הועדה לזכויות הילד בכנסת ערכה היום (שלישי) דיון מעקב על איחוד בתי הסוהר "אופק" ו"רימונים" – כדי למנוע פגיעה בזכויות הנערים-הכלואים. יו"ר הוועדה, מיכל שיר-סגמן (תקווה חדשה) הדגישה כי "מדינת ישראל הצליחה לצמצם את המצב ממאות נערים-כלואים לעשרות בלבד, ובתחום מתרחשים דברים מרגשים", דרשה לקבל בעוד כחצי-שנה עדכון על איחוד בתי הסוהר, והבטיחה כי הוועדה תסייר במקום ובמרכזי הנוער.
בשנתיים האחרונות חלה ירידה במספר האסירים בכלא אופק לקטינים, מ-200 לכ-70, ולצורך התייעלות, מזה כחצי שנה מהווה כלא אופק אגף בכלא רימונים.
לדברי נציגי שב"ס התקציב להפעלת מתחם אופק הוא תקציב ייעודי, אין שינוי במבנה הכלא, והאיחוד הוא בהיבטי פיקוד, שליטה ולוגיסטיקה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הנציגים הדגישו שלא נעשו שינויים בגישה הטיפולית–שיקומית של כלא אופק, בתקני העובדים הסוציאליים, הפסיכולוג, מדריך גמילה, פסיכיאטר – לא השתנו, וקיימת הקפדה על הוראות חוק הנוער הקובעות חובת הפרדה בין אסירים קטינים לבגירים, וכל העובדים במתחם אופק חייבים בהכשרה ייחודית לעבודה עם אסירים קטינים.
נציגות משרד הרווחה, שהן קצינת-מבחן לנוער וקצינת-מעצרים, ונציגת הסנגוריה הציבורית הביעו בעבר דאגה שהגישה הטיפולית עשויה להיפגע, מתחם אופק יהפוך לשולי במערך הכולל של בתי הסוהר, ושהאיחוד בצוות המנהלי עשויה להקשות על התיאום והטיפול בקטינים בכל הקשור למעצרים וועדות שחרורים.
בדיון קודם של הוועדה בנושא נחשף שחצי מתקני העובדים הסוציאליים במתחם אופק – לא מאוישים, ואחד מהם לא מאויש זה מספר שנים, ולא ברור היכן מעוגנים תקני הצוותים המקצועיים במתחם אופק.
לדברי תת-גונדר עירן פייר, סגן מפקד מחוז מרכז בשרות בתי הסוהר, הודגש בדיון פנימי של השרות כי איחוד בתי הסוהר לא יפגע בזכויות האסירים, סגן-גונדר קרן אטיאס, מפקדת מתם אופק, הוסיפה שהכרחי להמשיך את הרצף הטיפולי בשיקום הנער-האסיר, תת-גונדר לבנה לוי-שי, ראש חטיבת התקון בשרות, הדגישה כי במהלך השנה הקרובה עוקב צוות ייעודי אחר האיחוד בין בתי הסוהר, וגויסו עובדים סוציאליים נוספים. – למרות החוסר שעדיין קיים. בכלא פועל מערך חינוכי, ומשרד החינוך מקצה 3 שעות חינוך מדי יום לנער-כלוא. גונדר-משנה קתרין בן צבי, ראש מחלקת חינוך בשרות, סיפרה על מפגש עם סטודנטים לעבודה סוציאלית ערביים – כדי לגייסם לשרות. גונדר-משנה ליאור לוי, מפקד "אופק" הקודם,
אילן שמש, מנהל חינוך ילדים בסיכון במשרד החינוך, שיבח במיוחד את הפעילות החינוכית של כלא אופק המגיע עד זכאויות לבגרות, עו"ד קרן ישראל, מפקחת משרד הרווחה, טענה כי מוקדם מדי לקבוע את איחוד בתי הסוהר – ומדאיגה במיוחד מצוקת כוח האדם הסוציאלי.
אימאן חט'יב-יאסין (רע"מ) קראה לגייס עובדים סוציאליים ערביים בגלל הנוער הערבי הכלוא גם תוך תמרוץ כספי.
