נסגרו תיקי החקירה בפרשת הצוללות נגד שמרון וגנור – מדוע? כל הפרטים

הפרקליטות פרסמה היום (שני) את נימוקי החלטתה שלא להעמיד לדין את עו"ד דוד שמרון ומר אליעזר (צ'ייני) מרום (מפקד חיל הים לשעבר), בפרשת כלי השיט ("פרשת 3000"). הפרסום נעשה בהמשך להודעת המדינה לבג"ץ, במסגרת עתירת התנועה לאיכות השלטון, לפיה המדינה מוכנה לפרסם תמציות כאמור.

כזכור, במאי 2021 הוגשו שני כתבי אישום נגד 12 מהמעורבים בפרשה שנודעה ברבים כ"פרשת כלי השיט / הצוללות". באותו מועד הודיעה הפרקליטות לשני חשודים נוספים בפרשה, עו"ד דוד שמרון ואליעזר (צ'ייני) מרום, כי בעקבות הליכי השימוע שהתקיימו בעניינם הוחלט שלא להגיש נגדם כתב אישום.

סמוך לאחר הגשת כתב האישום, עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בבקשה שהפרקליטות תפרסם את נימוקי הסגירה. כאמור, המדינה הודיעה לבג"ץ כי למרות שעל דרך הכלל החלטות על סגירת תיקים אינן מלוות בפרסום לציבור, נערכו סקירות של עיקרי הנימוקים שביסוד ההחלטות שלא להעמיד לדין את השניים, והיא מוכנה לפרסומן. זאת, נוכח מאפייניה הציבוריים הייחודיים של פרשת כלי השיט. בעקבות הודעת המדינה קבע ביהמ"ש כי התייתר הדיון בעתירה והורה על מחיקתה.

בנימוקי סגירת תיק החקירה נגד עו"ד דוד שמרון נכתב כי החל מנובמבר 2016 , התנהלה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) במשטרת ישראל בדיקה מקדימה ולאחריה חקירה פלילית בפרשה שנודעה ברבים כ"פרשת כלי השייט" או "פרשת הצוללות". בחודש נובמבר 2018 הועבר תיק החקירה לעיון ולטיפול פרקליטות מיסוי וכלכלה לאחר המלצות המשטרה.

במסגרת פרשת כלי השייט נחקרו חשדות לביצוע עבירות תיווך לשוחד (שוחד הנעה), קבלת דבר במרמה ועבירת שיבוש מהלכי משפט, ע"י עו"ד דוד שמרון (להלן: "שמרון"). בנוסף, נחקר שמרון גם בחשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 , קבלת דבר במרמה ועבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 הקשורות למעורבותו בפרשייה נלווית שעניינה העברת כספים מבנק "קרדיט סוויס".

באשר לחשדות שיוחסו לשמרון במסגרת המלצות המשטרה, הקשורים לפרשת כלי השייט – חקירת הפרשה העלתה חשד מרכזי ולפיו מיכאל (מיקי) גנור (להלן: "גנור"), סוכן התאגיד "טיסנקרופ" בישראל, שכר את שירותיו של שמרון החל משנת 2011 בשל רצונו להשתמש בקשריו ובקרבתו לסביבת ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, לצורך קידום עסקאות לרכש כלי שייט בין ישראל לתאגיד.

לפי החשד שנבחן, פרט לשירותים משפטיים לגיטימיים שסיפק שמרון לגנור ובגינן שילם לו גנור, גנור גם שילם לשמרון בשנים 2016-2015 שלושה תשלומי "שוחד הנעה" (סעיף 295 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977) בסכום מצטבר של כ- 270 אלף ש"ח, על מנת שהאחרון יפעל בשליחותו לקידום עסקאות לרכש כלי שייט בין ישראל לתאגיד למול עובדי ציבור ישראלים, ויביא מספר עובדי ציבור למשוא פנים או הפליה, וכן בגין פעולות כגון דא שביצע שמרון עבור גנור עובר לתשלומים.

