאיים או שופטי בג"ץ ולמעשה אין לו אפשרות להכחיש באופן אפקטיבי את החשדות.
כמעט לכל אורך תקופות המעצר מוחזקים פלסטינים תושבי השטחים בכלא בתוך ישראל, בניגוד לאמנת ז'נבה הרביעית, האוסרת על הוצאת תושב שטח כבוש ממנו. בעקבות זאת, בני משפחתם מתקשים לבקר אותם ומתקשים לקבל אישורי כניסה לישראל לצורך ביקורים אלה. השיטה המייאשת הזו מובילה לעיתים את האסירים המנהליים לשביתות רעב, שמגיעות לכותרות בדרך כלל כשנשקפת סכנה לחייהם של האסירים, אבל עד אז, במהלך שביתת הרעב, האסיר המנהלי מוחזק פעמים רבות לתקופה ארוכה בבידוד ובתנאים קשים, ונמנעים ממנו ביקורי עורכי דין. בשל השיטתיות הזו, יש חשש קונקרטי שישראל תערים קשיים דומים על משפחות של פלסטינים אזרחי ישראל המהווים אסירים ללא משפט בצו מנהלי.
גיל נוה, דובר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל אמר כי "באופן עקבי, בכל פעם כשישראל מכריזה על 'מעצר מנהלי', יש להטיל בכך ספק בשל האופן האכזרי שבו היא מנצלת לרעה את פרקטיקת 'המעצרים המנהליים', וגם בשל הפעמים הרבות בהן הוחלט לשחרר אסיר מנהלי אחרי ששביתת הרעב שלו הגיעה לרמה של סכנת חיים, ואז לפתע הוא חדל להיות איום ביטחוני. עד כה לא נחשפנו להליך של מאסר ללא משפט בצו מנהלי שכלל הליכים משפטיים הוגנים ותקינים, אך יתכן שהיו כאלה. הדבר נכון גם כלפי גורמים יהודיים בעלי עמדות קיצוניות שישראל אינה יודעת או שאינה מעוניינת להתמודד באופן יעיל עם הסכנה שנשקפת מהם, אם נשקפת מהם".
בכל רגע נתון מדינת ישראל מחזיקה בעשרות, אם לא במאות עצירים שמוחזקים ללא משפט בצווים מנהליים. אנו מוסיפים להיאבק למען שחרורם המיידי של כל העצורים המנהליים או הבאתם למשפט צדק, הוגן ושקוף לפי הסטנדרטים הבינלאומיים. אנו מתריעים מפני אינפלציה במעצרים ללא משפט בצו מנהלי לאור הפרסומים האחרונים בעניין, ומדגישים כי לא יעלה על הדעת שתישלל חירותו של אדם ללא כתב אישום, ללא הצגת ראיות וללא הליך משפטי שבו החשוד יכול להתמודד עם הטענות נגדו.
סעיף 9 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR), שאושררה על ידי ישראל, אוסר על מעצרים שרירותיים ודורש להתבסס על עילה והליכים המבוססים בחוק, דורש ליידע את העצור על אורך וסיבות מעצרו ולאפשר גישה לבית משפט שיכול להורות על שחרורו. המעצר המנהלי המותר בחוק הבינלאומי – לא כמו זה שישראל משתמשת בו – מסתמך על סעיף מס' 4 באמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, שמאפשר מעצר כזה תחת "מצב חירום ציבורי שמסכן את חיי האומה" – מצב זמני. ישראל נמצאת במצב חירום מתמשך מאז שנת 1948. הזכות למשפט הוגן הינה זכות בלתי ניתנת להשעיה תחת אמנת ז'נבה, שגם עליה ישראל חתומה.
ישראל טוענת דרך קבע שהסטנדרטים באמנות הללו אינם ניתנים ליישום בשטחים הפלסטיניים הכבושים. עמדה זו של ישראל נדחתה מאז על ידי כל גופי האו"ם ועל ידי בית הדין הבינלאומי לצדק. כעת ישנה סכנה שטענה דומה תחזור בתוך שטחי ישראל גופא. חמור באותה מידה החשש שפעולות אלו אף יחמירו את שפיכות הדמים ויביאו להסלמה ולהקצנה נוספות.
