גנץ במכון ללימודי שואה: "עלינו להיות חזקים צבאית, לדעת להגן על עצמנו בכוחות עצמנו"

שר הביטחון, בני גנץ, נאם לפני זמן קצר (רביעי) במהלך טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה של מכון משואה ללימודי השואה.

בפתח דבריו אמר: "שורדות ושורדי השואה היקרים, הקרובים לליבי מכל; מפקד חיל האוויר, יו״ר משואה, מדליקי משואת הזיכרון. ״שנות הילדות שלנו, הן-הן שנות החיים באמת״, כתב הרופא, ההוגה והמחנך יאנוש קורצ׳אק זיכרו לברכה, שבחר לצעוד עם ילדי בית היתומים שלו לטרבלינקה. הילדות הזו נגזלה ממיליוני ילדים יהודים באירופה, בידי אויבי האנושות. לא לשווא, נחקקה בזיכרון הלאומי היהודי, ובזיכרונם של רבים מבני האנוש בעולם, תמונתו של הילד היהודי מגטו ורשה, מרים את ידיו, כאשר מאחוריו ומלפניו חיילים נאצים."

"הילדים ההם, שהצליחו לשרוד את התופת ולהגיע לישראל – בחרו בחיים. אלו מהם שכבר היו בוגרים מספיק, התגייסו לצה״ל ולחמו במלחמת העצמאות.
רבים לא היססו ורבים הגיעו הישר ממחנות העקורים, לבשו את המדים ואחזו בנשק על מנת לכונן כאן מדינה יהודית. ״הם חיזקו את שורות היחידות המדלדלות״, כתב יגאל אלון, ״שכם אחד עם הצברים עמדו במערכה. רבים מהם נפלו ושילמו את מחיר הניצחון״. הם, אתם – הגיבורים שבזכותם יש לנו מדינה. יש לנו ביטחון. יש לנו את התקווה. בהמשך, עם הקמת המדינה, הייתה השתיקה. כדי שניתן יהיה לכתוב מחדש את סיפורו של העם היהודי החזק, שאינו ״הולך כצאן לטבח״. אצלי במושב, בכפר אחים, שמייסדיו היו ניצולי השואה, בלטה השתיקה הזו לאורך שנים. זה לקח זמן רב אבל כשהתבגרנו הבנו, כי סיפורם אינו חולשה אלא עוצמה שבתוכה גלומה ההבטחה. מתוך הקושי הקימו יישובים, יצרו זהות חדשה, רקמו מחדש את האמון בבני האדם." הוסיף.

עוד אמר גנץ: "מתוך הזוועה, גידלו ילדים שהמשיכו במימוש החזון הציוני. מתוך הזוועה גדלו ילדים כמו אלה שראינו כאן היום, התגייסו לצה"ל והפכו למפקדים ובתוכם כל מדליקי המשואות וביניהם חבריי ומפקדיי אפרים חירם ויוסי פלד, שנמצאים איתנו ומדליקים משואה המייצגת את התקומה. חברים, מהי אותה ציונות, שבשמה עלו לארץ ובשמה לחמו אותם נערים שורדים? היכולת של העם היהודי להיות אדון לגורלו, להבטיח בכוחות עצמו ש״לעולם לא עוד״. זכות הבחירה, שעליה דיברה אמי ז"ל לאורך שנות ילדותי היא הציונות. הבחירה של כל אדם במוסר, והבחירה של העם היהודי כולו לחיות. בנאומי יום השואה אנו מזכירים לעיתים את האיומים הביטחוניים על ישראל – בראשם איראן המבקשת להשיג נשק גרעיני ולהפוך לאיום קיומי עבורנו. ואכן מדינת ישראל חייבת שתהיה לה עוצמה צבאית והיא חייבת שלצידה תתקיים גם עוצמה מוסרית. עלינו להיות חזקים צבאית, לדעת להגן על עצמנו בכוחות עצמנו – זהו לקח חשוב של העם היהודי לדורי דורות. ועלינו להיות מוסריים, בכדי שיהיה לנו עבור מה לחיות. השמירה על המוסר האנושי והערכים ההומניים הם חלק מלקחי השואה המרכזיים. וכשאנו שומעים פה את סיפורם של הילדים השורדים, אנו יודעים שהיו אלה אנשי מוסר שהצילו אותם. ושני אלו – העוצמה והמוסר, נובעים מיכולתנו לחיות כחברה אחת חזקה ומלוכדת ולא כעם המפוזר בגלויות, שסוע ומופרד. החוסן שלנו כחברה הוא שמאפשר ומצדיק את קיומנו."

"עלינו, צאציאהם של הילדים שהגיעו והפריחו כאן את השממה, מוטלת המשימה להימנע משנאת חינם. עלינו מוטלת המשימה לשמור על החברה הישראלית חזקה – לפני כל ויכוח אידיאולוגי. זהו צורך לאומי וקיומי ראשון במעלה, לא פחות ממוכנות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן. מכובדיי, בשובו מאחד ממסעותיו כאן, כתב יאנוש קורצ׳אק: ״בארץ ישראל יש לראות את הניסיון להשיב לתחיה את הארץ, את השפה, את האדם, את גורלו ואמונתו. כשנישאתי בפעם הראשונה אל על באווירון, הרגשתי משהו יותר מתמהון, יותר מסקרנות, מרגש גאווה, משמחה. על הכל שלט הרעיון: "שום איש, אף אחד מאבותיי." אני היחידי והראשון שזכיתי והגעתי לכך. המשאלה שמדי שנה בשנה חוזרים עליה בתפילה ׳לשנה הבאה בירושלים׳ – מתגשמת". סוף ציטוט. קורצ׳אק ומאות ילדיו מבית היתומים – לא זכו לגדול ולגדל כאן את ילדיהם. עלינו מוטלת המלאכה, להבין את הזכות האדירה שניתנה לנו. להמשיך את עבודת הבניה למען הדורות הבאים. להיאבק בכל יום על דמותה של מדינת ישראל כיהודית, דמוקרטית, שוויונית, ומכילה. כמדינה שמושיטה יד לשלום, וביד השנייה מבטיחה "שלעולם לא עוד." מדינה שזוכרת את זוועות העבר ואת מורשתה ארוכת השנים, שאוהבת את כל אזרחיה, ובונה כל העת את עתידה." סיים שר הביטחון את דבריו.