לאחר בחינת התיק בפרקליטות, בדרגי העבודה השונים, הוחלט כי לא ניתן להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים את מודעותו של שמרון לכך שהתשלומים שקיבל מגנור נועדו לכך שיפעל "על מנת להניע עובדי ציבור למשוא פנים או הפליה" לטובת קידום עסקיו של גנור, ולא ניתן לשלול את האפשרות כי שמרון סבר שקיבל התשלומים בגין פעולות לגיטימיות שביצע כעורך דין לאורך התקופה כולה, ובאופן רציף. לפיכך, הוחלט כי אין מקום לשלוח לשמרון כתב חשדות ביחס למעורבותו בפרשת כלי השיט.

בהתאם לכך, ביום 5.12.2019 נשלח לשמרון כתב חשדות – הודעה בדבר שקילת העמדתו לדין והזמנתו לשימוע – בעניין צדדי שהתעורר במהלך החקירה בחשד לביצוע עבירות של מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח – עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון בקשר למעורבותו בהעברת כספים מבנק "קרדיט סוויס" בלבד.

ביום 8.6.2020 התקיים הליך השימוע בתיק בפניי בהשתתפות הצוות המטפל בתיק מטעם המחוז, בגין החשד לעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. לאחר שמיעת טענות השימוע ובחינה מעמיקה של הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי לא מתקיים סיכוי סביר להרשעה בעבירה אשר יוחסה לשמרון בכתב החשדות ומשכך החלטתי כי יש לסגור את התיק נגדו.

ביום 10.5.2021 הודיע יהונתן תדמור פרקליט מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) לב"כ שמרון על החלטתו.

עורכי דינו של דוד שמרון, עו"ד עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין אמרו על החלטת הפרקליטות כי "החל מיום החקירה הראשון טענו שלא נפל רבב בהתנהלותו של עו"ד שמרון, וסגירת התיק נגדו הוכיחה זאת. נימוקי הסגירה הם בבחינת המסמר האחרון בניסיון להחיות את העלילה המופרכת נגדו".

בנימוקי סגירת תיק החקירה נגד האלוף (במיל') אליעזר מרום נכתב כי החל מנובמבר 2016 התנהלה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) במשטרת ישראל בדיקה מקדימה ולאחריה חקירה פלילית בפרשה שנודעה ברבים כ"פרשת כלי השייט" או "פרשת הצוללות". בחודש נובמבר 2018 הועבר תיק החקירה לעיון ולטיפול פרקליטות מיסוי וכלכלה בצירוף המלצות המשטרה.

במסגרת הפרשה נחקרו חשדות לביצוע עבירות טוהר מידות וכן עבירות הלבנת הון ומס נלוות להן, ע"י האלוף (במיל') אליעזר מרום (להלן: "מרום") והנ"ל נחקר באזהרה מספר פעמים בחשדות אלה, בין השנים 2018-2017 .

לאחר בחינת חומר החקירה בתיק, ביום 5.12.2019 נשלח למרום כתב חשדות ובו הודעה בדבר שקילת העמדתו לדין והזמנתו לשימוע.

עיקרי החשדות שיוחסו למרום בכתב החשדות

בין השנים 2011-2007 כיהן מרום כמפקד חיל הים. בחודש אוקטובר 2011 סיים את תפקידו, ושהה בחופשת פרישה, עד לשחרורו בחודש אוגוסט 2012 .

מיכאל (מיקי) גנור (להלן: "גנור") הוא איש עסקים. עד שנת 2009 עסק גנור בעיקר בתחום הנדל"ן באירופה. בין השנים 2017-2009 שימש גנור סוכנו של התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" (להלן: "התאגיד") בישראל.

