בפרשת השבוע מוזכר החיוב למול תינוק ביום ה- 8 ללידתו. "וּבַיּוֹם הַשּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ" (ויקרא י"ב ג').
וכעת נדון –
1. למה בכלל חייבה התורה לעשות לתינוק כשנולד – "ברית מילה"?
2. באיזה יום צריך למול אותו, ובאיזה מקרים תידחה 'ברית המילה'?
3. מה הדין אם התינוק יהיה חולה קורונה, הברית תידחה או שיעשו לו את זה בבידוד?
4. מה הדין אם אחד ההורים מתנגד לברית המילה, יהיה ניתן לחייבו לעשות ברית מילה לתינוק?
במשפט העברי ובחוק.
במשפט העברי –
טעם לחיוב עשיית 'ברית מילה' –
בגמ' (קידושין כט.) נכתב שכל אב מחוייב לבצע כמה פעולות לטובת בנו, ואחד מהם זה ברית מילה, כלומר: שמחוייב למול את בנו. ומוסיפה הגמ' – שאם האב לא מל את בנו אזי יהא מחוייב הבן/ ביה"ד לכישגדל למול אותו. ומזה נפסק להלכה שיהיה מותר לבצע את ברית המילה בזמנה גם היא נופלת ביוה"כ (שלכאורה היה חשש של מוקצה בעצם הנגיעה ב"כלי המילה", אך תקנו חז"ל שיהיה מותר למול גם ביוה"כ בהתאם לכללי ההלכה).
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ובטעם לדבר הוזכר כמה פירושים:
א. כתב החינוך (מצווה ב') שהסיבה של ברית מילה היא ללמד את האדם, שכמו שבידו הדבר להחליט על שלימות גופו (בעצם עשיית הברית), כך גם בכל מעלה בחיים – בידו יהא ההחלטה בדבר ועליו לבחור בטוב.
ב. כתב הרמב"ם (מורה נבוכים ג' מ"ט) שהסיבה שחוייבנו בברית מילה היא כדי שיהיה לכל העם משהו גשמי שיאחד ויחבר ביניהם וייחד אותם מכל אנשי העולם, ולכן תקנה התורה לעשות ברית מילה (זה ציטוט דבריו, יעויין).
ג. כתב המהר"ל שהטעם ל"ברית מילה" הוא בגלל שכל מה שנוצר בששת ימי בראשית יהיה צריך לעבור תיקון כדי להיות מושלם, כגון חיטה, שבשביל שתהיה מושלמת זקוקים להסיר ממנה את הקליפה החיצונית שעוטפת אותה, כך גם לגבי האדם; שבשביל שיגיע לשלימותו הוא יהיה זקוק להסיר מעליו את "הקליפה שמעליו" שזה עשיית "ברית המילה:.
באיזה יום מתבצע ברית המילה, ומתי יידחה התאריך
'ברית המילה' מתבצע ביום ה- 8 ללידת התינוק, זאת ועוד, שפסק הרמב"ם (הל' מילה פ"א ה"א) ש"כל יום שעובר והוריו של התינוק לא מלו אותו במזיד, אזי הוא מבטל מצוות עשה דאורייתא", אך הראב"ד (שם) הוסיף לטעון שהורים נענשים גם בעונש כרת על עצם אי ביצוע ברית המילה לילדם (כשזה נעשה במזיד!). אך מנגד נפסק ברמב"ם (שם הי"ח), שאם היה התינוק חולה במצב שאינו מאפשר להוריו לעשות לו 'ברית מילה' (כג' אם היה התינוק חולה קורונה), אזי חובה עליהם לדחות את הברית עד שיתרפא (יעויין בהרחבה לקמן).
אך נחלקו הפוסקים מה הדין אם הבריא התינוק ביום ה', האם יעשו לו הוריו ברית מילה בו ביום או שלחילופין – ימתינו עד ליום א' מחשש שמא כשיגיע ה'שבת' יאלצו לחלל עליו (הנימול) את השבת מחמת חולשתו מה'ברית'? שלדעת המשנ"ב והמג"א והאליה רבה יש למול את התינוק בו ביום ואין לחוש לחילול השבת, אך מנגד פסק הרה"ר לישראל לשעבר הגר"ע יוסף ז"ל בספרו (שו"ת יביע אומר), שאין למול אותו עד ליום א' מחשש שמא ייחלש הנימול בשבת וייאלצו לחלל עליו את השבת וממילא יצא שכרו בהפסדו.
ועוד הוסיף שהוא הדין לגבי גר שהתגייר ביום ה' – שיצטרכו ביה"ד למול אותו ביום א', מאותו הטעם דלעיל. ולסיום הענין, יוזכר ציטוט דברי הרמב"ם בענין החובה שלא למול תינוק שאינו חש בטוב – "אפשר למול לאחר זמן (!) ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם". ולכן, יצאה הרבנות הראשית לישראל בתחילת תקופת הקורונה, כדי שלא להדביק את התינוקות או להידבק מהם – שבעת מציצת הדם מעורלת התינוק יצטרכו המוהלים למצוץ ע"י מבחנה ולא מהפה של המוהל כפי שנפסק – מחשש להדבקות ומחלות.
בענין התנגדותו הורה יחיד למול את בנם המשותף
ביה"ד הרבני הגדול פסק (תיק 961861/1), לגבי אישה שהיתה בהליכי גירושין וכשבעלה הגרוש ביקש מביה"ד להורות לה למול את בנם המשותף לאחר שהיא לכשעצמה לא הסכימה, בטענה ש"יש לשמור על שלימות גופו של הילד" כדבריה; פסקו הדיינים שיש לחייב את האם להסכים לעשות לקטין ברית מילה. וכך גם פסק ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ שהגישה האם כנגד החלטת ביה"ד הרבני הגדול (בג"צ 4238/3).
בחוק –
ביהמ"ש לעניני משפחה בת"א (39553-09-10) דן לגבי הורים גרושים שיש להם בן משותף שבו האם מעונינת לעשות לבנם ברית מילה ולעומת זאת האב מתנגד בטענה שזה כנגד מצפונו, והוא מעונין ליתן לילד את חופשיותו, ואם ירצה הילד כשיגדל למול את עצמו – לא תהיה לאב כל התנגדות. אך כב' השופטת ש. גליק פסקה שיש לחייב את הבעל להסכים לערוך לבן המשותף ברית מילה (יעויין באריכות בפסה"ד). שבת שלום ומבורכת, בן ציון כהן.
