עונשי מאסר לשני תושבי קלנסווה ורמלה שהסיתו לטרור והיללו מחבלים ברשתות החברתיות

עונשי מאסר בפועל נגזרו על שני נאשמים בעבירות הסתה לטרור והזדהות עם ארגון טרור בעקבות פרסומים בחשבון הפייסבוק שלהם המהללים ומשבחים מעשי ומפגעי טרור. בין היתר שיבחו והיללו השניים מפגעים אשר ביצעו פיגועי טרור אכזריים בהם נרצחו חפים מפשע, חלק מהפרסומים נעשו בתקופה של אווירה ציבורית רגישה ונפיצה לרבות על רקע פיגועים קשים ואכזריים שבוצעו נגד יהודים. שני הנאשמים המשיכו בביצוע העבירות אף לאחר שנחקרו באזהרה בגינן והוזהרו לבל ימשיכו.

הפרקליטות טענה שיש לראות בחומרה את הפרסומים שכן קיים סיכון ואפשרות ממשית שדברי ההסתה ברשתות החברתיות יובילו למעשי טרור. בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות בשני התיקים וקבע כי יש לגזור על הנאשמים עונשי מאסר משמעותיים מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט השלום ברמלה גזר 16 חודשי מאסר בפועל על כמאל טנוס, תושב רמלה, לאחר שהורשע בשתי עבירות של הסתה לטרור, ובריבוי עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, שכן הנאשם פרסם פעמים רבות פרסומים אשר מהללים ומשבחים מעשי טרור, ארגוני טרור ומפגעים. הנאשם התמיד בפרסומי ההסתה במשך תקופה של מעל 3 שנים.

כבוד השופט מנחם מזרחי כתב בפסק דינו כי אין להקל ראש כלל ועיקר בכל גילוי של יצירת אווירה מתסיסה המעודדת טרור ואלימות, משום שקיימת סבירות של ממש, כי פרסומים דוגמת אלו שפרסם הנאשם, עלולים לגלוש מן המשא אל תחום המעש, אם ימצאו אחיזה באוזניים קשובות, וכי יש להעניק ממד עונשי בעל משקל לאינטרס של הרתעת הרבים, כדי להוביל למיגור התופעה החמורה של הסתה לטרור וגילויי הזדהות עמו.

השופט ציין כי דברי השבח והתהילה ביחס לפיגועי הטרור, מלמדים על ההתדרדרות של הנאשם לתהום מוסרית, המחייבת להבהיר לו ולאחרים בדרך של ענישה מחמירה את חומרת הפרסומים וכוחם המסית.

בהליך נוסף, בית המשפט השלום בכפר סבא גזר היום 9 חודשי מאסר בפועל על דיא תאייה, תושב קלאנסווה, לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בגין ריבוי עבירות של הסתה לטרור, ועבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור. במהלך תקופה של כשנה וחצי, החל מחודש דצמבר 2017 ועד חודש מרץ 2019, פרסם הנאשם בפייסבוק בתפוצה נרחבת בשפה הערבית קריאות לעשיית מעשי טרור, דברי שבח, אהדה, עידוד תמיכה והזדהות כלפי מעשי טרור וכלפי ארגוני הטרור. הפרקליטות תארה בטיעוניה כי הסתה לטרור בנסיבות אלה פוגעת באופן קשה במרקם החיים העדין שקיים בין שתי האוכלוסיות, וכי עבירה של הזדהות עם ארגוני טרור פוגעת בערכים החברתיים בצורה משמעותית ועוצמתית. המניע לביצוע העבירות הוא מניע אידאולוגי של איבה כלפי הציבור היהודי בכללותו ותמיכה באידיאולוגיה של טרור.

בית משפט השלום בכפר סבא, בפסק דינו של כבוד השופט אביב שרון, קבע כי "הנאשם פעל ממניע אידיאולוגי לאומני חמור של שנאה ואיבה כלפי הציבור היהודי, פרסם תוכן קשה הקורא למעשי טרור, תמיכה במעשי טרור וכלל דברי שבח והלל כלפי מבצעי פיגועי טרור רצחניים- כל זאת בנסיבות בהן יש אפשרות ממשית וסבירה שהדבר יביא להוצאה לפועל של טרור רצחניים- כל זאת בנסיבות בהן יש אפשרות ממשית וסבירה שהדבר יביא להוצאה לפועל של מעשה טרור, יחיד או מאורגן".

עוד נכתב בפסק הדין כי ביטויים המסיתים לאלימות או לטרור וכן ביטויים התומכים בארגון טרור, נסוגים מפני ערכים ואינטרסים אחרים שעניינם הגנה על שלום הציבור ובטחונו. בפסק הדין נכתב כי "כפי שקבעה הפסיקה, אני סבור שהרשעה בעבירות מן הסוג הזה מחייבות הטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח – זאת כאמירה נורמטיבית, ערכית, כדרך להוקיע את המעשים ולצורך הרתעת היחיד והרתעת הרבים, כאשר לא יכול לקום חולק שאפקט ההרתעה מושג באופן מיטבי יותר שעה שמוטלים על העבריינים עונשי מאסר לריצוי בפועל, ולא בעבודות שירות". את שני ההליכים ניהל עו"ד רועי רייס מטעם פרקליטות מחוז מרכז (פלילי).