אבריאל בר יוסף (להלן: "בר יוסף") כיהן בין השנים 2009-2004 כמנהל ועדת החוץ והביטחון של כנסת ישראל. בין יולי 2009 ליולי 2015 כיהן בר יוסף בתפקיד המשנה לראש המטה לביטחון לאומי.

במשך מספר שנים קידם חיל הים, פרויקט לרכישת ספינות טילים שנקרא ספינות סער 5 דור ב' (להלן: "ספינות סער 5 דור ב'"). בשנת 2009 ביקש התאגיד להציע למדינת ישראל "עסקת חבילה", אשר תכלול בין היתר רכש 2 ספינות "סער 5 דור ב'", וכן את מימוש האופציה לרכש הצוללת השישית.

בחודש אפריל 2011 אושר מימוש האופציה לרכש הצוללת השישית על ידי ועדת שרים להצטיידות של ממשלת ישראל ובחודש מרץ 2012 חתמה מדינת ישראל על חוזה מול התאגיד למימוש האופציה.

החל משנת 2012 קיבל גנור בשלבים עמלה מעסקת הצוללת השישית, ובהמשך גם בגין עסקת ספינות המגן לאחר שזו הושלמה במאי 2015 .

כתב החשדות עניינו בפעולות שנקט מרום, במסגרת תפקידו כמפקד חיל הים, לטובת מינויו של גנור לתפקיד סוכן התאגיד ולקידום עסקאות לרכש כלי שיט מהתאגיד.

על פי כתב החשדות, בין גנור למרום לא התקיימה כל מערכת יחסים עובר לשנת 2009 , פרט להכרות בסיסית על רקע שירותם הצבאי של השניים בחיל הים.

במספר מועדים שאינם ידועים, בסמוך לראשית שנת 2009 , פגש גנור ביוזמתו את בר יוסף, אשר כיהן באותה עת כמנהל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בר יוסף הציע לגנור לפעול יחד על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד בישראל, וזאת תוך צפיית האפשרות מצד בר יוסף שיפיק בעצמו תועלת כספית מכך.

בהתאם לסיכום בין גנור לבר יוסף, במועד בלתי ידוע, סמוך לראשית שנת 2009 , נפגש בר יוסף עם מרום, וזאת על מנת לרתום אותו לפעול למינויו של גנור לסוכן התאגיד. סמוך לראשית שנת 2009 קיים מרום עם בר יוסף מספר פגישות שלאחריהן השיג בר יוסף את תמיכת מרום במינוי גנור, נתן לגנור את פרטי ההתקשרות עם מרום והכין את הרקע לפגישתם. בעקבות זאת, מרום נפגש עם גנור והבטיח לו שיסייע למינויו כסוכן התאגיד.

במועד שאינו ידוע במדויק בחודשים הראשונים של שנת 2009 , סייע מרום לגנור, באמצעות פניה לנציג חיל הים בגרמניה, לקיים פגישה עם וולטר פרייטג אשר היה באותה עת מנכ"ל המספנות מטעם התאגיד (להלן: "פרייטג"). המדובר בפגישה שמטרתה הייתה לקדם את מינוי גנור כסוכן התאגיד בישראל, בה הציג גנור בפני פרייטג את רצונו לשמש כסוכן.

לאחר מכן, בין התאריכים 26-25.05.2009 הגיע פרייטג לביקור בישראל, ביקור שנערך ביזמת חיל הים לצורך קידום עסקת החבילה.

