לפני כשנה, ב 21.4.21, התקבלה קריאה במוקד 101 של מד"א בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב אופנוע ורכב, סמוך לכיכר השעון ביפו. אמבולנס מד"א וניידת טיפול נמרץ הוזנקו לזירה וכעבור רגעים ספורים החלו להעניק טיפול רפואי לעמית עשהאל (45) תושב קרית אונו, שנפצע באורח אנוש, סבל מחבלת ראש קשה והיה בין חיים למוות.
צוות מד"א בראשות הפראמדיקים שירה אזולאי ואורי שחר והחובשים דוד בלומנפלד, שמחה קרונגולד ונתנאל פריד נלחמו על חייו של עמית והעניקו לו טיפול רפואי מציל חיים שכלל מתן תרופות והנשמה ופינה אותו לבית החולים, שם הרופאים המשיכו את הטיפול הרפואי. עמית היה מחוסר הכרה כחודש וחצי ומאז החל את מסע השיקום.
בשבוע שעבר בערב חג שני של פסח, 21.4.22, שציין שנה בדיוק מיום התאונה – ביקש עמית לציין "יום הולדת" לרגע בו חייו ניתנו לו מחדש, לסגור מעגל ולפגוש לראשונה את צוות מד"א שהציל את חייו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בדמעות והתרגשות רבה, סיפר עמית עשהאל: "אני חושב על המקרה המון, לילות שלמים ולא מאמין שאני כאן, חי ומדבר איתכם. תודה ענקית שהצלתם את חיי, אודה לכם לנצח ואין לי מילים שיכולות להסביר את התודה שאני חש. אני קורא לכם מלאכים בלבן, שמחזירים אנשים מהמוות. סיפרו לי שהייתי אמור להיות מלאך ובזכותכם חזרתי להלך כאן. אני לא יכול לדמיין את ההחלטות שהייתם צריכים לקבל בטיפול שלי ברגע האמת. אין תודה מספיק גדול שאדם יכול להביע. חוויה כמו הצלת חיים היא לא עניין פשוט בכלל, זו אחת מהפעילויות של מד"א שכל אדם בישראל צריך להכיר ולהעריץ. כולי תקווה שתמשיכו להגיב כך גם בעתיד ושתמשיכו להציל חיים. תודה שהצלתם את חיי".
פראמדיקית מד"א שירה אזולאי: "אני זוכרת את המקרה שלך במיוחד. כשיצאתי מחדר הטראומה אחרי שפנינו אותך לבית החולים הייתה לי תחושה קשה מאוד. אנחנו מנסים לעשות את הכי טוב שלנו ולא תמיד אפשר. פינינו אותך כמטופל לביה"ח, בזמן שאני חוששת לשאול מה יהיה איתך למחרת. פחדתי לשאול ולברר. הבנו שמדובר במקרה עם סיכוי הישרדות מאוד נמוכים והייתה תחושה קשה מאוד בצוות. במשך תקופה ארוכה ביצעתי ניתוק נפשי וניסיתי לשכוח מהמקרה ואז קיבלתי טלפון ואמרו לי שאתה על הרגליים, שהתאוששת ושאתה חי. הייתי בהלם. לראות אותך ככה זה פשוט מדהים ואני שמחה מאוד לפגוש אותך כאן".
חובש בכיר במד"א דוד בלומנפלד: "זה המקרה האחרון שאני אחשוב שיצלצלו אליי ויגידו שהמטופל חי, על הרגליים – ורוצה להיפגש. זה באמת שם אותי במקום אחר ומעניק לי פרספקטיבה מדהימה על החיים. המפגש איתך נותן לנו את הכוח אף פעם לא להרים ידיים ולחשוב שאין סיכוי. זה מחזק אותנו. זה מרגש לשמוע אותך אומר לנו תודה, אבל אנחנו צריכים גם להגיד לך תודה, תודה שאתה נותן לנו את הכוח להמשיך הלאה".
