התעמרות מעסיקים בעובדיהם מביאה לאובדן של כ-2 מיליון ימי עבודה בשנה ונזק למשק של כ-1.5 מיליארד ש"ח לשנה, כך עולה מנתוני הסתדרות העובדים הלאומית, שהוצגו היום (שלישי) בוועדת העבודה והרווחה, שדנה בנושא, לציון היום לקידום מעמד העובדים בישראל. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום (העבודה) ציינה כי טרם הוגדרה בחוק מהי "התעמרות" והיא נותרה חמקמקה ומזמינה בעיות, והבטיחה לקדם את החוק שהגישה בנושא ויגדיר זאת היטב.
לדברי יוזמת הדיון, נעמה לזימי (העבודה), "בגלל השינויים המפליגים בשוק העבודה, זכויות העובדים הן משמעותיות ובנות-זמננו. החוק שיגדיר מהי "התעמרות" יקדם עולם תעסוקה בריא יותר, וכדי שנמגר תופעות שעדיין קיימות במשק, שאנשים חיים וקיימים סובלים עדיין בגללם מפוסט-טראומה, אובדן הכנסות ואובדן חלומות". היא שיבחה את עיתונאי "כאן" שחשפו התעמרות במקום עבודתם.
עו"ד דבורה ספיר-אליעזר, היועצת המשפטית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה, ציינה את תמיכת ישראל באמנות בינלאומיות בנושא, וחוקים ישראליים נוספים המקיפים את איסור ההתעמרות, והגנות על חופש ההתארגנות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ד"ר אורית קמיר, מהמרכז הישראלי לכבוד האדם. ציינה את הצעת החוק בנושא שעברה בקריאה טרומית בשנת 2015 ומאז "מקפצת" בין וועדות הכנסת ובין היועצות המשפטיות במשרדי הממשלה ומאז החוק תקוע, למרות שבית הדין לעבודה אימץ את הצעת החוק ואף עושה בה שימוש בפסקי דין. "זאת בושה שבמדינת ישראל הרשות השופטת עושה את כל הדרך, והרשות המחוקקת נשארת מאחור".
לדברי זיו ברקוביץ רכזת איגוד מקצועי בארגון העיתונאים, "בשנה וחצי האחרונות אנחנו צוללים לתוך עולם התעמרות בעבודה. מדובר בתופעה רחבה שעולם התקשורת מלא בה, ולאט הסיפור דלף החוצה לתקשורת". ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים, טען כי כל מערכת יחסים בין מעסיק לעובד עלולה לשאת מתיחות, והזהיר מגל תביעות ומ'רשימה סגורה' של הגדרת ההתעמרות. דיתה פרוז'ינין, שופטת (בדימוס) בית הדין לעבודה, השיבה כי אין מדובר בתביעה על מקרה חד-פעמי, אלא בהתנהגות חוזרת ונשנית, וכי רוב התביעות בנושא – נדחות.
לטענת עו"ד הדס ארנון-שרעבי, מארגון 'ביחד נגד התעמרות בעבודה', אחד מכל שלושה עובדים חווה התעמרות במקום העבודה, ו"אנו מקבלות מאות וידויים אישיים קורעי-לב, הודעות ושיחות-טלפון מעובדים אשר חווים התעמרות קשה בעיקר על ידי מנהלים ולעיתים אף בידי עמיתים. העדויות שמתקבלות חוצות-מגזרים ותפקידים פנים-ארגוניים, וכוללות עדויות מצה"ל, מערכת הבריאות והרווחה, המגזר הציבורי, המגזר העסקי, ארגונים חברתיים ועמותות, עובדי הוראה, ועוד". לדבריה, "התופעה היא ה- ME TOO הבא".
הילה שינוק, מאגף הכלכלה בהסתדרות החדשה, הוסיפה כי מאז העלאת הצעת החוק השתמשו בביטוי בדיני העבודה פי עשר מאשר לפניה, ועידית ליפוביצקי, מנהלת אגף "גאות" בהסתדרות העובדים הלאומית, הדגישה אף-היא את הצורך בהגדרה מדויקת, שתפחית את חשש המעסיקים.
הילה בן זיקרי, תומכת חינוכית לילד עם צרכים מיוחדים, סיפרה על השפלות ונידוי חברתי, ואילו עו"ד שרון ברשטלינג-כ"ץ מארגון "כוח לעובדים", הדגישה את כוחן של התארגנויות העובדים למנוע תופעות כאלו.