על פי כתב החשדות, בהתאם לקשר שנקשר בין גנור לבר יוסף ומרום לקידום מינוי גנור לתפקיד סוכן התאגיד, במהלך הביקור פעל גנור, תוך הסתייעות במרום ובבר יוסף, להפגין בפני פרייטג את קשריו במערכות השלטון הישראליות ובחיל הים, על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד. גנור השתתף, יחד עם פרייטג ובר יוסף, בפגישה שארגן בר יוסף עם שר האוצר; בערבו של היום, גנור לקח חלק בארוחת ערב שארגן מרום, באמצעות לשכתו, עם הקצונה הבכירה של חיל הים, לכבוד פרייטג. בפגישה נכח גם סוכן התאגיד באותה עת, שייקה ברקת. בנוסף, למחרת, ביום 26.05.2009 , גנור הוזמן והשתתף בפגישה בלשכת מפקד חיל הים מרום בנושא רכש כלי שיט ועסקת החבילה. מרום אסר על ברקת, אשר היה באותה עת סוכן התאגיד ושהה בקרבת מקום, להשתתף בפגישה.

לאחר ביקורו של פרייטג בישראל, ובעקבות המהלכים שנקטו מרום, גנור ובר יוסף, החל מו"מ בין גנור לבין התאגיד בנוגע למינויו של גנור כסוכן התאגיד, אשר הושלם באוקטובר 2009 .

בחודשים מאי-אוקטובר 2009 , אף בטרם מונה גנור לסוכן התאגיד, התקיימו מס' שיחות טלפון וכן נערכה סדרת פגישות בין מרום לבין גנור, ובין גנור לבין בר יוסף וכן פגישות משולשות בין מרום לבין בר יוסף וגנור, לשם תכנון וקידום מינויו של גנור כסוכן התאגיד, וכדי לדון בקידום עסקאות עתידיות של חיל הים עם התאגיד, ובהן עסקת החבילה ובה רכש ספינות סער 5 דור ב'.

על פי כתב החשדות, במהלך הפגישות שנתקיימו בתקופה זו, החל ממועד הפגישות בין בר יוסף ובין מרום סמוך לתחילת שנת 2009 , נוצרה בין מרום, בר יוסף וגנור הבנה, הסכמה וציפייה לפיה ככל שגנור יקבל עמלה מעסקאות כלי שיט שיבצע התאגיד מול מדינת ישראל, ישלם גנור למרום ולבר יוסף תגמול בעד פעולותיהם, כעובדי ציבור, אשר הניבו לו את אותה עמלה.

כאמור, בחודש אוקטובר 2011 סיים מרום את תפקידו כמפקד חיל הים ובחודש אוגוסט 2012 השתחרר מצה"ל.

על פי כתב החשדות, בהתאם להבנה, הסכמה והציפייה שהתגבשו בין גנור לבין מרום שתוארה לעיל, במועד שאינו ידוע במדויק, לאחר סיום שירותו הצבאי של מרום, דרש מרום כי גנור ישלם לו מתת מושחתת בעד הפעולות שביצע בתפקידו כמפקד חיל הים לטובת מינויו לתפקיד סוכן התאגיד וקידום עסקאות לרכש כלי שיט מהתאגיד.

על מנת להסוות את מהות המתת המושחתת, גנור ומרום סיכמו כי גנור ייתן את המתת תוך הצגתו בכזב כתשלומים המשולמים בגין העסקת מרום כיועץ של גנור. בהתאם לסיכום, בין אפריל 2014 ועד נובמבר 2016 , לקח מרום מגנור )באמצעות החברות שבבעלותם( סך של 557 אלף ₪ בעד פעולות הקשורות בתפקידו כמפקד חיל הים, וזאת כנגד חשבוניות בנושא ייעוץ שונים.

בשל חשדות אלו, כתב החשדות ייחס למרום את ביצוען של העבירות הבאות: לקיחת שוחד, עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 וניהול פנקסי חשבוניות ורשומות כוזבים, עבירה לפי סעיף 220 (4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

נימוקי החלטת סגירת התיק

ביום 28.10.2020 התקיים הליך השימוע בתיק בפני הח"מ והצוות המטפל מטעם המחוז. בנוסף, ביום 29.11.2020 נערכה השלמת טיעון לשימוע בפני הח"מ והצוות המטפל, שלאחריה הועבר לידינו מסמך עם פירוט בכתב של הטענות שנטענו בשימוע.