בתוך כך, ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ משה טור פז, קיימה היום דיון בענין שיקום נוער לאחר תקופת מאסר. בדיון התברר כי 60%-70% מהנערים במסגרות של הרשות לשיקום האסיר, מגיעים מהחברה הערבית.
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ משה טור פז (יש עתיד): "הכי יעיל תמיד לעסוק במניעה. מה שנשקיע בגיל צעיר ימנע עוגמת נפש בהמשך הדרך."
ח"כ אימאן חטיב יאסין (רע"מ) סיפרה: "בהכשרתי אני עובדת סוציאלית ועבדתי עם שיקום אסירים. למרות שעברו הרבה שנים, לצערי, המצב לא השתנה. אני רואה גם היום דור שלישי של מטופלים בלשכת הרווחה! צריך טיפול מונע מגיל מאד צעיר. הרי לזה לא שביום אחד הנער בן ה-14 הופך לנער בסיכון. למה אנחנו מחכים כדי לחפש אותם אח"כ בסמטאות?"
יו"ר הוועדה לזכויות הילד ויוזמת היום המיוחד בכנסת ח"כ מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה) ציינה: "אנחנו בכנסת צריכים לראות איפה הבעיות ולדבר על זה. אנחנו צריכים לראות שמשרדי הממשלה מדברים האחד עם השני, על מנת שאותו קטין לא ייפול בין הכיסאות והיציאה החוצה לקהילה תהיה חלקה ושתהא לו תקומה של חיים נורמטיביים ומאושרים, עבורו ועבור החברה כולה."
בירושלים פועל פרויקט ההתנדבות של דיירי הוסטל מקומי יחד עם תלמידי בית ספר הרטמן, אחד הטובים בעיר. תלמיד כיתה י"א בתיכון הרטמן אביאל בוקטמן, סיפר לוועדה על המיזם: "אני נהנה להגיע בכל שבוע להגיע לתכנית, ולא כי אני חייב. הבנתי שזאת הזדמנות חד פעמית להיחשף לאוכלוסייה שלא נחשפתי בעבר. אנחנו עושים יחד פעילויות, אנחנו חברים."
ח"כ טור פז התרגש מדבריו: "אני ממש דומע. לא פגשתי הרבה פרויקטים כ"כ פורצי חומות, כמו זה. אנחנו צריכים ללמוד ולשכפל את המודל הזה. אנחנו צריכים שגם אחרים יבינו שאסירים זה לא מעבר להרי החושך. זה יותר חשוב מכל תעודת בגרות. זה החיים עצמם."
מפקחת נוער ארצית ברשות שיקום האסיר ליאת שוסטר-זיני הוסיפה: "השנה יש ירידה במספר הקטינים בכלא אופק והמספר עומד על 60, לעומת 200 שהיו בעבר, וזאת הצלחה. אנחנו מטפלים ב-400 בני נוער בשנה, ויש לנו ארבעה מרכזי נוער בכל הארץ. תחום הנוער מקבל כל מי שמעונין להיכנס לתכנית שיקום ולהיות בפיקוח בשליש האחרון של תקופת המאסר, אפילו תחת אזיק אלקטרוני, למשך חצי שנה או שנה. או אז אנחנו צריכים לעבוד מהר כדי לשלב אותם במסגרות חינוך ותעסוקה בהמשך. היינו רוצים שמערכת החינוך תעזור לנו עם אתגרים כמו מסגרות חינוכיות שמסרבות לקבל אותם, מה גם שהשחרור יכול לקרות באמצע או סוף שנת לימודים. במזרח י-ם יש לנו אחוז קבלה גבוה יותר לבתי ספר, בתום השהות בהוסטלים. אציין כי 60% מהנוער הם במגזר הערבי."
מנהל הוסטל יונתן שחר ציין: "הכי נכון יהיה לבנות מנגנון איכותי יותר ומהיר שבו קבלת חומרים סוציאלים משב"ס, ביטול השיוך לשב"ס והשתלבות במסגרת, יביא לזה שנערים יעברו מדלת לדלת וישתלבו היישר בבתי הספר."
ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) אמרה: "שוחחתי עם הורה לילד בן 17 שמאז שהשתחרר בפורים הוא לא חזר למערכת החינוך, שלא מוכנה לקבל אותו. הוא במקרה פנה אלי, אחרי שהבירוקרטיה הרגה אותו, אבל ישנם הורים נוספים שפנו אלי עם בעיות דומות וקיבלו תשובה כמו "המקרה שלך מיוחד ואין לנו מענה לזה". אנחנו מנותקים מהשטח לחלוטין."
ממונה קידום נוער במשרד החינוך יפעת קלמרו: "אחרי השחרור, השאיפה היא לשבץ חזרה את הנערים בבתי הספר והשיבוץ הוא בסמכות אגף החינוך ברשות המקומית. לא תמיד קב"ס יודע שהילד חזר לקהילה ועל זה עובד הפיילוט. במידה ואין שיבוץ לבית ספר, אנחנו מקבלים את הנערים להיל"ה ואם יש צורך, בונים תכנית אישית."
מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, הח"כ לשעבר אריה ביבי, אמר: "ישנו חסם מרכזי אחד והוא גיוס העובדים. קשה להשיג עובדים סוציאליים, במיוחד בדרום. מנהלות במסגרות שלנו מרוויחות משכורות רעב. גם הקרימינולוגים מקופחים באופן רציני." ביבי הוסיף: "הבעיה הלא יהודית היא רצינית. 70% מהנערים – לא יהודים."
מטופל לשעבר אריאל שם טוב סיפר: "בגיל 15 הגעתי לכלא אופק לחצי שנה. כשהשתחררתי הייתי ברש"א למשך חצי שנה בטיפול. כשהשתחררתי רציתי ללכת להיל"ה כי זה הפרויקט שמקבל הכי מהר. כמה חודשים טובים אף אחד לא לקח אותי ללימודים. לא רצו לשלב אותי עם עוד תלמידים כדי שלא יהיה לי עוד בלאגן. הפרוצדורה מאד גדולה. בסוף סיימתי 12 שנות לימוד והיום אני לומד הנדסאי חשמל."
נציגת ענף שיקום בשב"ס עידית זוהר: "הכנסנו מתאמת לענין הייעוץ החינוכית בפיילוט של שיקום הנערים. נקיים דיון נוסף ונבדוק את ענין השיוך, כמו גם העברת המידע והדוחות."
נציגת משרד המשפטים, מיכל גולד: אנחנו נמצאים כבר שנתיים בפיילוט שנועד ליצור רצף טיפולי מרגע מעצרו של הנער ועד שחרורו חזרה לקהילה. כל פעם מגלים נדבך נוסף, כמו היבט בריאותי שיש להתאים למשל. ועדת עצורים יושבת אחת לשבוע ובמסגרת הפיילוט נציגת משרד החינוך הצטרפה לאחרונה."
יועמ"ש המועצה לשלום הילד לירון אשל: "הרצף השרותי הוא מאד חשוב. הגיע אלינו צעיר שהתמודד עם מצבי סיכון ואמר שכל גורם מקצוע ראה אותו בפריזמה מסוימת. הוא אמר 'אם אתם מגיעים לרגע – אל תגיעו בכלל'."
ח"כ טור פז סיכם את הדיון: "יש חסמים בירוקרטים שצריך להסיר. אנחנו מצפים שיימצא פתרון להסרת השיוך לשב"ס. תכנית היל"ה של משרד החינוך היא אחת הטובות בישראל, ויש לחזק ולהנגיש אותה. גם אם ילד לא מצא מקומו בבי"ס – הבית השני שלו יהיה בהיל"ה. בנוסף, אני קורא לבתי ספר נוספים לפתוח תכניות דומות לאלו של בי"ס הרטמן, שילדים יחד עם אסירים משוקמים ילמדו יחד. על נושא של חובות אסירים משוקמים יש לחשוב, כי זה עולה שוב ושוב. זה לא מאפשר להם קליטה. שמיטת חובות יכולה להתאים פה למשל."