במסגרת הליך השימוע העלו ב"כ מרום טענות שונות והצביעו על קשיים בתיק החקירה שעסקו, הן בהתקיימות היסודות העובדתיים של העבירה, לרבות סדר האירועים נשוא כתב החשדות והיקף מעורבותו של מרום, והן באשר לשאלת היסוד הנפשי של מרום כלוקח שוחד.

לאחר שמיעת הטענות שהועלו בשימוע נערכה בחינה נוספת ומעמיקה של הטענות ושל התשתית הראייתית בתיק על-ידי ועל-ידי הצוות המטפל בתיק.

בסופו של יום, לאחר בחינת הראיות בתיק ושמיעת כלל טיעוני ב"כ מרום, וחרף העובדה כי חומר הראיות שנאסף עורר חשדות משמעותיים, הגעתי לכלל מסקנה כי בעניינו של מרום לא מתקיים סיכוי סביר להרשעה בעבירות אשר יוחסו לו בכתב החשדות, ובראש ובראשונה בעבירת לקיחת השוחד, שהינה הבריח התיכון של יתר העבירות שיוחסו לו.

לאחר בחינת הטענות לעמקן, נצבו לנגד עיני שני קשיים מרכזיים, בגינם החלטתי לסגור את התיק כנגד מרום, ואלו הם:

הראשון, הוא הקושי להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים, מנקודת מבטו של מרום, קיומה של "הסכמה, הבנה וציפייה" בשנת 2009 בין מרום לגנור, ולפיה בעתיד גנור יגמול למרום בגין פעולותיו כמפקד חיל הים לטובת המינוי לסוכן התאגיד, ככל שאלו יישאו פרי.

בחינת הראיות בתיק הובילו אותי לכלל מסקנה כי הראיות הנוגעות למודעותו של מרום ביחס לקיומה של "הבנה, ציפייה והסכמה" לתשלום שוחד הן בעיקרן נסיבתיות ואין בהן די, אף בצירוף גרסת גנור, כדי להוות תשתית ראייתית מספקת ברמה הנדרשת בפלילים.

לקושי זה מצטרף הקושי השני והוא הקושי להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים כי מנקודת מבטו של מרום, הסכומים שקיבל מגנור בסך של 557 אלף ש"ח בין השנים 2016-2014 – לאחר סיום שירותו בצה"ל כשלא כיהן עוד כעובד ציבור – היוו תשלום פירעונה של "הסכמה, הבנה וציפייה" שהשתכללה בנקודת הזמן הקודמת, או שמא עולה האפשרות כי מרום עשוי היה לסבור שקיבל את הכספים בגין ייעוץ שנתן לגנור.

בחינת הראיות בתיק הובילה אותי לכלל מסקנה כי עולה קושי להוכיח את מודעותו של מרום ביחס לעילת התשלום, ובפרט לכך שתשלומים אלו שולמו לו בגין הפעולות שביצע כמפקד חיל הים. הראיות הנסיבתיות שנאספו אינן מאפשרות להוכיח מעבר לספק סביר את מודעתו של מרום לכך שהכספים שנתנו לו במועד זה ניתנו לו בעד פעולה הקשורה בתפקידו. זאת, אף בשים לב לגרסת גנור ובהתחשב באמירות שמסר שלא במסגרת החקירה. להשלמת התמונה יצוין כי אף אם ניתן היה לראות בפעולותיו של מרום בין השנים 2011-2009 במסגרת תפקידו כמפקד חיל הים לטובת מינוי גנור ולקידום העסקאות מול התאגיד, עבירת הפרת אמונים של עובד ציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין, הרי שעבירה זו התיישנה במועד פתיחת החקירה בהתאם לדין הפלילי.

ביום 10.5.2021 הודיע יהונתן תדמור פרקליט מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) לב"כ מרום על החלטתו.